הדרג המדיני הוא שבחר להכריז על תג מחיר כ"התאחדות בלתי מותרת" ולא כ"ארגון טרוריסטי". כך טוען המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, במכתב ששיגר ליו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון. נזרי שיגר את המכתב בתגובה לדרישתה של גלאון, שהופנתה לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שיורה לממשלה להכריז על מבצעי "תג מחיר" כעל "ארגון טרור".

במכתב התשובה כותב נזרי כי במסגרת בחינת דרכי התמודדות של מערכת אכיפת החוק עם מבצעי פעולות "תג מחיר", התבקש משרד המשפטים לבחון את ההיתכנות המשפטית להכרזה על "תג מחיר" כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, או כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה. בדיקה זו העלתה כי מבחינה משפטית אין מניעה לקדם הכרזה מסוג זה – בין כ"ארגון טרוריסטי" לפי פקודת מניעת טרור ובין כ"התאחדות בלתי מותרת" לפי תקנות ההגנה.

"עמדה זו הוצגה בפני הדרג המדיני, אשר לאחר דיון בנושא, החליט בסופו של דבר להכריז על פעולות תג מחיר כ'התאחדות בלתי מותרת' לפי תקנות ההגנה. כאמור – בחוות הדעת המשפטית בנושא זה נקבע כי שני מסלולי ההכרזה אפשריים מבחינה משפטית", נאמר במכתבו של עו"ד נזרי. בהמשך מכתבו מדגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי "מבחינה מעשית, בכל הנוגע לפעולות אכיפה – אין למעשה  הבדל בין הכרזה על ארגון לפי פקודת מניעת טרור להכרזה לפי תקנות ההגנה. בשני המקרים חלות עבירות של חברות ופעילות בארגון, סיוע לארגון, וכיו"ב, וכך גם העבירות הרלוונטיות מתוך חוק העונשין חלות כמובן על הפעילים בשני סוגי הארגונים".

נזרי מציין עוד כי במסגרת הצעת חוק המאבק בטרור, הנמצאת בימים אלה על שולחנה של ועדת החוקה לצורך הכנה לקריאה שניה ושלישית, עתידים להתבטל שני מסלולי ההכרזה  על "התאחדות בלתי מותרת" ו"ארגון טרוריסטי" – והם יוחלפו על ידי מנגנון הכרזה אחד על "ארגון טרור", אשר יחול בפועל לגבי כל הארגונים שהוכרזו קודם לכן הן לפי פקודת מניעת טרור והן לפי תקנות ההגנה.

הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור יחל מחר. ההצעה מסדירה את ההכרזה על ארגוני טרור, הוצאת צווי הגבלה בשטחי מדינת ישראל, והחמרת ענישה לראשי וחברי ארגוני טרור.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב "מטרת החוק המוצע, לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל". עוד נכתב בדברי ההסבר, "עוצמת הפגיעה של הטרור באה לידי ביטוי, בכך שמלבד הפגיעה הישירה שהוא מסב לחיי אדם ולשלמות הגוף, יוצר הטרור אפקט פסיכולוגי של פחד ותחושת איום בקרב הציבור כולו, ומערער את שגרת חייו של הציבור לאורך זמן".

בסעיף הראשון של הצעת החוק, בפרק המטרה וההגדרות נכתב כי הצע"הח נכתבה "תוך איזון עם מחויבותה של מדינת ישראל לזכויות האדם ולאמות המידה המקובלות בתחום זה במשפט הבין–לאומי".

יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם אמר לקראת הדיון בהצעת החוק, "אני סבור כי לכשתחוקק ההצעה, יהיה ניתן להגדיר באופן ברור את כל נושא המלחמה בטרור ולבטל את מצב החירום במדינת ישראל, מצב חירום בו אנו חיים מיום הקמת המדינה" אמר רותם.

לדיון הוזמנו שרי המשפטים והביטחון. ראש השב"כ ונציגי זרועות הביטחון; משרדי הממשלה: רה"מ, החוץ, הבט"פ, ומשרד המשפטים, וכן הרשות לאיסור הלבנת הון, איגוד הבנקים ועוד. הדיון בהצעת החוק צפוי להיערך במשך כשנה, עד לסיום הכנת ההצעה לקריאה שניה ושלישית.

[related-posts]