Skip to content

מרקל: "מבחינת ההתנחלויות יידרשו החלטות קשות"

הקאנצלרית מרקל תומכת בדרישת ראש הממשלה כי הפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית: "ברור שאם דורשים הכרה הדדית, הכרה במדינה יהודית צריך להיות חלק מזה". על האיום האיראני אמרה: ""הסיכון כלפי ישראל אמיתי ואינו מופשט - איראן הצהירה על השמדת ישראל". לאחר ישיבת הממשלה החגיגית קיבלה מרקל מהנשיא פרס את "מדליית הנשיא"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

גרמניה תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים וביוזמת שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. גרמניה גם מתנגדת לחרם כלכלי על ישראל. "אנחנו לא מאמינים בחרם ולא מאמינים שזה יתרום". כך הבהירה קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסיבת העיתונאים התקיימה לאחר ישיבה חגיגית משותפת שקיימו שתי הממשלות, לרגל 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

מרקל ונתניהו במסיבת העיתונאים המשותפת (צילום: חיים צח/לע"מ)
מרקל ונתניהו במסיבת העיתונאים המשותפת (צילום: חיים צח/לע"מ)

מרקל תמכה בדרישת ראש הממשלה כי הפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית: "ברור שאם דורשים הכרה הדדית, הכרה במדינה יהודית צריך להיות חלק מזה", אמרה. עם זה הביעה מרקל דאגה מהמשך ההתנחלויות.

בעניין איראן הבהירה הקאנצלרית כי לא רק ישראל – גם אירופה כולה תהיה מאוימת ע"י איראן, אם תשלים את תוכניתה הגרעינית-צבאית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במסיבת העיתונאים כי לא יהיה פיוס עם הפלסטינים אם לא יכירו במדינה היהודית. "ללא הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לא יוכל להיות פיוס אמיתי כיוון שהסכסוך לא יוכל להסתיים, מבלי שהפלסטינים יוותרו על כל תביעותיהם הלאומיות על המדינה היהודית. זה הרעיון שבבסיס שתי מדינות הלאום. להם יש מדינת לאום עבור העם הפלסטיני ולנו יש מדינת לאום עבור העם היהודי, ואין יותר כל תביעות", אמר נתניהו.

אפס העשרה, אפס צנטריפוגות, אפס פלוטוניום

לדבריו, חרמות על ישראל רק ירחיקו את השלום וגם לא יסייעו לכלכלה הפלסטינית. "אני יודע שישנם כאלה באירופה הקוראים לחרם על ישראל, ולכן אני מבקש להיות ברור ביותר", אמר ראש הממשלה.  "אפשר שתהיה ביקורת על ישראל. זה לגיטימי. אבל קשה שלא להבחין בעובדה שאלה הקוראים לחרם על ישראל אינם קוראים לחרם על אף מדינה אחרת. החרם הוא על ישראל בלבד. הם מאשימים רק את המדינה היהודית. הסימון הזה של ישראל, הדמוקרטיה היחידה, הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון כולו, הוא בלתי מוסרי ובלתי צודק וגם אינו מועיל כיוון שהחרמות הללו מרחיקים את השלום. הם רק תורמים לחיזוק הסרבנות הפלסטינית. הם גם אינם מסייעים לכלכלה הפלסטינית. ישנם כ-30,000 פועלים פלסטינים העובדים בהתנחלויות וביישובים היהודיים והכלכלה שלהם עלולה להיפגע קשות".

שתי הממשלות - צילום משותף (צילום: חיים צח/לע"מ)
שתי הממשלות - צילום משותף (צילום: חיים צח/לע"מ)

בעניין איראן חזר נתניהו על אמירתו כי יש למנוע מטהרן יכולת לייצר נשק גרעיני משום שהיא עלולה להפעיל אותו. "יעד המו"מ (עם איראן) הוא למנוע מאיראן את היכולת לייצר ולשגר נשק גרעיני", אמר נתניהו. "אל תטעו – אם איראן תחזיק ביכולת הזאת, היא תעשה בה שימוש. איננו יכולים להשלים עם עולם שבו משטרים פנאטיים וחסרי אחריות מניחים ידיהם על פצצות אטום. אני רואים כבר מה קורה בחלק אחד של העולם, באסיה, שם יש משטר כזה המחזיק בנשק כזה. איננו יכולים להרשות לעצמנו מצב שבו משטר שהוא לטעמי מקביל ל-50 צפון קוריאות – יחזיק בנשק שעלול לאיים לא רק על ביטחונה של ישראל או ביטחונה של גרמניה, אלא על ביטחון העולם כולו. היעד הוא למנוע מאיראן את היכולת לייצר ולשגר נשק גרעיני. אני מאמין שפירוש הדבר הוא אפס העשרה, אפס צנטריפוגות, אפס פלוטוניום וכמובן הפסקת פיתוח הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים, כיוון שאף אחד מהמרכיבים הללו, אף לא אחד, איננו הכרחי לפיתוח אנרגיה גרעינית אזרחית, שזה מה שאיראן טוענת שהיא רוצה".

"השיחות – במצב קריטי"

בהמשך היום העניק נשיא המדינה שמעון פרס, את מדליית הנשיא לקאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. המדליה – העיטור האזרחי הגבוה ביותר שניתן לקבל בישראל – ניתן לה על מחויבותה הבלתי מתפשרת לביטחונה של מדינת ישראל, על קידום החינוך כנגד אנטישמיות וגזענות ועל מנהיגות מוסרית ויוצאת דופן בטקס חגיגי במשכן הנשיא.

"הסיכון כלפי ישראל אמיתי ולא מופשט". מרקל עם נשיא המדינה (צילום: מארק ניימן/לע"מ)
"הסיכון כלפי ישראל אמיתי ולא מופשט". מרקל עם פרס (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

בנאום מדיני שנשא, אמר הנשיא פרס: "באתי להשמיע באוזנייך את ההערכה העמוקה שארצי ועמי רוחשים לך, למדיניותך,  לעמידתך האמיצה לימין ישראל בשעת סכנה ובקידום השלום; באיחוד האירופי, במוסדות האו"ם ובזירה הגלובלית. מחויבותך לביטחונה של ישראל ולקידום השלום, היא כחקוקה בסלע". הנשיא הדגיש את חשיבות קידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים ואמר כי אסור שתהליך זה ייעצר. "אין לאף עַם, ואין לאזור כולו אלטרנטיבה טובה יותר מזו של השלום. שפיכות דמים איננה אלטרנטיבה, היא אסון", אמר פרס.

קנצלרית גרמניה מרקל אמרה בנאומה כי ביטחונה של ישראל יכול להתקיים לטווח ארוך רק באמצעות שלום אמיתי עם שכנותיה ועם שכניה הפלסטינים. "המאמצים לקידום השלום חשובים ביותר אך הדרך עוד ארוכה ומלאה מהמורות ודורשת ויתורים מצד שני הצדדים. מבחינת ההתנחלויות יידרשו החלטות קשות ושינויים אשר לא יעמידו בסכנה את המדינה הפלסטינית העתידית", אמרה מרקל. "השיחות בין ההנהגה הישראלית לפלסטינית נמצאות היום במצב קריטי ואני מקווה כי הקשיים יביאו אותנו לדרך השלום".

מרקל התייחסה בנאומה גם לאיום הפצצה הגרעינית בידי איראן ואמרה: "הסיכון כלפי ישראל אמיתי ואינו מופשט – איראן הצהירה על השמדת ישראל ועל אף שהנימה השתנתה לאחרונה, חסרים המעשים שיעידו על כך. איראן לא תתחמש בנשק גרעיני- אסור כי תהיה סכנה לישראל לאירופה ולעולם כולו. יש לנו הזדמנות דיפלומטית לפעול אך אנו צריכים לבחון ולוודא כי איראן תעמוד בהתחייבויותיה".

 חשש שאיראן תחמוק מהלחץ

לפני מסיבת העיתונאים המשותפת נפגש שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, עם שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה ואן דר ליין, בלשכתו בתל אביב. שר הביטחון יעלון ושרת ההגנה ואן דר ליין נפגשו גם בחודש שעבר בברלין.

במהלך הפגישה הבוקר אמר שר הביטחון יעלון: "אנחנו מעריכים מאוד את היחסים בין גרמניה לישראל ובין הממסדים הביטחוניים, יחסים המבוססים על ערכים ועל אינטרסים משותפים. יש לנו יחסים מיוחדים ששתי המדינות מרוויחות מהם.

שר הביטחון יעלון מראה לושרת ההגנה הגרמנית את קיבוצו - גרופית (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)
שר הביטחון יעלון מראה לשרת ההגנה הגרמנית את קיבוצו - גרופית (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

"אנחנו עוקבים אחר השינויים באזור", אמר השר יעלון. "הדאגה העיקרית שלנו היא המשטר האיראני, והיום אנו מודאגים יותר מבעבר. אנחנו מזהים שהמשטר האיראני מבין, שמצד אחד יש לו הזדמנות לפתח ולשפר את הכלכלה, ומצד שני להפוך למדינת סף גרעינית. אנחנו חוששים שאיראן תחמוק מהלחץ, בין היתר כי אין עליהם יותר בידוד מדיני והם מתחילים ליהנות מההקלה בסנקציות. האיראנים מעוניינים לשמר את היכולת להעשיר אוראניום ל-3 וחצי אחוז, מה שמאפשר להם להמשיך ולפתח גרעין צבאי.

"הטילים האיראניים מכסים היום את כל ישראל וחלקים מאירופה, ובכוונת המשטר בטהראן לפתח ולייצר טילים שיגיעו גם לארצות הברית", הדגיש שר הביטחון. "המשטר האיראני ממשיך להפיץ נשק בכל המזרח התיכון וגורם לחוסר יציבות באזור ואף מעבר לו. מדובר במשטר עוין וסורר שחותר לערער את הסדר העולמי ולקנות השפעה והגמוניה באזור ומעבר לו, ולמשוך זמן במשא ומתן המדיני מול המעצמות".

הלוגו שעוצב לרגל 50 שנות היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. את הלוגו עיצבו אריאל וולק וטישה מטינג
הלוגו שעוצב לרגל 50 שנות היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. את הלוגו עיצבו אריאל וולק וטישה מטינג

בנושא הישראלי-פלסטיני אמר שר הביטחון יעלון, כי ישראל מוכנה להמשיך את המשא ומתן, אך כרגע אבו מאזן הוא זה שמערים קשיים. "אסור לנו לאבד תקווה כי זה חלק מה-DNA  שלנו, אבל מצד שני אסור לנו להשלות את עצמנו, ונדע להתנהל בכל מצב. אנחנו מנסים שוב ושוב להגיע להסדרה מול הפלסטינים, ואנחנו גם מעוניינים להתקדם בנושאים הקשורים לחיי היומיום ברשות הפלסטינית. עלינו לדבר ולהתקדם היכן שאנחנו יכולים, אך בלי לשגות באשליות".

הסכם להרחבת השת"פ המדעי

על רצועת עזה אמר שר הביטחון יעלון: "חמאס תלוי היום בנו ומקבל מאיתנו אספקה. יש כאן מצב אבסורדי: הוא מקבל מאיתנו חשמל, עם החשמל הזה הוא מייצר טילים ורקטות שאותם הוא מעוניין לירות לעבר תחנת הכוח בישראל שמספקת לו חשמל. זה אבסורד. אבל אנחנו יודעים להתנהל מול חמאס ולהרתיע אותו".

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, חתם היום, על הצהרה להרחבת שיתוף הפעולה המדעי בחקר הסרטן עם גרמניה עם מקבילתו, שרת החינוך והמחקר הגרמנית פרופ' יוהנה וואנקה. במסגרת זו יקצו המדינות סכום כולל של כמיליון ש"ח לשנה למחקרים משותפים בחקר הסרטן. ההצהרה מתווה חזון משותף של המדינות לשימוש יישומי בתוצאות מחקרים למתן פתרונות לצרכים בסיסיים של בני האדם.

בטקס חגיגי בירושלים בהשתתפות המנכ"ל הגרמני לקשרים בינלאומיים פולקר ריקה, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בינה בר-און והמדענית הראשית של המשרד פרופ' נורית ירמיה, הביעו הצדדים נכונות להמשיך ולהרחיב את התכנית המשותפת בחקר הסרטן והצהירו כי בכוונתם להוסיף ולהגדיל את התקציב הקיים למטרה זו. עוד הצהירו הצדדים, כי לאור החשיבות האדירה של זמינותם של מים נקיים לכל, בכוונתם להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדעי ארוך השנים בפיתוח טכנולוגיות מים. כמו כן, סוכם בין השרים כי בסתיו הקרוב תתקיים סדנא מיוחדת למדענים צעירים בתחום חקר סוללות בישראל וכי הצדדים ימשיכו להוציא קולו קוראים למחקר במסגרת קרן המחקרים המשותפת ישראל-גרמניה.

בנוסף, בפגישות סיכמו הצדדים לעודד מדענים ישראלים וגרמנים להגיש פרויקטים משותפים במסגרת תכנית המחקר האירופית "הורייזון 2020" (Horizion 2020) ולקיים אירועים משותפים בתחומי המדע בשנת ה-50 ליחסים הדיפלומטיים.

מרקל בפגישתה עם יו"ר האופוזיציה, יצחק (בןז'י) הרצוג (צילום: שלומי אמסלם)
מרקל בפגישתה עם יו"ר האופוזיציה, יצחק (בןז'י) הרצוג (צילום: שלומי אמסלם)

מרקל נועדה גם עם ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. "המצב הפוליטי והתחזקות ארגוני הטרור בסוריה, עירק, לבנון ובעזה ובכלל זה אירועי הלילה האחרון בלבנון, מוכיחים עד כמה הביטחון חייב לעמוד בבסיס כל הסדר מדיני", אמר לה הרצוג. "אזרחי ישראל תומכים בהפרדות מן הפלסטינים ומוכנים ללכת לצעדים מרחיקי לכת יחד עם זאת, כל הסדר מדיני יהיה חייב להיות מבוסס על הסדרי ביטחון נוקשים ואחראיים".

הרצוג הודה לקנצלרית על עמדתה האיתנה כנגד כל סוג של חרם על ישראל וכן על עמדתה בנושא האירני. "אני רואה את העת הנוכחית הזדמנות נדירה להגעה להסדר זה רצון הרוב הישראלי".

אגב, במהלך ההתייעצויות בין משרדי החוץ של גרמניה וישראל, ובשיתוף פעולה עם האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", הושקה תחרות עיצוב לוגו לציון 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. צמדים של סטודנטים גרמנים וישראלים עבדו יחד על הצעות של לוגו ליובל. 18 עיצובים הוגשו לוועדה גרמנית-ישראלית משותפת והיא בחרה בעיצוב של אריאל וולק וטישה מטינג. האמנים הזוכים הסבירו שיש שתי משמעויות בעיצוב: מצד אחד, עניבת פרפר שמסמלת יחסים דיפלומטיים ומצד שני סמל האינסוף, המשקף את עתיד היחסים ומלוא הפוטנציאל שלהם.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן