Skip to content

הכנסת מבקשת מבג"ץ דחייה שביעית בדיון בחוק השוויון בנטל

במהלך הדיון בבג"צ מתחו השופטים ביקורת על דחיית גיוסם של אלפי חרדים. נציגת המדינה טענה כי דחיית הגיוס, נוכח הליכי החקיקה המתקדמים של חוק הגיוס החדש, היא סבירה. אולם הדיון בעתירות חוק טל חשף סתירה קשה ומביכה בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה לעמדת הפרקליטות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הכנסת מבקשת מבג"ץ דחייה נוספת, שביעית במספר,  כדי לאפשר את תהליך החקיקה בנושא השוויון בנטל, אך אינה מתחייבת לתאריך סיום החקיקה.

הבוקר החל בג"ץ לדון בעתירות עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים – שהוגשו בעקבות ביטול חוק טל. העתירות מבקשות לגייס לאלתר את בחורי הישיבות ולהפסיק את התקצוב שלהם.

חוק טל בוטל - אבל החרדים עדיין לא גויסו (צילום: דן בר דוב)
חוק טל בוטל - אבל החרדים עדיין לא גויסו (צילום: דן בר דוב)

במהלך הדיון בבג"צ מתחו השופטים ביקורת על דחיית גיוסם של אלפי חרדים. נציגת המדינה טענה כי דחיית הגיוס, נוכח הליכי החקיקה המתקדמים של חוק הגיוס החדש, היא סבירה. אולם הדיון בעתירות חוק טל חשף סתירה קשה ומביכה בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה לעמדת הפרקליטות. היועץ קבע במכתב ששיגר לשר הביטחון ולראש הממשלה שהחוק הקיים מחייב לגייס את בחורי הישיבות, כי "אי התחשבות בחוק הקיים המחייב גיוס, בגלל הליכי חקיקה חלופיים, מנוגד לדין". הפרקליטות טענה, לעומת זאת, כי לשר הביטחון שיקול דעת לדחות את הגיוס בשל הליכי החקיקה בכנסת. נציגת הפרקליטות אף חשפה לראשונה ששר הביטחון משה יעלון נתן לצה"ל הנחיה מפורשת לא לגייס תמידי ישיבות נגד רצונם.

בג"ץ דן, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בשלוש עתירות בנושא גיוס תלמידי הישיבות ובביטול התמיכות לישיבות לחייבי שירות צבאי. בבקשה שהגיש לבג"ץ העוזר ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד ד"ר גור בליי, הוא טוען כי "הכנסת מקדמת בצורה נמרצת חקיקה בעניין רגיש זה ויש להעניק למחוקק שהות נוספת להשלמת הליכי החקיקה". עם זאת, הוא אינו נוקב בתאריך יעד לסיום הליכי החקיקה, אלא כותב: "בכוונת הועדה להתחיל בהצבעה על התיקון לחוק שירות ביטחון בשבועות הקרובים".

בג"ץ אסר לפני שנתיים להאריך את תוקף חוק טל פעם נוספת. שלוש העתירות הוגשו בעקבות פקיעת תוקפו של החוק לפני שנה וחצי. מאז נמצאת המדינה במצב של הפרת חוק המונית בו היא אינה מגייסת כ-50 אלף תלמידי ישיבות שאמורים לשרת ולמרות זאת ממשיכה לתקצב אותם. פרקליטם של העותרים בנושא ההקצבות, עו"ד גלעד ברנע, משווה את עמדת המדינה שמפרה את החוק אך אינה מעבירה חוק אחר למצב המתואר בספר מלכוד 22 של ג'וזף הלר: רק מטורף יכול להשתחחר משירות, אבל כל מי שמבקש להשתחרר נחשב לשפוי.

ברנע אומר: "המדינה והכנסת מבקשות שוב לעכב את ההכרעה בטענה כי יש לכבד את הכנסת העוסקת בהליך חקיקה. אלא שבמצב הקיים,  בו הממשלה ושר הבטחון מפרים הוראת חוק תקף, ברור כי דווקא עקרון הכיבוד מחייב קיום החוק ואכיפתו לאלתר".

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד רגב, אמר: "כל מי שעוקב אחר הליכי חקיקת חוק השוויון בנטל יודע שלא הייתה כל מניעה אמתית לסיימם לפני זמן רב. הגיע הזמן שבג"ץ יורה על הפסקת ההקצבות הבלתי חוקיות לאברכים שאמורים לשרת בצה"ל. אולי זה יגרום לסיום הליכי החקיקה"

זהרה ברגר צור מהפורום לשוויון בנטל אמרה בתגובה: "הכנסת יוצרת מטעמים  פוליטיים שתי מערכות חוק  שונות, אחת אליה כפופים בני ה 18 ה'רגילים', הפראירים – והשנייה לבחורי הישיבות, שלהם נכתב חוק שלא מכריח אותם לשרת ומשאיר להם תוכנית כבקשתך. זהו מותו המוחלט של השוויון בנטל".

1 Comment

  1. דוד
    14 בינואר 2014 @ 9:17

    יהודי שיושב ועוסק בתורה,עושה הרבה יותר ממה שכל הצבאות בעולם לא מסוגלים לעשות.כשמשה רבנו קיבל את התורה,קיבל את תורה שבכתב ותורה שבעל פה,בתורה שבעל פה נאמר,שיהודי תלמיד חכם שעושק בתורה,שתורתו אומנותו,הוא פטור ממיסים ומכל עבודות העם,כגון ללכת לצבא בימנו,אם יש מספר קטן של תלמידי ישיבה לא טובים,זה לא אומר שכל בחורי הישיבה הם כאלו,ושצריך לסגור את הישיבות ולגייס את בחורי הישיבה לצבא,בגלל כמה לא טובים אי אפשר להכליל את כולם,ועוד גם לחרדים מותר מידי פעם לצאת מהישיבה ואו מבתיהם,ולהלך ברחובה של עיר,מה אתם רוצים,שכל היום הם יהיו סגורים בתוך ארבעה קירות?ומה גם,שיצר הרע של הסקרנות מכה בהם ללא רחם,סקרנים הם מאוד מה יש בצד השני.עם ישראל חייב שיהיה בו תלמידי חכמים.בגלל מיעוט בחורים לא טובים אין צורך להעניש את כל בחורי הישיבה.עם ישראל חייב חיילים רוחניים.יהודי שיושב ועוסק בתורה,כל הצבאות בעולם ביחד,לא יוכלו לעשות מה שאותו יהודי עושה.ולמה לא.הלוואי וכל עם ישראל ישבו ויעסקו בתורה יומם ולילה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן