Skip to content

אביתר בנאי שר – והקהל התפלל

המופע החגיגי "יפה כלבנה" של אביתר בנאי דמה יותר לטקס בבית תפילה מאשר לאירוע מוזיקלי במועדון תל-אביבי. בפשטות ובעדינות בנאי מעביר את התחושות ואת המסרים שבשירים, והקהל שרוי במעין טראנס של הודיה. יובל אראל הצטרף למתפללים ב"בארבי"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ביום שני השבוע יעלה אביתר על בימת תיאטרון גשר כדי לקבל את פרס אקו"ם על שם עוזי חיטמן לאלבום השנה "יפה כלבנה". בנימוקי השופטים נכתב, בין השאר: "אביתר בנה לעצמו כתיבה וסאונד ייחודי, מעיין תמהיל של סשה ארגוב, תום יורק ורוברט וויט. נראה שאביתר נע במסלול מקביל כמעט למה שנעשה בתרבות בישראל. 'יפה כלבנה' הינו אלבום שלם של יוצר שמתלבט לגבי מהותו, פזילה לחיים חילוניים קודמים ובעיקר עיסוק בתרבות הסלבס. אלבום מעניין, שמייצג את דמות 'המאמין החדש'. קשה למאזין לקבוע האם אביתר מתקרב לאלוהים או פשוט מתרחק ככל האפשר מחייו החילוניים הקודמים".

בלי טריקים. בנאי. צילום: יובל אראל

רגע לפני קבלת הפרס התקיים בסוף השבוע שעבר מופע חגיגי של "יפה כלבנה" במועדון "בארבי" בתל-אביב. עם אביתר עולים לבמה חברי ההרכב – יהוא ירון בבס, מוטי ביקובסקי בגיטרות, צח דרורי בקלידים, רועי חרמון בחצוצרה וקלידים, אביב ברק על התופים. כאשר הצלילים החלו להתפזר בחלל המועדון, וכאשר הקהל החל ליטול חלק בשירה, כאשר אביתר קם ממושב הפסנתר הנטוע באחורי הבמה ותפס את הגיטרה האקוסטית ונעמד מול הקהל הרב, הבנתי.

הבנתי שאביתר הוא ישר, ישיר, פשוט, ללא טריקים, ללא תרגילים, בלי שום הייפ, לא מנסה לשחק עם הקהל, לא מנסה לפלרטט איתו, כל כולו בביצוע, ממעט לדבר בתחילה, משקיע במילות השירים, בלחנים, במנגינות. לא מתייפח, לא מתענה, הוא מוביל את הקהל בדרכו, הבטוחה, השקטה, השלמה.

הקהל אוהב אותו. בנאי. צילום: יובל אראל

הבנתי כי אביתר בנאי, המוזיקאי, היוצר והמבצע, איננו עוד אחד משורת המוזיקאים המכובדים, האיכותים, הפופולארים. אביתר הוא  פשוט סוג של נביא. בפשטות ובעדינות הוא מעביר את התחושות ואת המסרים שבשירים, והקהל כאילו שרוי במעין טראנס של תפילה והודיה. לרגע חשבתי שאני נמצא במרכזו של טקס באחת הכתות המסוכנות. כבר חוויתי מופעים שכאלו, קהל השבוי בידי המוזיקאי, מובל כצאן מרעיתו בליין אפ המוזיקלי, אולם הפעם הייתה כאן מעין שלווה סטואית שנחה על כל האולם, סוג של בית תפילה נינוח.

אחרי שעתיים הקהל הנאמן קיבל שני הדרנים. הראשון – "פודרה", "מתי נתנשק",  "חתונה",  "כלום לא עצוב". והשני – "ילדים\לילה כיום", "עד מחר", "יפה כלבנה". לא הצלחתי לפצח את כל הסודות, אבל הצלחתי להבין מדוע אביתר נחשב כאחד המוזיקאים המצליחים, החשובים והמיינסטרימים בארץ. כי הקהל פשוט אוהב אותו ואת השירים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן