מדובר בהפרעת המעי התפקודית השכיחה ביותר, ורוב הסובלות ממנה הן נשים. נכון להיום, הטיפול במעי רגיז הינו סימפטומטי ותת אופטימלי.

אין יום שעובר במסגרת עבודתי שאינני שומעת ממטופלים על סבלם בעקבות בעיות במערכת העיכול.  רוב התלונות מתייחסות לתחושת אי נוחות, נפיחות, עצירות, כאבי בטן, גזים ושלשולים, הפוגעים באיכות החיים. טווח ההשפעה הוא רחב – מחוסר יכולת להתרכז ועד לתחושת עייפות וחוסר אנרגיה. אצל מטופלים רבים, הבטן משנה את התכניות והם נמנעים מיציאה מהבית, מוצאים את עצמם חסרי חשק להתלבש בגלל בטן נפוחה ופשוט לומדים לחיות עם זה.

פגשתי הרבה נשים פנויות שלא אוכלות כלום לפני דייט, על אף תחושת הרעב המנקרת, בשל החשש שתכאב להם הבטן. הרבה פנויים ופנויות נמנעים מלהכיר בני זוג בשל החשש מדחייה, כי "מי ירצה להכיר אנשים עם בעיות כאלו". מטופלים מספרים שהם בוחרים את אתרי הקניות לפי איכות השירותים, זמינותם וניקיונם, וכן על אנשים שאינם נוסעים לחו"ל בשל החשש משירותים משותפים ועמידה בתור או שאינם יוצאים לטיולי קמפינג בשל החשש לזמינות של שירותים נוחים.

הרבה פעמים אנשים אלו שומעים מהרופאים ש"אין להם  כלום" או שזה הכול "בראש שלהם" כי כל הבדיקות תקינות ואז החולה עלול להיתפס כסובל מבעיה פסיכולוגית.  קשה לתאר עד כמה אנשים ש"אין להם כלום" סובלים ועד כמה איכות חייהם נפגעת מהסבל הזה. מתסכל ומייאש.

במאמר שפרסמתי בספטמבר 2011 במגזין  Neurogastroenterology and Motility עם שותפיי מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים איכילוב ובלינסון,  מתוארים ממצאי המחקר שערכנו על חולי תסמונת המעי הרגיז.  לפי המחקר שלנו ומחקרים קודמים, תסמונת המעי הרגיז קשורה לגורמים רבים, כגון תהליכי דלקת בדרגה נמוכה, מצבי לחץ ושחיקה כרוניים ושינויים באיזון מערכת העצבים. מסתבר שגם לחולים האלה יש "קבלות" ולא הכול ב"ראש שלהם".

מסקר שנערך בשנת 2010 עולה כי 56% מהישראלים סובלים מהתופעות האלו (65% מתוכם נשים) ומנתוני ה-WGO (ארגון הגסטרו העולמי) עולה כי 55% מאוכלוסיית הנשים בעולם סובלת מתופעות של כאב ואי נוחות הנובעות מבעיות בעיכול. אוכלוסיה זו מדווחת על מגוון התופעות הללו, בטווח רחב של תדירות וחומרה.

למרות שכיחות התופעה, מרבית הסובלים  לא מטופלים. חלקם מתביישים, חלקם לא מודע לפתרונות הקיימים, וחלקם לא מאמין שאפשר לעזור להם. אני גם מכירה גם מטופלים רבים שמרגישים הרבה יותר טוב  אחרי טיפול.

מחקרים הראו שטיפול פרוביוטי הוא בעל פעילות אנטי דלקתית. הורדת הפעילות הדלקתית, שאנו משערים שהיא קשורה לתסמונת זו, יכולה להשפיע על שיפור הסימפטומים. בנוסף, לפי דיווחים בספרות, זני החיידקים שבמוצר הפרוביוטי עשויים להפחית באופן משמעותי את הסימפטומים מהם סובלים חולי תסמונת מעי רגיש (רגיז).

כדיאטנית קלינית  שעוסקת במחקר בתחום תסמונת המעי הרגיש (רגיז), במסגרת לימודי התואר השני והשלישי בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אני מזמינה באופן אישי חולות הסובלות מתסמונת המעי הרגיז להשתתף במחקר בשיתוף עם פרופ' עמי ספרבר, ד"ר רועי דקל, ד"ר רון ישי, ד"ר עליזה טיומני, ד"ר ניצן מהרשק וד"ר רם דיקמן.  המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת ההבנה שלנו במחלה. למחקר דרושות נשים החולות בתסמונת מעי רגיז, הסובלות משלשול. למשתתפות במחקר תהיה הזדמנות לקבל פרוביוטיקה בחינם ולהיות במעקב רפואי צמוד של צוות רופאים מומחים בתחום מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית חולים איכילוב.

מחקר זה עשוי לעזור להבנה ולטיפול בתסמונת זו, הפוגעת בחייהם של רבים.

להשתתפות במחקר אפשר ליצור קשר עם קרן הוד בטלפון: 057-2214380  או באמצעות האימייל:  [email protected]

הכותבת היא דוקטורנטית ודיאטנית קלינית