חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן מהטכניון, יתמודד על הנשיאות. פרופ' שכטמן הודיע על כך אמש בראיון לאיילה חסון, ביומן השבוע של הערוץ הראשון.

"אני רואה את עצמי מועמד לנשיאות", אמר פרופ' שכטמן לאיילה חסון, בראיון שאותו יזם הוא עצמו. "אני חושב שאוכל לשנות דברים לטובה. גם עכשיו אני עושה את זה, בהמון תחומים, ובעיקר בשדה החינוך, ההשכלה הגבוהה והיזמות הטכנולוגית. אני חושב שמעמדה של נשיא, אוכל לעשות הרבה יותר. אני רוצה להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל. יש הרבה מה לעשות בעניין הזה. אני ציוני. אני רוצה ליצור דור של אנשים חברותיים שרואים את צרכי הזולת". הקדנציה של שמעון פרס כנשיא המדינה מסתיימת בחודש אפריל ועד עתה הומלצו כמועמדים, או הודיעו על מועמדותם לנשיאות, פוליטיקאים או פוליטיקאים בעבר. בין המועמדים: דוד לוי, ראובן (רובי) ריבלין, דליה איציק, בנימין בן אליעזר ונתן שרנסקי.

כדי להיות מועמד לנשיאות על פרופ' שכטמן, בראש ובראשונה, לקבל את חתימתם של עשרה חברי כנסת לפחות, שיתמכו במועמדותו. לאחר מכן יהיה עליו להיבחר בהצבעה חשאית בכנסת ע"י רוב הח"כים.

בעבר כיהנו כבר שני מדענים כנשיאים: הנשיא הראשון חיים ויצמן והנשיא הרביעי פרופ' אפרים קציר.

דן שכטמן (נולד ב-24 בינואר 1941) הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר. הוא גילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים). על גילויו זה זכה שכטמן בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998 ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.

ממצאיו של פרופ' שכטמן לא התקבלו בקלות בעולם המדע והוא אף נאלץ לשלם מחיר כבד על עקשנותו ודבקותו בממצאיו. ראש המעבדה של NBS באוניברסיטת ג'ונס הופקינס סילק אותו מקבוצת המחקר אליה השתייך בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". שניהם נאלצו לאכול את כובעם, כשפרופ' שכטמן קיבל את ההכרה בממצאיו והוכרז לחתן פרס נובל.

שכטמן נולד בתל אביב וגדל ברמת גן ובפתח תקווה. הוא היה חבר בתנועת השומר הצעיר וספורטאי באגודת הפועל פתח תקווה (כדורסל). למד בתיכון "ברנר" שבפתח תקווה וב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היו בתחום הנדסת חומרים במחלקה להנדסת חומרים, במסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך 3 שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום.

בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

נכון לשנת 2008 עומד שכטמן בראש "מרכז וולפסון למחקר" שבטכניון. בנוסף מכהן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. בשנת ה'תשע"ב שימש כשופט בוועדה לבחירת זוכי פרס ישראל.

פרופ' דן שכטמן נשוי לפרופ' ציפורה שכטמן, ראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם שבפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה. לזוג שלוש בנות ובן.

פרופ' שכטמן מעביר מעל 20 שנה קורס יזמות הפתוח לתלמידי תואר ראשון בטכניון, וכן עוסק בהנחלת מדע לבתי הספר היסודיים, ובימים אלה הוא מצלם סדרה לטלוויזיה החינוכית בה יגיש שיעורי מדע לכיתות א'.

פרופ' שכטמן מתח לא פעם ביקורת נוקבת על מערכת החינוך ובמיוחד על היעדר מקצועות ליבה במערכת החינוך החרדית. "במערכת החינוך יש חורים גדולים, לא קטנים. חצי מהתלמידים במדינת ישראל לא לומדים לימודי ליבה כמתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה, כימיה ואנגלית. זהו חור ענק ובעיה שממשלת ישראל חייבת להכיר בה", אמר בעבר. "העוול הזה חייב להיות מתוקן. בדיוק כפי שהורה שלא שולח את ילדיו ללימודים חייב לשבת בבית הסוהר".

[related-posts]