"דבר מצחיק קרה…": ערב ללא משקל, קומדיה רבותי

כפי ששלמה בראבא שר בפתיחה: "ערב סימפטי, באתי הלכתי, בלי 'מה יהיה', ערב ששוכחים בפואיה" – כך מתנהלת ההצגה "דבר מצחיק קרה…" בתיאטרון הקאמרי: קשה לומר שנפלתי מהכיסא מרוב צחוק, אבל הקרקס על הבמה היה צבעוני ומרשים

Print Friendly

[rating=4]

יש לכם שעתיים פנויות? אתם רוצים ללכת לתיאטרון לשכוח  מהצרות? אם התשובה לשתי השאלות היא חיובית, "דבר מצחיק קרה…" היא הצגה בשבילכם. או כמו שאומר כוכב ההצגה שלמה בראבא במונולוג הפתיחה: "ערב ברוגע/ ערב בטוגה/ ערב ללא משקל, קומדיה רבותי!// ערב סימפטי/ 'באתי-הלכתי'/ ערב נעים וקל, קומדיה רבותי!// בלי נקמות/ כאן איש לא מת/ בא לכם דם? לכו ל'מקבת'!// משהו נוירוטי/ משהו ארוטי/ משהו לכל אחד/ קומדיה רבותי!// בלי 'מה יהיה'/, ערב ששוכחים בפואיה/ ערב בלי איזם/ בלי איכותיזם/ כל רצינות ליאור תושלך/ ועל הקומדיה יעלה מסך!"

תחבולות ומזימות כדי להציל את הזונה "הבתולה". בראבא וטיראן. צילום: דניאל קמינסקי

"דבר מצחיק קרה…" היא קומדיה מטורפת, חסרת מעצורים, שיש בה הכל: שירים, ריקודים, אקרובטיקה, סקס, פעלולים ושלמה בראבא, הכוכב התורן של התיאטרון הישראלי. לצדו מצוינים גם איתי טיראן – בתפקיד קומי עדין ומפתיע, גדי יגיל – למרות השטיקים והטריקים שהוציא מהבוידם, ורונה-לי שמעון המוכשרת. גם עירית קפלן, בתפקיד הקלעפטע, בולטת על הבמה, מצוידת בנתונים מרשימים וארוזים לתפארת. ראויים לציון גם הנוסח העברי של אלי ביז'אווי, הכוריאוגרפיה של צ'ו ווקר והתפאורה והתלבושות של אורנה סמורגונסקי.

העלילה לא ממש חשובה, והיא גם מסובכת ומסתבכת, אבל בכל זאת אתן אותה בקצרה בתקווה שלא אסתבך: הירו הבתול (עידו רוזנברג) בן ה-17, מאוהב בזונה "הבתולה" פיליה (רונה-לי שמעון), הנמצאת בביתו של הסרסור ליקוס (גדי יגיל). היא נמכרת לגנרל גלוריוסוס (אסף פריינטא), שנמצא בדרכו לקחתה עם כמה מחייליו. אבל העבד התחבולן פסאודולוס (שלמה בר-אבא), יעשה הכל כדי לסכל את המזימה ולחלץ את הנערה מהגנרל, בעזרתו של העבד ההיסטרי היסטריום (איתי טיראן). ואז יזכה סופסוף פסאודולוס להיחלץ מגורלו כעבד ולממש את חלומו להיות אזרח חופשי. אם יש כאן מסר מיוחד, לא הרגשנו.

בסוף האהבה מנצחת. יגיל ובראבא. צילום: דניאל קמינסקי

את המחזה על פי פלאוטוס כתבו ברט שבלוב ולארי גלברט, ואת הפזמונים, שמחזיקים את העלילה -סטיבן סונדהיים. ואכן התזמורת החיה בהצגה, בניצוחם של יוסי בן נון וטל בלכרוביץ', עושה את העבודה ואינני מבין למה החביאו אותה מאחורי הבמה. גם בהשתחוויה (כך נקראת הקידה בסיום בפי השחקנים) לא זכינו לראות את הנגנים  הרבים. התרומה שלהם להצגה אינה פחותה מזו של השחקניםות, הרקדנים/ות והאקרובטים/ות.

פלאוטוס, במחזותיו, לעג לחברה הרומית והגיש לצופים טעימה מהחיים האסורים והמופקרים, שבהם, בין היתר, הילדים שולטים בהוריהם, הנשים בבעליהן והעבדים באדוניהם. זאת ועוד: פלאוטוס, כאילו חי בתוכנו, לעג לחברה החומרנית, לתאוות הבצע ולאלה שהכסף בעיניהם הוא חזות הכל.

אבל אם תחפשו כאן סאטירה נשכנית ובועטת, לא זה המקום. מצד שני גם הקומדיה לא ממש קומדיה והיא נמתחת לכמעט שעתיים עם סיטואציות מורכבות, המון התרחשויות וכמה ניסיונות לסחוט צחוקים בכוח. לא ממש נפלתי מהכיסא, אבל הקרקס רב המשתתפים, שביים עמרי ניצן, היה צבעוני, עשיר ומרשים. באים, נהנים ושוכחים. כמו ארוחה טובה, כולל קינוח מתקתק בדמות הפי-אנד.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, טלוויזיה, תרבות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.