ט"ו בשבט הגיע: חג הפירות המיובשים, האגוזים והפיצוחים. אוטוטו גם וולנטיין. ישראל גוריון הצליח לשלב רומנטיקה ופיצוחים בשיר "בוטנים", שתרגם מצרפתית (מילים מקוריות: ז'ק ברל):

"הנה הבאתי לך בוטנים
פרחים נובלים בדרך כלל
והבוטנים הם טעימים
אמנם פרחים זה מקובל
ובייחוד זר שושנים
אבל הבאתי לך בוטנים."

ועדיין, ככל שהתקרב היום החמישה עשר לחודש שבט, טרדה את מנוחתי המנטרה: "שוב פעם דבלים, תמרים, בננה צ'יפס ואגוזי מלך?". כשהתבקשתי לארגן הרמת כוסית לחג לצוות משפטי במשרד גדול, החלטתי להרים את הכפפה ולשלב באירוע גם בירה. כי גם אם הם לא שותים במהלך השנה בירה (ביררתי), הרי שט"ו בשבט הוא זמן טוב לנסות טעמים חדשים ולארגן ארוחה חגיגית מלאת צבעים, מרקמים וארומה.

החלטתי שהבירה שתלווה את האירוע תהיה 'עוג חיטה דאבל בוק' של מבשלת הגולן. על-פי זכרוני מטעימה ראשונה שלה מחבית בתערוכת בירס 2012, נראה היה לי כי תשתלב היטב עם  טעמים של פירות מיובשים, אגוזים, שקדים, פיסטוקים וגבינות.

דופלבוק

עוד קודם לכן הכרתי בירות בסגנון דופלבוק, בירת לאגר חזקה מלתת שעורה. השתתפתי בטעימות רוחב של מספר יצרני בירה בסגנון זה מחו"ל וכן טעמתי את בירת הבזלת דופלבוק של מבשלת הגולן. ה"דופל" (או ה"דאבל" באנגלית) מתייחס לכמות הכפולה של הלתת בה עושים שימוש במהלך מבשול הבירה. כמות זו מביאה לכך שלבירה אחוז אלכוהול יחסית גבוה, בין 6.5-8%.

מקורו של סגנון הדופלבוק (Doppelbock) הוא בבוואריה. הבירה בושלה לראשונה במינכן, במאה השמונה עשרה, על-ידי נזירים ממסדר הקדוש פרנסיס מפאולה. המתכון לדופלבוק שאב את השראתו מבירת לאגר חזקה שהנזירים נהגו לשתות במהלך תקופת צום הלנט (Lent). בתקופה זו, שאורכה 46 ימים והיא מסתיימת בחג הפסחא, חל איסור על אכילת מזון מוצק. מכיוון שלא מצאו איסור על שתיית נוזלים, הגו הנזירים פתרון תזונתי יצירתי: הם הכינו לקראת תקופה זו בירה אלכוהולית יותר, בעלת ערך קלורי גבוה ובמהלך צום הלנט שתו ככל יכולתם את "הלחם הנוזלי".

וייצן דופלבוק 

על גבי התווית של בירת העוג החדשה, צוין כי 'עוג חיטה דאבל בוק' היא בירת אייל המכילה 7.5% אלכוהול. הבירה מבוססת על 70% לתת חיטה בתוספת לתת שעורה ושמרי אייל.

הסתקרנתי. היה זה מעין טוויסט לסגנון הדופלבוק המסורתי שהכרתי עד כה. חקרתי ומצאתי כי בשנת 1907 נולד במינכן סגנון בירה חדש – וייצן דופלבוק (Weizen doppelbock). מבשלת ווייס (Weisses Bräuhaus) היתה הראשונה שבישלה בירה מסוג זה: בירת חיטה עם שמרי אייל. מבשלת ווייס לקחה את הרעיון של כמות כפולה של לתת, שהיתה העיקר בסגנון הדופלבוק, רק שבמקום כמות כפולה של לתת המכיל שעורה בלבד, השתמשה בכמות כפולה של תערובת: לתת חיטה ולתת שעורה. שמרי האייל בהם משתמשים להכנת בירות חיטה תרמו טעמים של בננה וציפורן לבירה מהסגנון החדש.

המתכון לוייצן דופלבוק הומצא על-ידי מטילדה שניידר, שבאותם זמנים ניהלה את מבשלת ווייס. היא קראה לבירה בשם אוונטינוס (Aventinus) על שם רחוב Aventinstrasse שבמינכן, בו נמצאת המבשלה. גם בכך שברה את המסורת, שכן עד כה נתנו לבירות בסגנון דופלבוק שם עם סיומת קבועה '-אטור' ('ator-'). מבשלת ווייס ממשיכה לייצר את בירת האוונטינוס לפי המתכון המקורי כבר למעלה ממאה שנים. בשש השנים האחרונות, מתוך שמונה בה היא משתתפת בתחרות ה- European Beer Star Competition, זכתה האוונטינוס במדליית זהב בקטגוריה שלה – South German-Style Weizenbock Dunkel.

רשמים

כאמור, כשתכננתי את החגיגה נראה היה לי שהשילוב בין טעמם של פירות מיובשים, אגוזים, שקדים, פיסטוקים וגבינות לבין העוג יהיה מוצלח. בתחילה הביעו עורכי-הדין רתיעה משתיית בירה, במיוחד באירועים משרדיים, משום שבירה היתה מקושרת אצלם באופן חד משמעי עם מרירות ולא התאימה, כך סברו, לאירועים אלו. מייד לאחר הטעימה הראשונה נרשמה התלהבות. העוג היא בירה מתקתקה, נעימה וקלילה לשתיה. כשמזגנו אותה מהבקבוק היה לה ראש קצף מרשים והטועמים ציינו טעמים מתקתקים ופירותיים של בננה, ציפורן וטיפונת וניל. הם הופתעו לגלות, שטעמים אלו מגיעים מהשמרים ולא מתוספת פרי כלשהי. העוג השתלבה בעיניהם היטב עם האוכל ועם תחושת החג.

 ואכן, עושה רושם שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה.

חג ט"ו בשבט שמח!
* **

מבית MIYU: הפקה וכתיבה: מירה-בל גזית; סטיילינג וצילום: יולה זובריצקי