Skip to content

מי יהיו הבלתי משוחדים שלנו, שיחשפו את הבלתי ראויים שבינינו

רבנים שרלטנים היו ויהיו לנו כאן. גם כאלה שאוספים מיליונים ממאמיניהם וממעריציהם השוטים והמשוטים. גם קציני משטרה רעים, שוטים ומושחתים היו ועוד יהיו. אבל איש ציבור שעשוי מהחומר שממנו נוצר בנימין נתניהו לא היה לנו כאן מעולם. וספק אם יהיה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות



– הבלתי משוחדים

המערכת הפוליטית כולה, המערכת המשפטית, שרי הממשלה, חברי הכנסת, אנשי העסקים מקיר לקיר – אף אחד לא יזיל דמעה אם איזה ניצב יילך הביתה כששמו מוכתם, אולי בצדק ואולי רק בצדקנות. זאת אומרת: אם יימצא שאותו קצין בכיר אכן לקח כסף לא לגמרי כשר, המערכת כולה תתייצב מול המצלמות והמיקרופונים ותודיע שלא יאה ולא נאה והיה מחננו טהור. כנראה שלכלא אותו קצין לא יילך, ורוב הסיכויים שגם הפנסיה שלו לא תיפגע בכלל. אבל הוא יילך הביתה, רק בשביל לחזור בתוך תקופה לא ארוכה לפוליטיקה או לריאליטי או לשלטון המקומי או לאיזה ג'וב מכניס של ייעוץ ביטחוני.

על דבר אחד אפשר להמר בביטחון די רב: אף אחד מכל הגורמים הנ"ל לא יסתכן בחשיפת מלוא ההיקף של החיבור שבין כל הנ"ל לחצרות האייאטולות היהודים. הבאבות. אנשי החצרות. אנשי הלחשים, הקמיעות, החרמות, השדים, הרוחות, הנרות והטאבון שבוער באש התמיד של השעווה הנמסה.

הרב יאשיהו פינטו. כולם עלו לרגל אליו (צילום: יעקב גרוס, ויקיפדיה)

מים קדושים? נרות קדושים? נו באמת. כסף קדוש. הרבה מאוד כסף קדוש. ובקודש הזה כולם נגעו. וכולם נגועים.

אז תסמכו עליהם, על כולם: האמת לא תצא לאור. לעולם.

כי אין כאן בלתי משוחדים. אין מי שיש לו את הסמכות, הנחישות, ההתמדה – ובעיקר הכסף הדרוש – להוציא את כל הרוע הזה לאור. כאן אפילו לא צריך לשחד את המושבעים. אין כאן מושבעים, אין צדק ובעיקר אין שום קשר בין מוסר, משפט וצדק. כשכל הכוחות רוצים שהמצב יישאר כפי שהוא. הוא לא ישתנה.

הוא יישאר כפי שהוא, כי הוא טוב לכולם. מהקודש הזה כולם נהנים. כל האנשים, כל המערכות. מהממשלה דרך הכנסת, ממערכת המשפט למשטרה – הרבה מאוד למשטרה; ולאנשי זרועות הביטחון; ולכל הקצינים והבכירים לשעבר. ולטייקונים שנפלו ואלה שבעלייה. ויחד איתם, עם הקצינים והנבחרים והבכירים, גם בכירי העבריינים, ראשי משפחות הפשע. הם והמחוקקים וקציני המשטרה. איזו אחווה.

שבת אחים גם יחד מסביב לטאבון נרות השעווה. ביחד בתור המסודר לנישוק ידי הקדוש, נישוק זקנו של הקדוש, מסביב למדורת ההבלים של סיפורי הניסים והנפלאות, הנכים שקמים מכיסא הגלגלים וגומעים את מרתון ניו-יורק, העיוורים שרואים את האור והמכונית שנוסעת רוורס בעלייה. תגידו טמטום גמור ותצדקו כמובן. הבל הבלים ורעות רוח. אבל הכסף, הו הכסף. הכסף הוא לא הבל, אין לו ריח אבל יש לו צבע. והוא טוב לכולם.

לא, לא יקומו לנו בלתי משוחדים. לא יהיו, כי לכל אנשי הכוח טוב להיות משוחדים. הם חיים מצוין עם השוחד הזה.


– הבלתי ראויים

ואם כבר מדברים על בלתי משוחדים, בואו נדבר על בלתי ראויים. במיוחד על איש בלתי ראוי. בנימין נתניהו שמו. ובכן: לא מעניין אותי אם זה חוקי. לא אכפת לי אם הוא דיווח על ההכנסות שהופקדו בסניף הבנק המפואר במקלט המס הממזרי באי התעלה ג'רזי. זה לא חשוב ולא מעניין.

זו הדוגמה, זה המופת. נתניהו (צילום ארכיון: אבי אוחיון, לע"מ)

עצם העובדה שזה קרה, הופכת את האיש הזה לבלתי ראוי לכל משרה ציבורית במדינה הזאת.

האיש שרוממות הציונות בפיו. הבן של ההיסטוריון שרואה בעצמו נביא ונביא-זעם בו זמנית. האיש שהכתיר את עצמו במו פיו לצ'רצ'יל המודרני. האיש שרוממות המלחמה בטרור בפיו ומסתמן כגדול משחררי הטרוריסטים. האיש שמטיף לציונות ובעצמו היה בן של יורדים, שהיה יורד בעצמו, שחי מחוץ למדינתו-מולדתו את כל שנות נערותו ובגרותו המוקדמת. האיש שעשה את הונו הרב הרחק מעבר לים.

האיש הזה בלתי ראוי.

האיש הזה נכנס לחיינו, לפוליטיקה וההנהגה של חיינו אי שם בשנות ה-80 המוקדמות, רגע אחרי שנפרד משמו האמריקני ואולי גם מהדרכון האמריקני. אבל מאז שנות ה-80 המוקדמות הוא נמצא כאן, בתוכנו, שולט בחיינו, מהלך בינינו מתפקיד לתפקיד, משררה לשררה, מצבירת עושר וכוח ועוד צבירת כוח ועושר. שלושים שנים תמימות.

ותמיד מטיף. כל הזמן מטיף. אלה ששכחו להיות יהודים, ההם עוד לא למדו היסטוריה ואלה שלא יודעים מה זה ביטחון וטרור וגרעין, והמנהרות והכותל וסלע קיומנו וצור מחצבתנו וירושלים ועזה וחברון ובית-לחם ובית-אל.

ועל הדרך עוד ועוד צבירת עושר. איסוף חברים מולטי עשירים. מיליארדרים, וכולם לא מכאן. והסוויטות, המטוסים הפרטיים, המיטה המעופפת, הגלידה, הכביסה – הנקייה וגם המלוכלכת, הבריכה, שלל הבתים, ההוצאות הקטנות האסטרונומיות.

וכל הזמן ממשיך להטיף. כי ביחס אליו, אף אחד לא מספיק משכיל, מבריק, מפוכח, שקול, מנהיגותי. הוא הכי גדול, הכי חכם, הכי מצליח. הכל נהיה בדברו.

האיש הזה לא ראוי.

מי שבמשך שלושים השנים האחרונות מצייר את עצמו כדמות המופת של העם, החלילן מהמלין, מורה הדרך, משה רבנו, צ'רצ'יל, אלכסנדר הגדול – לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו.

הן לא נקיות.

כבר שלושים שנה שהאיש הזה מציג את עצמו כנציג הציבור. משרת הציבור. הוא עומד להיות ראש הממשלה עם הוותק הכי ארוך בתולדות המדינה האומללה הזאת. הוא הדוגמה. הוא המופת.

הוא המופת שלנו.

הוא היה שר האוצר. הוא היה ראש ממשלה מעל כמה וכמה שרי אוצר. הוא גוזר וגזר גזירות כלכליות קשות, חוקי מס, שיעורי מס גבוהים לפרטים ומגוחכים לפירמות, מע"מ בשיעורים מפלצתיים – ובמקביל קיצץ קצבאות של עניים, של ילדים עניים, חתך את כל תקציבי הרווחה, ניפח את המחירים, הרס את שוק הנדל"ן, הפך עניים לנזקקים ופועלים לעניים.

והוא, ממש הוא, מנהל חשבון במקלט מס. כמו אחרון המאפיונרים. העיקר לשלם כמה שפחות מס. או לא לשלם בכלל. עלוב. קטן. מגעיל. ולמה? כי הוא יכול. כי הוא גרגרן. כי אם אפשר לא לשלם – אז עדיף לא לשלם. כמו במסעדות. כמו בבית הפרטי. כמו ההובלה. כמו ארוחות השחיתות על חשבון הברון.

גם אם זה חוקי – זה מסריח, זה מצחין. זה לא ראוי. גם אם החשבון לא פעיל מאז 2003.

והנחמה היחידה היא שאולי את המחיר הוא ישלם במקום היחיד שהוא משלם את כל המחיר. אם אכן החשבון הזה הוסתר מרעייתו ושימש אותו לתשלומים על שירותים שהוא קיבל אישית והיא סירבה לשלם אישית – אולי היא תעשה איתו את החשבון של כולנו.


– הריקבון מתפשט. והוא מתחיל מהראש

זה לא החשבון היחיד; זה לא הקצין היחיד; זה לא הרב היחיד; זו לא הכספת היחידה; זו גם לא מעטפת המזומנים היחידה.

אנחנו נרקבים מבפנים. והכל מתחיל מהראש.

רבנים היו, רבנים יהיו. גם כאלה שאוספים מיליונים ממאמיניהם השוטים והמשוטים. גם קציני משטרה שוטים ומושחתים היו ויהיו.

אבל איש ציבור מהסוג שממנו עשוי בנימין נתניהו לא היה לנו כאן מעולם. נבחר ציבור, ראש ממשלה שלוש פעמים, שר חוץ, שר אוצר, מנהיג היסטורי בעיני עצמו – וגם מחזיק כסף גדול בחשבון שפתח במקלט מס. ולא סתם מחזיק: פועל בו, מזרים אליו, מושך ממנו. כמו אחרון הרמאים. כמו אחרון התחמנים.

אם על זה אתם מוכנים למחול – אז הוא ראוי לכם ואתם ראויים לו.

 

16 Comments

  1. אחד העם 15
    10 ביוני 2014 @ 8:45

    לכל כלי הקודש המצחינים יש שתי פונקציות חשובות למנגנון ההון – שלטון- עולם תחתון: 1. להסית ולהסיט המון נבער מחייו האומללים לעבר מיסטיקה אוילית בבחינת כליאי ברק. 2. לשמש בלדרים לחומרים אסורים לסוגיהם. מי שיבדוק את רשימת 47 כלי הקודש הרשאים להיכנס ולצאת מהארץ ללא כל בידוק – היישר מהאוטו לטיסה (כמו נשיא המדינה) יגלה מתאם צפוי עם מפלס השחיתות. אה והביב הוא פשוט הנציג הרשמי של משפחת הפשע אדלסון שגברה (אולי זמנית) על המאפיות האחרות כי עסקי הימורים חובקי עולם מנצחים טייקונים מקומיים. יש להניח שהמתחרה הפוטנציאלי של הביב יצמח מתחת לכנפיה של מאפייה שתיק ההשקעות שלה כולל גם הרואין וזנות.

  2. אלונה
    23 בינואר 2014 @ 8:26

    לשרה שלום,
    אני לא מבינה מה מפריע לך שטובי פולק שרבב לתוך הביקורת שלו על רבנים וקמעותיהם גם ביקורת על ביבי נתניהו שהיא אחת הטובות והמדויקות ביותר שקראתי. מה מפריע לך? הסטרוקטורה של הכתבה? המבנה? התוכן שלטעמך קיבל תפנית שונה ובמקום להתמקד ברבנים שנראה היה שזה נושא הכתבה, הוא הזכיר עוד תחלואים של החברה שלנו בדמות מנהיגה המהולל? אז מה? מה קרה? אז 2 נושאים השתרבבו אחד בשני, ואני בניגוד אלייך רואה קשר הדוק מאוד בין שניהם כי שניהם מצביעים על יסודות רקובים במדינה שלא הולכת לשום מקום. אז מה הפריע לך שרה שטובי פולק שם בדיוק את האצבע על 2 תופעות שמעוררות שאט נפש וגועל ושצריך להילחם בהן? יותר מדי אמת כואבת לטעמך שאת אינך יכולה להכיל בבת אחת?
    טובי פולק, המשך להאיר את עינינו בכתיבה החדה הנוקבת והעניינית שלך.

    • גידי
      23 בינואר 2014 @ 18:43

      שרה שלום
      שמונה סימני שאלה יש לאלונה…ההתנשאות שלה עלייך היא בדיוק שורש הבעיה שלה ושל קבוצה קטנה בעם שחושבים שהם יודעים ומבינים יותר מכולם.
      איני יודע את דעותייך ,(בטוח לא כשלי)אך לך להבדיל "מנערת המקהלה" הנ"ל יש אומץ להביע דעה.ישר כוח.

      • שרה
        23 בינואר 2014 @ 21:58

        גידי, אני מעריכה ביקורת כשהיא לגופו של ענין ולא לגופו של אדם. הן טובי והן אלונה לא מבינים את ההבדל, ולדעתי הם אנשים צרי אופק. ועוד משהו, אף אחד לא יכול להתנשא עלי, כמי שנולדה וחיה בארץ הזו וזוכרת הכל מהימים לפני שהיתה לנו מדינה, עלי לא מתנשאים. ותודה לך על דבריך.

        • עמית מנדלזון
          23 בינואר 2014 @ 23:56

          שרה וגידי, ראש ממשלה הוא לא סתם אדם, הוא מוסד ולפיכך גופו של עניין, אם הוא מושחת, והוא מושחת הרי שטובי אומר לא רק את מה שעל ליבו אלא גם את מה שאמור להיות על ליבכם, ואם לא אכפת לכם שראש הממשלה שלכם מושחת כדאי שתפשפשו אצלכם אולי שם משהו לא בסדר

          • שרה
            24 בינואר 2014 @ 8:45

            עמית היקר, מושחת? אולי נכון יותר נהנתן? אין ראש ממשלה אחד אצלנו או בעולם שלא נחשף מדי פעם ל״הזדמנות״ כזו או אחרת שאינה הולמת איש נבחר ציבור. כולם רק אנושיים ובני אדם. כולנו נגועים פה ושם. התפקיד של ראש הממשלה הוא להנהיג, לטפל בבעיות יומיומיות של מדינה ולא כל כך אכפת לי אם הוא אוהב לאכול גלידה עם אשתו או לעשן סיגר. זו ביקורת נמוכה, וזו אינה שחיתות.

          • עמית מנדלזון
            24 בינואר 2014 @ 9:46

            מי שמממן את נהנתנותו מכספי הציבור הוא מושחת

    • שרה
      23 בינואר 2014 @ 21:01

      אלונה, אולי זו הפעם הראשונה שאת קוראת את מה שיש לטובי פולק לומר, וזה תמיד אותו הדבר. יש לנו הרבה בעיות מורכבות במדינה שלנו חוץ מראש ממשלה שהוא מתעב. האמת שם הטור שלו מאד מדויק: הוא מדבר אל הקיר.

      • גידי
        24 בינואר 2014 @ 22:23

        עמית, אתה קבעת שנתניהו מושחת ועל זה אתה בונה תאוריה שלמה .?! זה מה שאינטליגנט כמוך עושה….הרי אם אתה וחבריך היו בשלטון אתם הייתם השופט והמוציא להורג.
        תשאל את השכנים שלך בצרפת כך (כמוך)הם שפטו יהודים (הפרוטוקולים של זקני ציון,והסגרה לנאצים). אתה אדם מסוכן לדמוקרטיה.

        • עמית מנדלזון
          24 בינואר 2014 @ 23:29

          אוי כמה שאתה בור ועם הארץ ולא יודע דבר וחיצי דבר אפילו על ההסטוריה של העם שלך ועוד אני מסוכן לדמוקרטיה. בטח אתה לא יודע שהפרוטוקולים של זקני ציון הופצו ברוסיה הצארית, נו טוב למה שתדע, בטח לא שמעת על תנועת ההתנגדות הצרפתית ה- resistance למה שתדע, ידע זה רע עדיף להיות בור ועם הארץ ופטריוט.

          • גידי
            25 בינואר 2014 @ 11:02

            עמית הבנת הנקרא שלך לוקה מאוד.היכן כתבתי שהפרוטוקולים נכתבו בצרפת…
            תשאל את השכנים שלך מה-resistance אולי מהם תלמד משהו . תקרא על צרפת והאיחוד הארופי ,תבין שאתם לפני קריסה עקב הגירה של ארצות הגוש הארופי החלשות אל המבוססות וכמובן ההגירה של חבריך המוסלמים מאפריקה ואסיה ,על הילודה וההתבססות שלהם…אתה עוד תשוב לארץ על 4 מפוכח ,אני מקווה שגם בריא וחכם יותר .אגב במקומך אם אין לך הייתי כבר קונה דירה בנתניה.

  3. גידי
    22 בינואר 2014 @ 21:05

    שרה שלום,טובי פולק לא מבין את דברייך ,תכלית קיומו זה השנאה ואולי גזענות לכל מה שנתניהו וקהל בוחריו מיצגים .טובי אדם חכם חד ומבריק בדיוק בנושאים שאת מדברת עליהם ,חברה, כלכלה, וצדק חברתי .קראתי את דבריו בנושא מס הכנסה מע"מ,גז טבעי וכו..אני יכול להזדהות להסכים ולהצטרף להפגנות יחד עמו למען הצלחתו והמדינה.
    הטיעונים המדיניים פוליטיים במאמריו מבוססים על משאלות לב ומסרים של שמאל קיצוני והזוי. ובזה הוא מוביל את מגפון אולי לקבל תמיכה של הקרן החדשה ,האיחוד הארופי אך לא של הציבור הרחב.
    מסכים עימך שטובי הופך למאוס ומשעמם יש לו כלי תקשורתי אדיר שכך לא יתרומם וישפיע ,חבל.!

    • שרה
      23 בינואר 2014 @ 21:10

      גידי, אני מזהה בטובי ובעוד רבים מהדור שלו אנשים מיואשים שמרחמים על עצמם ונהנים לשנוא ולא משנה מה, הם חייבים לבקר ולהפיח ייאוש בכול. עברנו כבר זמנים הרבה יותר קשים כאן, מימי המנדט הבריטי וקום המדינה ורצח ראש ממשלה ומלחמות ופיגועים רצחניים, ומיתון, ואינפלציה וראה על מה טובי פולק רוטן. הוא לא רציני. סתם בכיין.

  4. שרה
    22 בינואר 2014 @ 14:19

    טובי, תחילת מאמרך הפיח בי תקוה שאתה יוצא למלחמה חדשה נגד התרבות שהשתרשה בתוכנו: מקובלים, צדיקים, רבנים, עבודת אלילים ממש שהגיעה לארצנו יחד עם גלי העלייה הגדולים, במיוחד ממרוקו. לצערי, מיד אחרי הפתיחה זנחת את הנושא החשוה הזה, וחזרת לנגוח בראש הממשלה. די, זה באמת משעמם כבר ונמאס. אנא ממך, צא למלחמה בה אתה יכול לתרום וגם לנצח.

  5. גידי
    20 בינואר 2014 @ 11:39

    טובי פולק בא כהרגלו לספר לנו אגדות . מה זה כל מה שיש לך לומר על נתניהו.(אמרו את זה קודם לפניו)..?
    וואלה , בוא נספר לך שידיעות אחרונות מחזיק חוקרים וחברות חקירה בארץ וסביב העולם למצוא פגם בנתניהו ,מה מצא דרדלה של חשבון סגור בחול בזמן שנתניהו היה אזרח פרטי. העובדה הזאת לא מבלבלת את טובי פולק ומרעיו .
    עיתונאי לא ראוי.
    ציטוט "הוסתר מרעייתו ושימש אותו לתשלומים על שירותים שהוא קיבל אישית והיא סירבה לשלם אישית "הניסיון לסכסך בין נתניהו לאשתו מצביע על טובי פולק כאדם עלוב מגעיל וקטן ,קטן מאוד.
    עיתונאי לא ראוי.
    אם על זה אתם מוכנים למחול – אז הוא ראוי לכם ואתם ראויים לו.

  6. ארנון נבות
    20 בינואר 2014 @ 1:25

    יש כמה שלא יפסיקו לדבר אל הקיר. לעולם לא.

    ובעת שיבוא המבול, יגידו שאתה, אני ועד לא ממש לא הרבה, אשמים בו.

    אנחנו לא רק מדברים אל הקיר, אנחנו גם המקוללים.

    לפני ואחרי.

    לנצח או עד שיהיו כאן מקללים. (אגב היום הזה לא רחוק, בקצב הנוכחי, אפשר שמדובר בלא הרבה חודשים).

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן