התרגום וזילותו

10 עובדות על זילות התרגום – לקראת הכנס השנתי של אגודת המתרגמים

Print Friendly

 

1. לתרגם ספרות זה מקצוע נהדר, מספק ומרחיב אופקים: אנחנו, מתרגמי הספרות, לקחנו את התחביב שלנו – לקרוא ספרים – והפכנו אותו למקצוע. אשרינו.

2. לתרגם עמוד בספר פרוזה לוקח כמעט שעה: אותו עמוד שאתם קוראים בדקה או שתיים, לנו לוקח חצי שעה עד שעה לתרגם כמו שצריך. אנחנו צריכים למצוא את כל המונחים, להמציא פתרונות יצירתיים לכל משחקי המלים והמצלולים, לייצג נכון את המשלבים הלשוניים השונים, לייצר בשבילכם את אותה החוויה שיצר הסופר עבור קוראיו בשפת המקור.

3. התשלום למתרגמי ספרות הולך ופוחת משנה לשנה: רבות מהוצאות הספרים נמצאות על סף פשיטת רגל בגלל הדואופול הדורסני צומת-סטימצקי הממוטט את שוק הספרות בישראל; לכן הן מקצצות בהוצאות, כולל בהוצאות התרגום והעריכה. בשלוש השנים האחרונות לבדן "התבקשו" המתרגמים לספוג ירידה של כ-20% בתעריפיהם, שהיו לא גבוהים מלכתחילה.

4. מתרגמי הספרות מרוויחים כיום כ-40 ₪ לשעה: חלקנו בעלי תארים מתקדמים ועשרות שנות ניסיון, אבל אנחנו משתכרים כמו העוזרת שלכם. בניגוד לעוזרת שלכם, אנחנו עצמאים המשלמים מסים כחוק. מהכנסה של כ-10,000 ₪ בחודש, נותרים לנו אפוא 6,000 ₪ במקרה הטוב.

5. ככל שהתשלום נמוך יותר, המוצר נחות יותר: הורדת התעריפים דוחקת מתרגמים טובים לענפי תעסוקה אחרים, ומותירה בשוק מתרגמים פחות טובים. וגם המתרגמים הטובים שממשיכים לתרגם ספרות, נאלצים לפעמים לחפף פשוט כדי להגיע להכנסה שאפשר להתקיים ממנה, ולוּ בדוחק.

6. כל דיכפין ייתי ויתרגם: במדינות מסודרות כגון מדינות אירופה ואמריקה, ואפילו בכמה מדינות עולם שלישי, מתרגם חייב לרכוש השכלה ולעבור מבחני הסמכה בטרם יעז להציע את מרכולתו. בארץ השוק פרוץ וכל אחד רשאי לתרגם. כתוצאה מכך, יש מתרגמים שפשוט אינם ניחנים בכישורים או בניסיון הנדרשים. הוצאות הספרים – מתוך חוסר אכפתיות או מתוך כשל השוק – מוכנות או נאלצות לעבוד עם המתרגמים הללו, אשר מוכנים לעבוד בתעריפים נמוכים יותר.

7. ואיך השוק הפרוץ והתעריפים הזעומים משפיעים עליכם? המשוואה פשוטה: שוק פרוץ + תשלום נמוך על תרגום = תרגומים גרועים, חצציים, שנשמעים כמו תרגום מכונה.

8. ולמה תרגומים גרועים זה אסון? אם הספר שקראתם מתורגם גרוע, זה מבאס, מעצבן, בזבוז זמן וממון. אם שילמתם כסף, מגיע לכם לקבל מוצר איכותי. יתר על כן, אם תקבלו תרגום גרוע ולא מקצועי למסמכים רפואיים או משפטיים, להוראות שימוש וכדומה – פה כבר מדובר בדיני נפשות, דיני ממונות, או באצבע שתיכרת לכם אם תכניסו אותה בחור הלא נכון של המכונה מפני שהמתרגם לא ידע את מלאכתו.

9. מה אפשר לעשות? אגודת המתרגמים פועלת כבר עשור בניסיון לשכנע את משרדי הממשלה הרלוונטיים להסדיר את ענף התרגום. אם המדינה החליטה שדרושה הסמכה פורמלית לקואצ'רים, עליה לקבוע הסמכה גם למתרגמים. כשיהיו דרישות סף לעבוד כמתרגם, התרגומים ישתפרו.

10. איך אתם הקוראים יכולים לעזור? עיזרו לנו במאבק הזה. פנו אל ההוצאות להתלונן על תרגומים גרועים. כי רק אם ההוצאות יבינו שגם אתם הקוראים מבדילים בין תרגום איכותי לבין תרגום גרוע, הן יעלו את התעריפים ויעבדו עם המתרגמים הטובים ביותר, ואתם תקבלו תרגומים שהם מלאכת מחשבת של בעלי מקצוע כשרוניים.

**

בין התאריכים 10-12 בפברואר 2014 יתקיים הכנס השנתי של אגודת המתרגמים.

***

יעל סלע-שפירו

יעל סלע-שפירו, בעלת MAו-MBA, מתרגמת ועורכת ספרות, עיון וטקסטים מסחריים, מלמדת תרגום והקמת עסק תרגום באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים.
כותבת את בלוג התרגום המוביל "עבד בתרגום" www.TranSela.com

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, פרוזה, שירה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על התרגום וזילותו

  1. מאת שלומי‏:

    מרוב דמעות ויללות נרטבה לי הרצפה