[rating=4]

מת'יו מקונוהיי ("הסיפור של מאד", "הזאב מוול סטריט") החל בשנתיים האחרונות לבסס עצמו כאחד השחקנים הטובים והחשובים ביותר בהוליווד, ומן המחויבים ביותר לתפקיד אי פעם – כפי שניתן לראות בסרט "מועדון הלקוחות של דאלאס" של הבמאי ז'אן-מארק ואלה ("קפה דה פלור"). הסרט, המועמד לשישה פרסי אוסקר, הספיק לזכות בשני פרסי גלובוס הזהב – השחקן ושחקן המשנה הטובים ביותר.

מקונוהיי מגלם את רון וודרוף, בחור טוב מטקסס עם טעם מגוון בנשים, בתחרויות רודאו ובשימוש בסמים. ביום בהיר, אופן הבילוי הקבוע של רון מתרסק, כאשר הוא מאובחן באופן בלתי צפוי כנשא HIV, והוא נאלץ לשנות את אורח חייו לחלוטין – ובמספר דרכים מפתיעות למדי.

העלילה מתרחשת בשנות השמונים, בתקופה שבה תפיסת הציבור לגבי איידס הייתה מוטעית, וגם הרופאים הבינו רק מעט את הנושא – וקורבנות המחלה מתו בהמוניהם מדי יום. הסרט מציג כיצד וודרוף שינה את אופיו, מאדם דוחה למדי וגיבור לא סביר, לאדם אמיץ עם ייעוד. מקונוהיי אינו בוחל בהפגנת התכונות הפחות מושכות של תפקידו – רודף נשים, מכור לסמים ודעתן גזעני במלוא מובן המילה, ונראה כי האבחון של רון מגיע עם תחושה של כורח. הוא היה פזיז עם חייו וגופו, והוא משלם על כך בדרך הסופית שניתן.

וודרוף לומד את מצב הבריאות בארצות הברית ואת חוסר השוויון במערכת רישוי התרופות, ואף מתנער מעצת שני רופאיו (דניס אוהייר וג'ניפר גארנר). תחילה הם נותנים לו שלושים יום לחיות, אך בעקשנותו הקשוחה, וכנגד כל הסיכויים – הוא נשאר בחיים, במיוחד לאחר שהוא יוצא לחפש אחר תרופות מחוץ לשטחי ארצות הברית.

לאחר חודשים ספורים הוא מקים מועדון לקוחות המספק תרופות אסורות (המורכבות בעיקר מוויטמינים וממינראלים) למספר גדול של חולי איידס. כלומר, רק במחצית השנייה של הסרט, לאחר הקמת המועדון, הסרט באמת מתחיל לזוז ולתפוס קצב, ומסעו של רון, שלא למות מאיידס, הופך ממסע אישי למסע מאוד ציבורי.

התסריט, שעליו חתומים קרייג מורטן ומליסה וולאק, הוא אחד המרכיבים המרתקים ביותר של הסרט, ובנוי כך שיכבוש את לבבות הצופים. לחייו של וודרוף יש סיפור רקע, או משל חשוב, המבקר בזעיר אנפין את ה-FDA (הארגון המעניק רישיונות לתרופות בארצות הברית).

למרבה המזל, הצורה שבה בונה ואלה את שתי הדמויות הראשיות ראויה לשבח. מקונוהיי מגלם את וודרוף כאדם ספורטיבי הצולל אט אט אל תוך תחלואות האיידס – ואף השיל כ-18 קילוגרם לצורך התפקיד. מולו מגלם ג'ארד לטו את שותפו לעסקים, טרנסג'נדר המכונה ריון, ודמותו לא פחות ממרתקת. קשה להסיר את העיניים ממנו, מהרגע שהוא נכנס לתמונה כסקרן וערמומי במיטת בית החולים, ועד הסצנות האחרונות בסרט – שבה הצופים חשים באגרופים של רגש טהור. הסרט מסמל את שובו למסך של לטו, לאחר ארבע שנים שניסה לבדוק את יכולתו המוזיקלית, והוא מביא עימו לתפקיד רמת אינטנסיביות ותשוקה לתפקיד, כפי שהציג בעבר בסרט "רקוויאם לחלום".

"מועדון הלקוחות של דאלאס" פועם בעיקר בזכות ההופעות העוצמתיות של שני הכוכבים הראשיים, והתוצאה היא זיווג מוצק של כישרון טהור.