"הייתה סכנה ממשית שישראל לא תצטרף לתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי". כך גילה היום יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג. את הדברים אמר פרופ' טרכטנברג בדיון שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, על הצטרפות ישראל לתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, "הורייזן 2020".

"הצטרפות ישראל לתכנית היא קריטית למדע, לטכנולוגיה ולתעשייה בישראל", אמר פרופ' טרכטנברג. "ישראל התקבלה לתכנית לפני כ-17 שנה וזה היה הישג טכנולוגי ומדיני. אין לשום מדינה בודדת, חוץ מארה"ב, את היכולת לבדה לקדם את המדע והמחקר – ולכן זה לא רק עניין של כסף, אלא של גישה ויכולת להתחבר עם טובי המדענים באירופה לקידום המחקר בישראל. כ-2000 מדענים קיבלו מענקים בתכניות השונות והם הופכים לשגרירים באירופה. מול כל ניסיונות החרם והאווירה העכורה, יש צבא של 2000 איש, שבאים באינטראקציה קרובה עם הקולגות שלהם במגע בלתי אמצעי, אישי, זה מפחית מהיכולת לקבל החלטות נגדנו".

בסיום הדיון, הוסיף פרופ' טרכטנברג: "היינו קרובים מאוד לכך שישראל לא תצטרף ואני לא זוכר שהתקיים דיון בכנסת כשהייתה סכנה ממשית. הכנסת צריכה לעמוד על המשמר כי לצערי הנושא הפוליטי לא יעזוב אותנו וכמה שנרצה להימנע מכך, היד הפוליטית הארוכה תגיע אלינו ואתם בכנסת צריכים להגן עלינו. לא היינו רחוקים מלקיים פה ישיבת הספד לתכנית. הסכנות אורבות בכל פינה. כולנו צריכים להירתם, כי שום דבר לא בכיס ולא מובטח".

בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "שלא נחשוב שהצרה חלפה מעל ראשנו, הפוליטיקה והדה-לגיטימציה קופצות בכל מקום. ברמה הפרקטית אסור לערב פוליטיקה ומדע. ההשקעה במדע היא הרווחית ביותר שיש".

פרופ' אלישע האס, נציג חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי: "לא נעשתה הפרדה בין המדע לפוליטיקה. המסמך חמור ויש בו תקדים משפטי לגבי ריבונותנו. האם ההנחיות מתקיימות או לא? האם לא יתפתחו חרמות נוספות על בסיסן? התכנית כוללת הרבה תנאים של שיתוף פעולה ויוצרת שיתופי פעולה כפויים, כך שהמחיר כבד. גם אם היינו מקציבים את אותו הסכום שמשקיעים בשותפויות, לא היה אסון למדע הישראלי".

פרופ' שמעון ינקלביץ' מאוניברסיטת ת"א: "השותפות באירופה, מהווה תו תקן למדע הישראלי ולא צריך לזלזל. העובדה שאנחנו שותפים למחקר האירופי היא בעלת חשיבות עצומה, מתחרים במגרש הבין-לאומי. כשליש מהיקף המחקרים באקדמיה הישראלית באו מהמקור הזה. יש נושאים שהיינו מפספסים ובגדול. קצת צניעות לא תזיק, אירופה רוצה אותנו אבל גם אנחנו רוצים אותה ומי שהיה מפסיד יותר, זה אנחנו".

ד"ר דן אורון, נציג האקדמיה הצעירה: "התכנית קריטית למדענים צעירים, היא היחידה שמאפשרת מיד לאחר הקליטה באוניברסיטאות- מדע אמיתי. אין שום מנגנון שמאפשר חלוקת כספים כאלו לכל-כך מעט אנשים".

בדיון נחלקו חברי הכנסת בדעותיהם, בשאלה האם ישראל קיבלה את תנאי האיחוד האירופי בחתימתה או לא. ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) סברה שישראל לא נכנעה לתכתיב: "המדע שלנו חזק ומשמעותי והאירופים לא רצו לוותר עליו. בעמידה על עקרונותינו ניתן להשיג את שלנו. אם היינו מקבלים את התנאים, הנזק העיקרי היה תודעתי. חשוב שיודגש שישראל לא קיבלה את התכתיבים". דעתו של ח"כ מאיר שטרית (התנועה) הייתה הפוכה: "ישראל כן קיבלה (את התכתיבים). אני נגד חרמות אבל כן קיבלנו".

ח"כ סטרוק השיבה: "זה שח"כ שטרית חושב שכן נכנענו, רק מראה את הבעיה התודעתית. לא הסכמנו שיוחרמו חברות עם שלוחות ביהודה ושומרון".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "ח"כ סטרוק אומרת את עמדתה, לא בטוח שראש הממשלה מקבל אותה".