Skip to content

ועכשיו השאלה היא: מיהו חרדי לעניין השוויון בנטל

ח"כ שמולי: "יש פה סעיף אחד קטנטן שפשוט יכול לעקר מתוכן את כל מה שנעשה כאן בחודשים האחרונים. אם קובעים שיש שני שרים ויו"ר וועדה שצריכים לאשר, זה לא מרגיע אותי. אף אחד לא יכול לדעת מי יהיו האנשים שיכהנו בתפקידים האלה בעוד שלוש שנים". יו"ר הוועדה, ח"כ שקד: "בשביל זה הציבור בוחר את נציגיו […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

השאלה שבה התחבטה היום הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל, מבלי שהצליחה בינתיים להכריע בה, היא שאלת המפתח "מיהו חרדי?". הוועדה, בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), דנה בסעיף בחוק, המבקש להגדיר אלו ישיבות יכללו תחת ההגדרה "ישיבות חרדיות" – זאת, לצורך השלמת המכסות שנקבעו ליעדי הגיוס לציבור החרדי.

יו"ר הוועדה ח"כ שקד טענה שעקב מחסור בזמן, אנשי משרד המשפטים לא הספיקו להגדיר בצורה ברורה מי בדיוק נחשב לחרדי ועל כן הוועדה נדרשת לסוגיה.

הוועדה דנה אך לא הגיעה לכלל החלטה (צילום: דן בר דוב)
הוועדה דנה אך לא הגיעה לכלל החלטה (צילום: דן בר דוב)

יעקב פרידברג ממשרד המשפטים אמר: "נכון לעכשיו ההגדרה מאוד רחבה ואני לא בטוח שבלי בדיקה יסודית בשטח של מוסדות חינוך, אפשר לדעת מי בדיוק נמצא בכל מוסד. צריך להדק את הסעיף בחוק כי  כרגע הוא כולל כל מיני מוסדות שלא בהכרח רוצים שיכנסו בהקשר של יעדי הגיוס. צריך לוודא שלא יכללו בו בוגרי החמ"ד ורק בוגרי המוסדות החרדים יכללו בו".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "ב-90 אחוז מהמקרים ההבחנה מי חרדי ומי לא חרדי היא האדם שהולך למוסד חרדי. יהיו מקרים בודדים אם בכלל שמישהו ינסה להכניס את עצמו בכוח. אי אפשר בכוח להגדיר למישהו אתה חרדי ואתה לא. מי שמגדיר את עצמו כחרדי צריך להחשיב אותו ככזה. השנים הקובעות הם אלה של התיכון, על פי המקום שבו בחר התלמיד ללמוד. אף מוסד לא ירצה להגדיר את עצמו בשונה ממהותו".

ח"כ איציק שמולי (העבודה): "יש פה סעיף אחד קטנטן שפשוט יכול לעקר מתוכן את כל מה שנעשה כאן בחודשים האחרונים. אם קובעים שיש שני שרים ויו"ר וועדה שצריכים לאשר, זה לא מרגיע אותי. אף אחד לא יכול לדעת מי יהיו האנשים שיכהנו בתפקידים האלה בעוד שלוש שנים.  יש דרכים יותר אפקטיביות. למה שלא נצרף כנספח לחוק רשימה מפורטת של המוסדות הרלבנטיים?"

יו"ר הוועדה ח"כ שקד השיבה: "בשביל זה הציבור בוחר את נציגו ואפשר לסמוך על הריבון במדינת ישראל".

ח"כ עומר בר לב (העבודה): "נניח שתי ישיבות מאוד חרדיות יחליטו לעשות מהפך וללמוד לימודי ליבה אז הם יכללו? איך מחליטים? ההגדרה לא מספיק ברורה ובנוסף לא ברור מי הם גופי הפיקוח על ההגדרה הזו".

בשלב זה החליטה יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד, לעצור את הדיון וביקשה מנציגי משרד המשפטים להיפגש בדחיפות עם נציגי משרד החינוך על מנת לחדד את ההגדרה בחוק.

1 Comment

  1. יפה
    24 בפברואר 2014 @ 21:33

    הכל בלוף , כמו שהיה חוק טל. טוב לדעת שעדיין אפשר לסמוך על הריבון בישראל.חבל רק שאי אפשר לסמוך באותה מידה על הציבור שיבחר בתבונה את מי שלא מוכר בלופים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן