היום אנו שומעים על פיטורים של ארבעה עיתונאים מאתר ynet מבית ידיעות אחרונות. במ-ק-רה, הארבעה ניסו באחרונה לחבור להתאגדות עיתונאים חדשה. נראה שבתאגיד המכנה את עצמו 'משפחת ידיעות' אוהבים פודלים. זוהי הזדמנות טובה להחמיא לעיתון הארץ שעיתונאיו הכריזו על סכסוך עבודה

מאת אורה עריף כץ

שעה קלה לאחר פרסום הידיעה על הכוונה לפטר ארבעה מכתבי ynet הודיע ארגון העיתונאים (ההסתדרות החדשה) כי אם לא תבוטל ההחלטה לפטר את מובילי ההתארגנות באתר, יתבעו את העורך הראשי שלו יון פדר וינקטו אמצעים להבטחת זכות ההתארגנות של עיתונאים ותיקים ומוערכים.

"מהתנהלותכם הבוקר, עולה כי מבוקש על-ידכם לגדוע את התארגנות העובדים באיבה וזאת באמצעות פגיעה ישירה בבטן הרכה של התארגנות העובדים – בעובדים שהם ממחוללי ההתארגנות והרוח החיה מאחוריה והכל מתוך מטרת-על – להילחם בהתארגנות העובדים באמצעות זימון עובדים לשימועים לקראת פיטורים ושבירת מטה לחמם, ויהי מה: גם אם מדובר בפיטורים ללא עילה אמיתית, גם אם מדובר בעובדים ותיקים ומצוינים והכל, על מנת להקריב אותם ואת פרנסתם במאבק של ההנהלה נגד התארגנות העובדים בחצרה" נכתב בפניית ארגון העיתונאים.

סדרה שפורסמה אתמול בעין השביעית על ידיעות אחרונות (כתבה אודות העורך הראשי רון ירון, ראיון עם נחום ברנע וראיון עם אורי משגב שפוטר מהעיתון) מתאמצת להיות בסדר עם כו-לם. בעיקר עם העורך של העיתון של המדינה:

"אכן, גם מי שמבקרים את תפיסת עולמו העיתונאית של ירון אינם מאשימים אותו ברוע לב או בזדון. ההפך הוא הנכון. כמעט כולם מתארים אותו בראש וראשונה כעורך מקצועי, רגיש וקשוב לעובדיו, שקדן וטוב לב. מענטש אמיתי, מגדירים אותו, שדלתו פתוחה, מעשית ומטפורית, גם בפני עיתונאים זוטרים" מתאר המאמר.

  הכתבה שיוחדה לירון מזמינה יותר מהרמת גבה אצל מי שמצוי ברזי המערכת. 'אליק שירד מן הים'? דחילק. ירון מתואר כדמות חמה ואנושית שכמעט מזילה דמעה על כל מהלך פיטורים. עכשיו נותר רק להשתכנע שכך נוהג עורך העיתון שמתייצב לדגל בכל הזדמנות שבה נשמע על קיצוצים באמצעי תקשורת זה או אחר וקוצב את ליטרת הבשר שלו למהלך שמובלע בידיעות קצרות שנעלמות מהרשת כלעומת שבאו.

גם הסיסמאות על 'מצבה הקשה של העיתונות' כבר הפכו למנטרה קבועה שמגובה בדמעות תנין, כל אימת שמו"ל זה או איל הון אחר מבעלי אמצעי התקשורת מפטר אנשים שנוכחותם (הביקורתית? החתרנית? ) מפריעה לו או שהם עולים לו ביוקר, כדי להעמיס יותר על כתפי שארית הפלטה או למנות תחתם שכירי חרב שמוכנים לעשות הכ-ל כדי ששמם יופיע בעיתון, או כדי לשמר את משרתם. רק לפני ימים ספורים שמענו על האמבוש של צלם כלכליסט מבית ידיעות אחרונות על הכימאית ד"ר אילה סול כשנהגה במכוניתה עם ילדיה. לדבריה, כפי שמצוטטים באתר news 1, הצלם סיכן את חייה כדי 'לתפוס תמונה' שלה.

והנה באה המציאות וטופחת שוב על הפנים כשמתברר כי אתר ynet  מבית ידיעות אחרונות עומד לפטר ארבעה מעיתונאיו. ראשי האתר אבי בן טל ויון פדר , כינו את מההלך 'פגיעה בבשר החי' בגלל 'צעדי התייעלות שנכפו עלינו השבוע'. ידיעה באתר ice תחת הכותרת  'מבצע טיהור' מסבירה כי תני גולדשטיין, אראלה גניסלב וג'וני זילבר שהיו פעילים בארגון העיתונאים החדש, פוטרו יחד עם בועז פיילר. פיילר, מתואר  ב- ice,  ניסה אף הוא להקים התארגנות עיתונאים חדשה לפני חודשים ספורים. האמנם ניסיון להיפטר מעובדים בעייתיים?

זילבר, המצוטט במאמר זה קבל על העדר היכולת להתאגד בועד בגלל אפתיה, ציניות או פחד של העיתונאים להצטרף למהלך כזה שיכול למנוע פיטורים שרירותיים ולדאוג לזכויות העיתונאים.

יש לציין כי טענות אלו של זילבר לוקות בלא מעט תמימות. בידיעות אחרונות, שלא כבאתר האינטרנט,  יש ועד עיתונאים, אבל זהו ועד מסורס וחסר יכולת להשפיע על ההחלטות הגדולות של המו"ל. הראייה היא פיטוריהם האחרונים של עיתונאים בעיתון, בהם אורי משגב וניסיון ההדחה של יגאל סרנה שלא צלח בעיקר בגלל המחאה שקמה ברשת, ולאו דווקא בגלל התערבות ועד העיתונאים שלא הצליח לגונן על שלושה עיתונאים אחרים, מקצועיים וותיקים שפוטרו כשסרנה פוטר, משום שסביב פיטוריהם לא קמה מהומה.

הדברים חוברים בדיוק למחמאה שבחרתי לתת השבוע לעיתון הארץ, היחיד שמאפשר לעיתונאיו להתאגד ולהלחם על זכויות עובדיו ואף להכריז סכסוך עבודה שעומד להיות ממומש בתוך ימים ספורים- אלא שמו"ל והנהלת הארץ טורחים להפגש עם העיתונאים ולהגיע עימם להבנות- וגם זה לא מעט בימינו.  ועד עיתונאי הארץ המאיים לפתוח בשביתה כבר בשבוע הבא, קרא אתמול לעיתונאי קבוצת ידיעות אחרונות להתקומם: "אל תיכנעו לטרור, ואין סיבה לפחד: שום כלי תקשורת לא יפטר עשרות מעובדיו. לכלל העיתונאים בקבוצת 'ידיעות אחרונות', כולל העיתון והמגזינים, אנו קוראים להתאגד ולתמוך בעיתונאי ynet. אנו מאחלים הצלחה לעובדי ynet ומציעים את תמיכתנו ועזרתנו". אכן, מתי שמעתם לאחרונה על מאבק מקצועי של ועד עיתונאים? יד על הלב. היינו עדים יותר למסכת מבישה של יד רוחצת יד בין ועדים למו"לים.