Skip to content

בדיקת "מגפון": פער משמעותי בצריכת המים בין ישראל לפלסטינים

עם זאת, הנתונים שהביא נשיא הפרלמנט האירופי אתמול מעל דוכן הכנסת היו רחוקים אפילו מנתוני ארגון "בצלם". עפ"י נציבות המים הצריכה העירונית לנפש בישראל עומדת על 183 ליטר ליום לעומת 103 ליטר ליום ברשות הפלסטינית, לפי נתוני רשות המים הפלסטינית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

צריכת המים לנפש ברשות הפלסטינית נמוכה משמעותית מצריכת המים בישראל – אך הנתונים שמסר אתמול נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, מעל דוכן הכנסת היו רחוקים מאוד, אפילו מהנתונים שנמסרים ע"י ארגון "בצלם". כך עולה מנתונים שנמסרו ל"מגפון" מנציבות המים ומארגון "בצלם".

(צילום: ויקימדיה)
(צילום: ויקימדיה)

עפי הנתונים שמסר נשיא הפרלמנט האירופי השימוש במים לנפש בישראל עומד על 70 ליטר וברשות הפלסטינית הוא עומד על 17 ליטר בלבד ליום.

עפ"י נתוני נציבות המים הצריכה העירונית לנפש בישראל עמדה בשנת 2012 על 183 ליטר ליום, שהם  66.8 מ"ק לשנה. הצריכה העירונית הפלסטינית לנפש עמדה בשנת 2011 על 103 ליטר ליום, שהם 37.6 מ"ק לשנה. נתונים אלה מסתמכים על דו"ח שפרסמה רשות המים הפלסטינית.

בנציבות המים אומרים עוד כי כיום כ-95.2% מהאוכלוסייה הפלסטינית מחוברת לרשת מים מסודרת. זאת, לפי דיווח מהתכנית הלאומית של הרשות הפלסטינית משנת 2013 (עמ' 28). בשנת 1967, רק כעשרה אחוזים מהפלסטינים היו מחוברים לרשת מים מסודרת.

עוד מדגישים בנציבות המים כי מדינת ישראל נענתה לבקשות הרשות הפלסטינית ומספקת להם 56 מלמ"ק של מים, למרות שעל פי ההסכם החתום בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית ישראל אמורה לספק רק 31 מלמ"ק.

לעומת זאת מביא ארגון "בצלם" נתונים אחרים וטוען כי לפי חברת מקורות, ממוצע הצריכה הביתית לנפש בישראל נע בין 230-100 ליטר ליום. לעומת זאת, אצל פלסטינים בגדה המערבית המחוברים לרשת המים: הצריכה הממוצעת לנפש ליום עומדת על כ-73 ליטר, כאשר ישנם פערים משמעותיים בין הערים השונות (169 ליטר לנפש ליום ביריחו לעומת 38 ליטר לנפש ליום בג'נין).

נחל דן. ממקורות המים של ישראל (צילום: צבי זינגר)
נחל דן. ממקורות המים של ישראל (צילום: צבי זינגר)

בארגון "בצלם" אומרים כי גם מי שמחובר לרשת המים אינו נהנה בהכרח מאספקת מים סדירה לאורך כל שעות היום ולאורך כל השנה, והמים מחולקים ברוטציה. פלסטינים במקומות רבים בגדה, כולל מרכזי ערים, נאלצים לאגור מים במכלים בימים ובשעות שבהן הם זמינים בצנרת, כדי להשתמש בהם לאורך התקופה שבה אינם זמינים.

ארגון "בצלם" טוען כי כ-113,000 פלסטינים, החיים ב-70 קהילות, אינם מחוברים כלל לצנרת המים. כ-50,000 איש מתוכם חיים בשטח C. בדרום הגדה המערבית, כ-42 קהילות צורכות פחות משישים ליטר לנפש ליום,  וקהילות רועים בצפון בקעת הירדן צורכות כ-20 ליטר לנפש ליום בלבד. בקהילות הפלסטיניות שנאלצות לרכוש מים במכליות, עומדת ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכת מים בחודשי הקיץ על 2,000-1,250 ש"ח לחודש למשפחה – עד כמחצית מכלל הוצאתן החודשית. נתונים מלאים מרשות המים הפלסטינית, נכונים לסוף 2011.

עפ"י ארגון "בצלם" הצריכה הממוצעת ברצועת עזה עומדת על 90-70 ליטר לנפש ליום, אך איכות המים ירודה ביותר. 90% מהמים הנשאבים ברצועת עזה אינם ראויים לשתייה לפי תקני ארגון הבריאות העולמי.

חלק נכבד מהפערים בצריכה נובעים מהפחת. ברשת המים הציבורית בגדה ישנו, לדברי ארגון "בצלם", פחת עצום של כ-30%, ובחלק המקומות אף הרבה יותר מכך. קיימת גם תופעה נרחבת של גניבת מים. שיקום התשתיות נחוץ גם בשטחי הרשות, אולם הוא אינו אפשרי ללא עבודה משמעותית גם בשטחי C, שם כל פעולה דורשת אישור ישראלי בוועדת המים המשותפת שניתן במשורה.

רשת המים הפלסטינית בגדה מנוהלת באמצעות עשרות רשויות מים מקומיות, שאינן מנוהלות על ידי גורם אחד מתאם. היעדר האפשרות לפתח רשת מים בשליטה ארצית, תוך הקמת מאגרים שידאגו לצרכי כלל התושבים, קשורה קשר הדוק לאישור הדרוש מישראל לצורך כל פעילות בשטח.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן