"מדינת ישראל מפסידה כחמישה מיליארד שקלים מדי שנה כתוצאה מאי העסקתם של אנשים עם מוגבלויות", כך אומר מנכ"ל חברת המשקם, ליאור שטרסברג. מנתונים של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד הכלכלה עולה כי שיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלויות בישראל עומד על כ-50% וזאת אל מול שיעור העסקה של 71% בקרב הבריאים.

לדברי שטרסברג, בעשור האחרון חלה עלייה הדרגתית של כ-10% בשיעור העסקתם של בעלי המוגבלויות. מנכ"ל חברת המשקם מציין עוד, כי על-פי נתונים שאספה החברה ממקורות שונים, בישראל יש כ-750,000 אנשים עם מוגבלויות בגילאי העבודה (20-64). הנתונים מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמדווחים על כ-350,000 מקבלי קצבאות. 

חברת המשקם מספקת מסגרת תעסוקתית לכ-2,700 עובדים עם מוגבלויות ופועלת בכל רחבי הארץ, מקרית שמונה ועד מצפה רמון. משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהווה גורם מפקח מקצועי על תהליכי השיקום ואלו נעשים גם בשיתוף מלא עם המוסד לביטוח לאומי. התמחותה של חברת המשקם היא בשיקום תעסוקתי של אנשים בעלי כושר עבודה מוגבל. מטרת החברה היא לספק תהליכי הכשרה והכנה לשילוב בעולם העבודה.

תהליכי השיקום התעסוקתי מבוססים על העיקרון של ניוד על פני הרצף ועל כן מתמקד השיקום התעסוקתי במימוש הפוטנציאל האישי של האדם וגיבוש זהות תעסוקתית שתאפשר לו התקדמות והשתלבות בשוק העבודה החופשי. במסגרת תהליכי השיקום בחברה ניתנים דגשים על מיומנויות תעסוקתיות ומיומנויות בין אישיות וכן תהליכי הכשרה והעצמה. 

עובדי המשקם מקפידים על עמידה דייקנית בדרישות הלקוחות, מספקים מוצרים ושירותים איכותיים ומעניקים ערך מוסף לכל המעורבים בתהליך. ברשימת הלקוחות של "המשקם" – תאגידים מהמגזר העסקי, חברות ציבוריות, מערכת הביטחון, בתי חולים, מרכזים רפואיים בכל הארץ ומשרדי ממשלה. 

לדברי מנכ"ל החברה, ההתמודדות של המדינה עם מוגבלות הולכת ומעמיקה ויש לעובדה זו חלק גדול בשינוי בשיעור העסקתם של בעלי המוגבלויות שמצטרפים למעגל התעסוקה. שטרסברג: "בשנים האחרונות אנחנו מבחינים שבעיות תעסוקה בישראל אינן רק של נשים ערביות וחרדיות, יש כאן קבוצה שלישית ומשמעותית לא פחות, והיא אנשים עם מוגבלויות. חשוב להבין שהעסקת אנשים עם מוגבלויות חשובה כלכלית ומוסרית גם יחד".

– מה גרם לשינוי?

"אחד מהשינויים המשמעותיים קשור לנגישות, ובתקציבים שהמדינה מקצה להנגשה, אבל אני חושב שיש גם שינוי לטובה בגלל חינוך ובגלל שיותר ויותר אנשים נחשפים במקומות העבודה שלהם או במקומות בהם הם מבקרים (רשויות מקומיות ומקומות נוספים) לאנשים עם מוגבלויות. נקודה נוספת קשורה לחינוך".

מה היחס של המגזר העסקי להעסקתם של אנשים עם מוגבלויות?

"על פי מה שאנחנו רואים כיום, לצד עזרה של המדינה, המגזר הפרטי גם הוא נרתם לנושא. אמנם יש מסלולי סיוע לעסקים פרטיים אבל אנחנו רואים שההעסקה לא נעשית משיקולי תקציב אלא מתוך אמונה. אני מקווה שגם לנו יש חלק בכך וזאת בשל חלק מתהליכי השינוי שעברה חברת המשקם. בשלוש השנים האחרונות הושם דגש רב על התחום העסקי. משמעות הדבר כי אנו רואים את עובדי החברה כאנשים בעלי יכולות ותפוקות המסוגלים לעמוד בכל מטלה שעומדת בפניהם. משפט זה אינו נאמר בעלמא – הוא כולל בתוכו מאפיינים שונים עליהם מושם דגש רב לאורך תהליכי העבודה. אני שמח שאנשי עסקים בישראל מושכים קדימה את הנושא. אנחנו גם מאפשרים לחברות עסקיות ליישם מודל חדשני של אחריות תאגידית באמצעות שיתופי פעולה עסקיים, היוצרים ערך חברתי דרך פעילויות הליבה שלהן.

איך אתם מפעילים כל כך הרבה עובדים במקומות שונים ברחבי הארץ?

זה אתגר לא קל, אבל יש לנו יחסי עובד-מעביד מלאים עם העובדים, הכוללים שכר גבוה מהנהוג בתחום (ומותאם לשכר המינימום במשק) וכן מעניקה להם זכויות סוציאליות מלאות, לרבות דמי הבראה והפרשות פנסיוניות. המשקם מספקת לעובדים סביבת עבודה מגוונת ועשירה (הרצאות, הכשרות מקצועיות, אירועי תרבות ופנאי ועוד) השמה דגש על פיתוח אישי ותעסוקתי לעובדיה.

בין פעילויות החברה, מפעל בנהריה המייצר תחבושות היגייניות, מפעל בנצרת עילית המרכיב שעוני מים עבור חברת "ארד דליה", מפעל בטבריה המסייע בתהליך של הרכבת רובוטים לניקוי ברכות, מפעלי הדפוס והקרטונאג' בירושלים וקריית גת, מתפרות ומשתלות. יש גם קורס חדש שהמשקם פתחה לנאמני בטיחות".

איך אנחנו מול העולם בכל מה שקשור להעסקתם של אנשים עם מוגבלויות?

"אני חושב שאנחנו במצב די טוב אבל יש עוד מקום לשיפור. כך לדוגמה, בישראל אין כלי תמרוץ למעסיקים וחברות בנושא מכרזים או בכל מה שקשור להטבות מס. חייבים להבין שגם המדינה מרוויחה מהעובדה שהם יצאו מהבית ויעבדו.

"אנחנו מייצגים שינוי תפיסה בכל מה שקשור להתייחסות החברה לאנשים עם מוגבלויות, ואני מעריך שהיא תעמיק ותחדור בהדרגה לשוק התעסוקה. אנחנו מאמינים כי אין אנשים מושלמים, לכולם יש יתרונות וחסרונות. חשוב להבין שכאשר אנשים עובדים גם חיי החברה שלהם משתפרים, החיים של משפחותיהם משתפרים וכמובן גם המדינה מרוויחה כלכלית מהעסקתם. לא צריך להעסיק את בעלי מוגבלויות מתוך רחמים. מדובר באנשים מסורים ומקצועיים שמסייעים למקום העבודה, לחבריהם לעבודה ולסביבת העבודה. האנשים זועקים להזדמנות שווה ולא לרחמנות ויש כאן הבדל מהותי".