חרדי שיתגייס לחיל קרבי בגיל 18-20 ייספר במניין היעדים כמו חרדי וחצי שהתגייסו. כך החליטה היום הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל, בראשותה של ח"כ איילת שקד. לאחר שהחרימו את דיוני הוועדה, חזרו הערב חברי הכנסת החרדים מש"ס ויהדות התורה לפעילות שוטפת בישיבות הוועדה.
את ההצעה יזם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה). על פי הנוסח החדש, הצעתו של ח"כ שטרן תכנס לתוקף רק במידה ובאותה שנה כבר התגייסו 1,000 חרדים. הצעה זו מאפשרת למעשה לחרדים לעמוד ביתר קלות ביעדי הגיוס שמגדירה הממשלה – ובמקביל יש בכך כדי להגדיל את מספר החרדים שישרתו בקרבי.
הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל אישרה הערב גם את הסעיף בהצעת החוק המגדיר כי בכל שנה ידרשו החרדים להתגייס במספרים גדלים והולכים. במקביל לא הוגדר במפורש בחוק מה הם יעדי הגיוס במספרים מפורשים, פרט לכך שמספר המתגייסים יהיה חייב להיות גדול מ 3300, כמספר החרדים שהתגייסו בשנת 2013 – וזאת בהתאם לנוסח הצעת החוק הממשלתית בעניין זה.
עוד החליטה הוועדה שלא לאשר את הסעיף בהצעת החוק בנוסח הממשלתי, לפיו הממשלה היא זו שתקבע האם החרדים עמדו ביעדים. החלטה זו התקבלה בשל החשש שעלה מצד חלק מחברי הכנסת יש בנוסח המקורי של הממשלה כדי לאפשר לממשלה לטעון כי החרדים עמדו ביעדים – למרות שבפועל מספר החרדים שגויסו לא הגיע למספר שנקבע. נוסח חלופי לא אושר מאחר וחברי הכנסת לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם.
סעיף נוסף שאישרה הוועדה מגדיר כי בנוסף לפקחים של משרד החינוך המקיימים מעקב על נוכחותם של תלמידי הישיבות במסגרות הלימוד, גם שר הביטחון יסמיך פקחים שיפעלו בשם משרדו. את תוצאות הפיקוח יידרש משרד הביטחון להעביר בדיווח לוועדת החוץ והביטחון כפי שדרש ח"כ עומר בר לב (עבודה).
ח"כ עמר בר-לב, חבר וועדת שקד, אמר הערב בעקבות ההצבעות בוועדה :"הניסיון של הקואליציה להביא את הממשלה להיות הגוף המפקח על החוק הוא אבסורדי. הגוף היחיד שתפקידו וביכולתו לפקח הוא ועדת החוץ והביטחון וכל החלטה אחרת הופכת את הפיקוח על יישום החוק ללא רציני ותלוי מצב רוח פוליטי".
בנוגע לסעיף המאפשר להחשיב חייל חרדי המשרת בשירות קרבי, כחייל וחצי בשירות עורפי או כמשרת אחד בשירות אזרחי, אמר ח"כ בר-לב, כי מדובר בסעיף חשוב שמוכיח שלא הכל מספרים. "ההחלטה הזו, מציבה את ערך השוויון כערך בפני עצמו ולא רק כמספר או חוק שכל תכליתו להתקיים ולעמוד ביעד כלשהו, אלא כשוויון במהותו העמוקה".