Skip to content

"היא": הסרט שיגרום לכם להתאהב

הדרמה הפילוסופית של ספייק ג'ונז אינה עוסקת רק בניתוקם של בני האדם בעידן המחשב, או על הקשר המוזר בין גבר (חואקין פיניקס) למערכת הפעלה (סקרלט ג'והנסון), אלא מעמיקה את התעלומה מהי אהבה, איך היא מתפתחת, מדוע ובעיקר עם מי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=5]

"היא" הוא סרטו הרביעי של ספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ'", "אדפטיישן"), והראשון המבוסס על תסריט מקורי שכתב – והוא יצירת מופת, החוקרת לעומק קשרים רגשיים. הסרט מתענג על רעיון פשוט וקצר: בעתיד הקרוב אדם יתאהב בקול הנשי של מערכת הפעלת המחשב שלו. עלילה זו יכולה להיות רבת פנים, אבל ג'ונז שומר על מסלול דרמטי מהודק להפליא ומתמקד ברגשות ובתחושות ולא בטריקים קולנועיים – אם כי גם מהם לא חסר.

זוגיות מעולם אחר. התמונות באדיבות סרטי "יונייטד קינג"

הישג נוסף של הסרט הוא השחקן חואקין פיניקס ("המאסטר", "גלדיאטור") המגלם את אחד מתפקידי חייו כתיאודור, מנסח מכתבים מקצועי בחברה מקוונת, המייצרת מכתבים יפים ואישיים הכתובים בכתב יד. עד היום פיניקס הוגדר כשחקן קר, מרוחק מבחינה רגשית, אבל כאן הוא נפתח לראשונה בקריירה שלו, וזה שווה את הכול.

אחת התופעות המשעשעות בסרט היא שפנימיותו וחיצוניותו של תיאודור אינן משלימות זו את זו: הוא חובש על פניו משקפיים מוזרות מעל לשפם שאינו הולם את פניו. בגדיו לא מתאימים לגופו, וכדאי לשים לב כי צבע חולצותיו משתנה בהתאם למצבי הרוח שלו. עם זאת, הוא גאון בעבודתו, ויוצר מכתבים שוברי לב, מקיש על הפרטים הקטנים שאנשים רוצים לקרוא ולהרגיש, כאילו הוא חלק מהזוגיות שבין המוען לנמען.

כאדם המתגורר לבדו, הוא מחליט לרכוש את מערכת ההפעלה החדשה לביתו, סמנתה (קולה של סקרלט ג'והנסון, "דון ג'ון"). תיאודור מתפעל מיעילותה, כיוון שהיא מסוגלת לחזות את מה שהוא רוצה ואת מה שהוא צריך. מבלי ליצור ספוילרים מיותרים – תוך זמן קצר הם מתאהבים.

הקשר בין האנושות למכונות חושבות. פיניקס. באדיבות סרטי יונייטד קינג

כמובן שזה נשמע מגוחך, אבל זה קורה באופן הדרגתי וטבעי, כך שזה אמין לחלוטין. הסרט היה יכול להשתמש בעובדה זו כקומדיה מטורפת, למשל כיצד תיאודור מסתיר מערכת יחסים זו מחבריו ומעמיתיו לעבודה. אולם ג'ונז בונה זאת כדרמה פילוסופית עם הרבה הומור, ומנעד דמויות ששואלות: איך אדם יכול להתאהב במערכת הפעלה?

מערכת היחסים האנושית והמנוגדת בין תיאודור לסמנתה מאוד מעניינת. הרי תיאודור נפגש עם נשים אחרות, אם זה בפגישה עיוורת (אוליביה וויילד, "המילים"), עושה סקס טלפוני עם נשים – סקסי-קיטן (קולה של קריסטין וויג, "חייו הסודיים של וולטר מיטי") ואף היה נשוי בעבר לקתרין (רוני מארה, "נאהבים מחוץ לחוק"). יש לו גם ידידה טובה בבניין, איימי (איימי אדמס, "חלום אמריקאי"), כך שהוא מכיר לא מעט נשים ויש לו הזדמנות לצאת עם הרבה אחרות, אך צורת החשיבה של סמנתה מגרה אותו יותר מכולן.

שם הסרט "היא" (בלועזית "Her") מראה שהעולם העתידני יאפשר לאנשים להרגיש קרוב יותר, מבלי להיות פיזית יחדיו. יש כאן הרבה הטלת מוסר על העובדה שהרבה אנשים מבלים היום ביחד (פייסבוק, צ'אט וכדומה), אך מבלי להיות יחדיו באופן גשמי. מצד אחד, מערכת הפעלה יכולה להיות דבר מסובך, מצד אחר, היא עדיין פשוטה יותר להפעלה מאנשים אמיתיים. עובדה מעניינת נוספת על כותר הסרט – המילה "Her" מזכירה את מערכת ההפעלה באינטליגנציה מלאכותית שפעלה על סיפון החללית בסרט "2001: אודיסיאה בחלל", שנקראה בזמנו "HAL".

"היא" הוא אכן אחד הסרטים המדהימים והאינטליגנטיים ביותר שנראו על מסכי הקולנוע. מאחורי כל העומס הרגשי מצטייר גם הרבה עיצוב חזותי: בעיר שבה מתרחשת העלילה, וגם בכל סצנה ושוט. התלבושות, האיפור, התסרוקות, התפאורה ואף המוזיקה שעוטפת את כל אלו בהחלט ראויים להוקרה ולתשבחות.

סרטו של ג'ונז כל כך יפה, עד שהוא פותח את לב הצופים ומותיר אותו פעור באופן בלתי נסלח. "היא" אינו רק סרט על ניתוקם של בני האדם בעידן המחשב, או על הקשר המוזר בין האנושות למכונות חושבות, אלא מרחיק לכת הרבה יותר. הוא מאריך ומעמיק את התעלומה מהי אהבה, איך היא מתפתחת, מדוע ובעיקר עם מי. "היא" הוא סרט שמאוד קל לאהוב ובוודאי גם יגרום להרבה אנשים להתאהב.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן