האוכל של איטליה – חלק 2

כל מה שרציתם לדעת על האוכל באיטליה: תרבות המזון, נפות הייצור, גידול מוצרים, פסטיבלים, מסורת, תזונה ובריאות. סדרת כתבות על טעמי העולם

Print Friendly

כל מה שרציתם לדעת על האוכל באיטליה: תרבות המזון, נפות הייצור, גידול מוצרים, פסטיבלים, מסורת, תזונה ובריאות. סדרת כתבות על טעמי העולם

לכתבה האוכל של איטליה – חלק 1

מאת: שי שגב

אלפי שנים של היסטוריה, ערי-מדינה, פולשים ומהגרים הביאו את המטבח האיטלקי להיות העשיר במוצרים והנדיב במנות. בשביל להבין כיצד נראה המטבח האיטלקי של היום, צריך לפשפש קצת מתחת לסירי ההיסטוריה.

היסטוריה של האוכל באיטליה

אנשים חיים באיטליה מזה אלפי שנים. האוכלוסייה הראשונה עליה אנו יודעים מן ההיסטוריה הכתובה, אלו הם האטרוסקים, שהגיעו לקראת 1,000 לפני הספירה.

האטרוסקים נכבשו על-ידי רומא

האטרוסקים נכבשו על-ידי רומא

האטרוסקים הקימו את הערים הראשונות במרכז איטליה, אשר כונו באותו הזמן ערי-מדינה. עם קדום זה היה מאוד מתוחכם ופיתח סגנונות אמנות. הם גם אהבו לאכול. ציורי קיר מתארים סצינות מנשפי אוכל גדולים, שם נראים שולחנות עמוסים במאכלים כמו טונה, צבאים, ציפורים וענבים.

האטרוסקים שלטו באיזור עד לשנת 510 לפני הספירה, כשרומא – עיר-מדינה שכנה, הפילה את השלטון המקומי והקימה רפובליקה. מאות שנים לאחר מכן, רומא תיחלש, שבטים גרמניים ימצאו הזדמנות לפלישה, ולקראת שנת 476 לספירת הנוצרים, תושבי מרכז אירופה יפילו את הקיסר האחרון.

במשך כחמש מאות שנה איטליה לא הייתה מאוחדת. רוב האנשים בחצי האי גרו באזורים כפריים. הערים שנותרו ולא נבזזו או הושמדו לחלוטין, אכלסו מעט מאוד אנשים. מכיוון שאנשים בכפרים ובמחוזות השונים היו מאוד מבודדים האחד מן השני, הם פיתחו שיטות בישול שונות ומגוונות.

במהלך המאות ה-12 וה-13, הערים החלו להיבנות מחדש, וצורת העיר-מדינה החלה להופיע שוב. אנשים התעניינו מחדש במדע ובאמנות וערי המדינה של חצי האי האיטלקי התעשרו. ונציה, הפכה לעשירה מכולן, בשל מיקומה, צומת דרכים בין מרכז אירופה לעולם המוסלמי. תקופת הרנסאס החלה.

כיכר סן מרקו בונציה, על-שם מרקו פולו

כיכר סן מרקו בונציה, על-שם מרקו פולו

לא רק שהמדע והאמנות פותחו במהלך הרנסאנס, אלא גם הבישול האיטלקי. אזרח איטלקי חשוב שתרם לנושא, כנראה היה מרקו פולו, תושב ונציה שנסע לסין. בעת חזרתו, לפי האגדה, הביא עמו מספר תבלינים חריגים לאותה תקופה ומידע על טכניקות בישול חדשניות.

בשלב נוסף, לאחר גילוי אמריקה, הגיעו עגבניות מן העולם החדש דרך ספרד. בהתחלה, אנשים ראו את זה כמשהו מוזר, פרי אדום ואף רעיל. בשנת 1692 בדרום איטליה, צמח העגבניות החל לגדול כעשב פרא תחת השמש הקופחת. מישהו אמיץ החל להשתמש בעגבניות ברוטב, אולי הוא לא גילה את אמריקה, אבל בזכות אלמוני זה – עגבניות הפכו למרכיב החשוב ביותר בבישול האיטלקי.

עד לשנת 1846 הפכה איטליה לממלכה, ובשנת 1946 – שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הפכה איטליה לרפובליקה.

מגוון האוכל הקיים באיטליה כיום, הוא תוצר של אנשים שונים ונופים מגוונים. לאורך ההיסטוריה העשירה, האוכל האיטלקי פרח ופיתח מספר רב של גבינות, ריזוטו קרמיים, פסטות טעימות המוגשות עם רטבים קלאסיים ועוד אינספור מאכלים טעימים.

מתכון איטלקי קלאסי – ריזוטו

האיטלקים מכינים את הריזוטו מאורז דגן קצר, העשיר בעמילנים, ואשר יכול לספוח כמות משמעותית של נוזלים. לעיתים מוגש הריזוטו במקום פסטה, נחשב כמאכל קרמי וניתן להגישו עם ירקות, גבינה, נקניקים או פירות ים.

מנת ריזוטו עם אפונה, צילום: Dithie, ויקיפדיה

מנת ריזוטו עם אפונה, צילום: Dithie, ויקיפדיה

מצרכים למנה אישית
שמן זית
חצי בצל, חתוך דק
1 כיפת שום מרוסק
1 כוס אורז דגן קצר, למשל ארבוריו
3.5 כוסות מרק עוף
1 כף גבינת פרמז'ן מגוררת
מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מלאו תחתיתו של מחבת בשמן זית והדליקו על אש גבוהה עד שמתחמם.
  2. טגנו את הבצל עד שמתרכך.
  3. הוסיפו שום ואורז ובשלו במשך 2 דקות, תוך כדי ערבוב.
  4. הוסיפו 1/2 מכוס מרק העוף, ובשלו עד שהמרק מתאדה לחלוטין.
  5. הוסיפו את שארית מרק העוף, חצי כוס בכל פעם ובשלו את הנזיד עד שנספג.
  6. המשיכו לבשל עד שהאורז הופך קרמי ורך אך מספיק פריך במרכז.
  7. הוציאו מן המחבת, הוסיפו גבינה, מלח ופלפל בשביל הטעם.

בחלק הבא: מחוזות האוכל השונים באיטליה

התמונות באדיבותSimon Howden / FreeDigitalPhotos.net,  Idea go / FreeDigitalPhotos.net
Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, כתבות אוכל, מתכונים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.