אלף נערים נשרו מבתי הספר בשנה האחרונה. פחות מ-48 אחוזים מהם נקלטו במסגרות חילופיות. אלה חלק מהנתונים הקשים, על מעורבות בני נוער בארץ באלימות ושיכרות, שנחשפו אתמול בוועדה לזכויות הילד, בראשותה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו) הזהירה כי "חופש במסווה ליברליות, מדרדר למעשים שליליים. האלימות מגיעה לתוך בתי הספר, וגם יורד כל העת גיל המעורבים. התחושה בציבור מאיימת ומטרידה וצריך לבדוק איזו תכנית ממשלתית לטיפול בתופעה מצליחה, ואיזו פחות". היא מתחה ביקורת על כי נציגי המרכז השלטון המקומי לא הגיעו לדיון למרות שהוזמנו, וקראה להבטיח שכל ילד המאותר כנושר ממערכת החינוך – יקבל את כל התקציב הדרוש, כדי למנוע ממנו להמשיך ולהידרדר.

 אילן שמש, מפקח לקידום נוער במשרד החינוך אמר בדיון כי מתוך 24,000 בני נוער שנשרו בשנה החולפת ממערכת החינוך, אותרו ומלווים ע"י משרדו כ-11,50 – שהם פחות מ-48%. לדבריו, בשנים האחרונות נרשמת ירידה בשיעור הנושרים בכלל המערכת, ואילו במגזר החרדי דווקא מצוינת עליה חדה בנשירה. הוא הוסיף כי הסיבות לנשירה מגוונות, ממצב כלכלי ועד קשיים עם ההורים. שמש ציין כי לא-פעם אין תקציב לטפל בנער שנשר מהלימודים. נציגת משרד הרווחה, רחל ארזי-שיף הוסיפה כי בשנה האחרונה הופנו לשרות המבחן 16 אלף נערים, שביצעו 24 אלף עבירות, מתוכם כארבעים אחוז עבירות אלימות.

ד"ר יוסי הראל-פיש, המדען הראשי ברשות למלחמה בסמים ואלכוהול וחוקר של ארגון הבריאות העולמי, סיפר על סקר שנערך בארץ מתחילת שנות ה 90 עד סוף שנת 2012. הסקר הקיף כ-7,000 בני נוער בגילאי 15-11 בכיתות ו'-י', חינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי והערבי. מהסקר עולה החמרה ניכרת בשתיית אלכוהול בעשרים השנים האחרונות בגילאים אלו. בעוד שבשנת 1994 רק 6% מגילאים אלו, צרכו אלכוהול באופן אינטנסיבי, הרי שכיום השיעור עומד על 21% כלומר כל ילד חמישי בארץ. בכך תופסת ישראל את המקום השני באירופה.

הוא הדגיש כי 25% מהנוער הצורך אלכוהול היו מעורבים בקטטה או באירוע אלים, מול 7% בלבד מאלו שאינם שותים. הראל-פיש קרא להורים ולרשויות המקומיות למלא את שעות הפנאי, כי הן נקודת-התורפה, ולשנות את תרבות הבילוי. "המבוגרים ולא הנוער הם שהכניסו לארץ, את תרבות השתייה החריפה. אנחנו משדרים לנוער שצריכים חומרים כימים כדי להצליח או כדי להיות מאושר", טען.

 מבדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנים 2008–2012 הייתה ירידה במספר התיקים שנפתחו במשטרה לבני-נוער, מ-33,538 בשנת 2008 ל-25,236 בשנת 2012 – ירידה של כ-25%. יתכן שאחת הסיבות לכך היא ירידה כללית בשיעורי הפשיעה בקרב בני-נוער, אך ייתכן כי יש הצטמצמות בפעילות האכיפה של המשטרה.

 מספר בני-הנוער החשודים בתיקים שנפתחו גם הוא במגמת ירידה: מ-27,416 בשנת 2008 ל-21,344 בשנת 2012 – ירידה של כ-22%. בשנים שנבדקו בני-הנוער הרבים ביותר נחשדו בעבירות סדר ציבורי, בעבירות רכוש ובעבירות נגד גוף (כולל תקיפה וחבלה גופנית חמורה). שיעור בני-הנוער המעורבים בעבירות נגד אדם כגון רצח, הריגה, ניסיון רצח וגרימת מוות ברשלנות, מכלל בני הנוער המעורבים בתיקי נוער של המשטרה, נשאר יחסית קבוע בשנים שנבדקו, כ-2%, פרט לשנת 2011, שבה שיעורם עלה מעט והיה כ-2.6%. עם השנים עלה שיעור בני-הנוער החשודים בעבירות כלפי המוסר: מ-15%-14% בשנים 2008–2010 ל-17% בשנת 2011 ול-20% בשנת 2012.

 מנתונים נוספים של משטרת ישראל עולה כי מינואר 2011 עד תחילת ינואר 2014 נפתחו במשטרה שבעה תיקים בגין עבירות המתה (רצח, הריגה או גרימת מוות ברשלנות) שבהם החשוד והקורבן קטינים: שלושה תיקים נפתחו בשנת 2011, שלושה תיקים נפתחו בשנת 2012 ותיק אחד נפתח בתחילת ינואר 2014. בשני תיקים התקבלה החלטה, ושלושה קטינים שהואשמו בביצוע עבירת המתה נידונו לתקופות מאסר שונות. שלושה תיקים הועברו לפרקליטות, ובשני תיקים נוספים מתקיים תהליך חקירה.

 גל יוסף, יו"ר מועצת התלמידים הארצית טענה בדיון כי "איש מהנוער השותה איננו מאושר ממצבו, ונוער כזה יכול להסביר לבני גילו – עד כמה הכרחי לצאת מהסחרור הזה".