כישרון זה לא מפעל חיים

הבעיה עם אמנים מוכשרים כמו זילבר היא שיש להם במה ויש להם קהל מעריצים, שלא תמיד מבדילים בין היצירה לבין היציאה. אריאל זילבר ניצל את הבמה שלו כאמן כדי להפיץ משנה גזענית, הומופובית ואלימה. האם זה מפעל חייו? העל זה מגיע לו פרס?

Print Friendly

למען הסר כל ספק, אני אוהב את השירים של אריאל זילבר, הוא אכן יוצר מוכשר. היום בו הוא חבש כיפה והתחיל לדבר שטויות לא היה יום מיוחד עבורי ולא גרם לי להפסיק לשמוע את שיריו. אבל ברגע שפתח את פיו והחל להפיץ שנאה לכל הכיוונים היה היום בו אריאל זילבר האיש הפך להיות האיש עם הכובע והזקן ושיני הערפד. לא, אני לא מתכוון לחזור על דבריו, אני מכיר לפחות קורא אחד שמאמין בלב שלם כי אריאל זילבר הוא קדוש ואינני מתכוון להסב לו נחת.

הוויכוח האם מגיע לאריאל זילבר פרס על מפעל חיים נשמע לי די בעייתי. בכלל המושג מפעל חיים נשמע לי בעייתי כשמדובר בגילדה של יוצרים. הרי בעצם מה עשה אריאל זילבר? כתב והלחין, הרי זה מקצועו. אגודת השרברבים לא תתן פרס על מפעל חיים לשרברב מצטיין. מפעל חיים זה הרבה יותר מזה, וכאן נכנס עניין דעותיו האישיות של אריאל זילבר.

זילבר בטקס (צילום: יובל אראל)

זילבר בטקס (צילום: יובל אראל)

לכל אדם הזכות להביע דעותיו בפומבי, אלא אם כן הם מפיצות שנאה וקוראות או עלולות להביא להסתה. אריאל זילבר שייך לאלו השונאים עם כל הלב את כל מה ששונה ממנו, שלא לדבר על עובדת היותו תומך נלהב של רוצח. לאמן יוצר מגיע לקבל את פרס היצירה, מפעל חיים זה כבר סיפור אחר ושינאה איננה ראויה לפרס.

הבעיה עם אמנים מוכשרים כמו זילבר היא שיש להם במה ויש להם קהל מעריצים, שלא תמיד מבדילים בין היצירה לבין היציאה. אריאל זילבר ניצל את הבמה שלו כאמן כדי להפיץ משנה גזענית, הומופובית ואלימה. האם זה מפעל חייו? העל זה מגיע לו פרס?

כאדם פרטי מר זילבר הוא סתם עוד אדם נבער מן הציבור (המתרבה בקצב מפחיד), כאמן הוא כבר מטיף. תנו לו במה והוא כבר יפיץ את דעותיו המטונפות. ולראייה, טקס קבלת הפרס עצמו. אם רציתם לתת לו פרס היה עליכם לקרוא לפרס בשם אחר (פרס היצירה כמו שאמרתי) – אחרי הכל את כישרונו איש לא יקח ממנו… פרס על מפעל חיים כבר מעלה שאלה גדולה מהו מפעל חייו – היצירה או הפצת השנאה.

טוב עשתה אחינועם ניני, שבאמת לא זקוקה לפרסום כמו שרבים מהאידיוטים בישראל חושבים. אחינועם ניני זכתה להכרה בכל אירופה בזכות כישרונה, ואם מישהו מכם חושב שבאירופה מישהו שומע בכלל על אירועי אריאל זילבר ואקו"ם, יש לו טעות גדולה. לא נעים לומר אבל זה לא מעניין אף אחד. יתרה מזאת, באירופה לא מכירים את אחינועם ניני בשמה אלא בכינויה, נועה.

ניני העלתה על סדר היום את הבעייתיות של פרס מפעל חיים לגזען, הומופוב ומפיץ שנאה, פרס שהחזיר אותו לקדמת הבמה ואיפשר לו לשחרר את חרצובות לשונו על במה לגיטימית. היא עצמה ויתרה על הכבוד שהוענק לה בגלל אמונתה ועל כך אני מסיר את הכובע שאין לי בפניה. ומי שיאמר לי שאחינועם ניני רודפת פרסום, כנראה שמעולם לא יצא מגבולות מדינת ישראל.

אקו"ם איננו ארגון חכם במיוחד. כמו רבים בישראל הוא צלל לתוך מים עכורים בצורה טיפשית. האם לא היה ברור לחברי הארגון שמדובר בנושא רגיש ובעייתי? הם בקלות יכלו לעקוף את הבעיה מראש, אבל למה לעשות את זה קל ופשוט אם אפשר לסבך את החיים? הסבת הפרס אחרי הרעש התקשורתי גם היא פתטית, נסיון לכבות שריפה עם טפטפת.

וזילבר עצמו לא הכזיב. הוא שפך את מארתו על אקו"ם באירוע עצמו. רציתם להחזיר את הגזען החשוך לקדמת הבמה? קיבלתם. לא מזמינים משאית זבל כשאין פרארי בסביבה.

[related-posts]

 

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על כישרון זה לא מפעל חיים

  1. מאת רונן‏:

    אני רק שאלה.
    למה אוניברסיטת חיפה מנעה ד"ר לשם כבוד מפרופ ישראל אומן?
    האם יש פה קומיסרים?

    • לא מכיר את הסיפור אבל לאוניברסיטת חיפה יש רקע בעייתי לכשעצמה מהצד השמאלי של המפה

      • מאת שרה‏:

        לדעתי, פרס מפעל חיים שניתן מגוף מסוים מתייחס למפעלו של אותו אדם בתחום זה ובמקרה של זילבר – היצירות שלו באמנות. הוא לא מקבל פרס על הומניות, פוליטיקה או כל דבר אחר. אז מה חשוב איך קוראים לפרס? חשוב גם מי נותן הפרס ועל מה.

        • שרה, דעותיו של אריאל זילבר אינן הבעיה,אז האיש גזען נחות והומופוב. כל עוד דעותיו בליבו אין שום בעיה ביום שהוא פוצה פה ומפיץ אותן בפומבי (ובמדינות רבות בעולם היו כולאים אותו על הסתה) הוא הופך ללא ראוי לכל פרס שהוא, הוא מפיץ שנאה וחרדה ואלימות. ומתן פרס הוא מתן במה. זה גם בדיוק ההבדל בין כל אותם שמאלנים שקיבלו פרס למרות דיעותיהם. הם לא הפיצו שנאה הם לא קראו לרצח. יש הבדל ענק בין דיעה פוליטית להסתה גזענית

          • מאת שרה‏:

            עמית, בסתר לבך אתה יודע ש״לא כצעקתה״. זילבר נעלם מזמן מהנוף הציבורי, לא מרבה להתראיין או לכתוב בכלי התקשורת ״המקובלים״.
            משעה שאקו״ם הגיעו להחלטה ופרסמו אותה, היה עליהם להגן עליה מהנימוקים שהיא התקבלה אצלם. הם בודאי ידעו מה הן דעותיו ומעשיו של זילבר. כל המהומה והפצת השנאה החלה לאחר ששינו את שם הפרס. ועדיין, ברור לך שלא כל בר דעת יקשיב או יאמין לכל דבר הבל שמשמיע אמן כלשהו, הן מימין והן משמאל. אנחנו קצת יותר חכמים ממה שחושבים עלינו, צרכני התקשורת.

          • זה לא נכון שרה אריאל זילבר אמנם אכן נעלם יחסית מהכותרות אבל את משנתו הוא הפיץ בפומבי. וזו בדיוק הבעיה. דעות ימניות או שמאלניות הם עניין לגיטימי אבל קריאה לרצח או תמיכה ברצח או הומופוביה ממש לא.

      • מאת גידי‏:

        רונן ,עמית מתכוון שאוניברסיטת חיפה ימניים לטעמו….זאת האוניברסיטה הערבית היחידה במזרח התיכון שמקבלת יהודים.אני מתפלא שעמית לא שמע על הפרשה המביכה עם חתן פרס נובל פרופ אומן(תקנו אותי אם אני טועה)
        על משרד החינוך לתגמל בתקציבים כל אוניברסיטה על פי כמות המתגייסים לצהל או לשרות לאומי !!!

  2. מאת גידי‏:

    עמית ידידי.
    דעותיי הם ימין ליברלים(זוכר את ל"ע ,? הפיצול הצטרף לליכוד).אני מסכים לדעות השמאל בנושא דת,חברה,כלכלה. הערכתי שלא קל לך ,אני מצדיע לך על אישור התגובות שלי . תהנה !

    • מה שאתה אומר הוא שאתה לאומן בטחוני ?

      • מאת גידי‏:

        אני לא אוהב את הניסיון שלך להדביק לי לאומנות שזה בקוד שלך שאני רואה את הלאום היהודי נעלה על עמים אחרים. גישה שמצדיקה אפליה ויחס עוין כלפי מיעוטים בתוך המדינה ולעתים תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפת התפשטות .
        אתהלא העמקת בדבריי,ואומר שוב אני ליברלי ואוסיף ביטחוני ,כפי שרבין ראה את ביטחון המדינה.

        • אנחנו כנראה לא מסתכלים על אותו עם אין שום דבר נעלה בעם היהודי הוא אפילו המציא את הבדלנות והגזענות "העם הנבחר", למעשה אני חי בקרב עם אחר ומבחינות רבות הוא נעלה על הישראלים

  3. מאת יפה‏:

    ההחלטה לתת פרס מלכתחילה הייתה נגועה במניעים זרים. כשמדובר באדם בעל דיעות והשפעה כל כך שליליות , לא ייתכן שהדבר לא משחק תפקיד. האם אקו"ם נסתה לייצר פרס פוליטי שישדר ליברליזם דווקא בעת שרדיפה פוליטית הפכה לעניין יומיומי , או שמא פשוט נסתה להתחנף לשלטון ובעל המאה? התוצאה של הזיג זג הפכה את הניסיון הנואל לשימוש פוליטי בפרס לחרב פיפיות.

  4. מאת גידי‏:

    כמה צפוי מאמר כזה מאביר זכויות הבעת דעה(שמאלית בלבד).איני שותף לדעות זילבר אך עמית בדיוק כמוה גזען, הומופוב ומפיץ שנאה,הוא ו חברין ההזויים.הם סכנה אמתית לדמוקרטיה
    .כל טיפש יודע שפרסים כאלה ודומים הוענקו לשמאלנים שכינו את צהל כנאצי,והביעו דעות קיצוניות נגד המדינה(שטרנהל,ליבוביץ(חובש כיפה) וכו…)כל עוד זה מהצד הנכון זה בסדר,כמה הם צבועים!
    ראו וקראו את נוני המזגזגת הגיבורה של השמאל הנבער מדעת.
    "בינואר 2009, כשמבצע "עופרת יצוקה" הגיע לסיומו, התקיים אירוע התרמה עבור פצועי רצועת עזה במועדון לבונטין 7. למרות שהאירוע הוגדר כהומניטרי וא-פוליטי, הליינאפ הורכב מאמני שמאל מובהקים. יממה לפני אירוע הצדקה, אחינועם ניני ומירה עוואד (אז נציגות ישראל בתחרות האירוויזיון במוסקבה) ביטלו את השתתפותן בגלל עצומה ולחצים שהפעילו אמנים ואנשי רוח, בתגובה למכתבה של ניני לתושבי עזה.

    "אני יודעת שעמוק בלב אתם מייחלים למות המפלצת ששמה חמאס. זו שהפכה את עזה לערימת אשפה שכולה עוני, מחלה ואומללות ובשם אללה העלתה אתכם קורבן על המזבח המדמם של כבוד ותאוות בצע. אוכל רק לייחל עבורכם שישראל תבצע את העבודה שכולנו יודעים שצריכה להיעשות ותחסל עבורכם את הסרטן הזה, הוירוס המפלצתי ששמו קנאות, ששמו חמאס".

    המכתב של ניני כונה "מכתב נאצה", האירוע התקיים כסדרו חרף היעדרותן של הזמרות (שבין היתר טענו כי מדובר ב"עצומה מכוערת") – וזה, למעשה, סוף הסיפור. היום, חמש שנים אחרי ובאופן פרדוקסלי, ניני מעצבת סוג של עצומת יחידה, כשהיא מוותרת על צ'ק שמן מוועדת טקס פרסי אקו"ם – בגלל בחירתה להעניק פרס על מפעל חיים לאריאל זילבר. כן, אותו אריאל זילבר ששר "ממי אקנה, ממי? מאחי היהודי", זילבר שאמר "הערבים הם אויבים" וגם "אני לא ממליץ על הומוסקסואליות". כך במשך שנים ובקדחתנות, המוח שהלחין את "הולך בטל", חיסל את הקונפורמיזם של הז'אנר וסלל את "דרכו של עץ אחד", דבילית ככל שתהיה.

    פתאום, הנימוקים למעשה השקט אך החתרני, שנוסחו היטב בדף הרשמי של ניני בפייסבוק – מדיפים אדים של סטנדרט כפול. ניני שנאלצה להסיר השתתפותה בלבונטין 7, לא הגיעה לתובנה עמוקה באשר לבעייתיות במכתבה הקיצוני דאז – ובחרה שלא להגיב לעצומה שהפעילה לחץ אקטיבי וגרמה, בסופו של דבר, לביטול הופעתה. אך הפלא ופלא – השתלשלות הדברים לא שונה בתכלית מסיפור זכייתו של זילבר – בו למעשה ניני מפעילה לחץ פסיבי ומערערת על החלטת ודעת אקו"ם להעניק את הפרס לזילבר.
    הפוסל במומו פוסל!

    • גידי אתה יודע למה אני מאשר את תגובות הבלע שלך ? כי כל מי שקורא אותם פשוט צוחק מהבורות שאתה מפגין. אז אתה ידידי משמש אתנחתא קומית למאמרים שלי, ועל כך אני מודה לך