"אין מקום למשרד להגנת העורף, צריך להיות באחריות צה"ל"

כך קובעת ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף לחירום בוועדת החוץ והביטחון. הקביעה היא על רקע ריב הסמכויות בין שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון לשר להגנת העורף, גלעד ארדן. מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל: "בשגרה ובחירום האחריות על העורף צריכה להיות של משרד הביטחון. נקודה"

Print Friendly

ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף לחירום בוועדת החוץ והביטחון. קובעת כי אין מקום למשרד להגנת העורף; פיקוד העורף והעומד בראשו צריכים להיות תחת פיקוד צה"ל והרמטכ"ל. הקביעה היא על רקע ריב הסמכויות בין שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון לשר להגנת העורף, גלעד ארדן.

הוועדה התכנסה היום לדיון מרתוני עם כלל משרדי הממשלה שיש להם אחריות על העורף בניסיון לקדם את ההסדרה הנדרשת.  יו"ר הוועדה ח"כ אלי ישי (ש"ס) אמר בפתח הדיון כי "במצב הנוכחי יש ברדק וחילוקי דעות בין משרדי הממשלה מי מקבל את האחריות על העורף בחירום. עד עתה ראש הממשלה נמנע מלקבל החלטה על חלוקת הסמכויות. אנחנו לא ערוכים באופן ראוי כדי להתמודד עם מתקפת טילים על העורף והגיע הזמן לעשות סדר".

תרגיל פיקוד העורף בהתגוננות אזרחית (צילום: דובר צה"ל)

תרגיל פיקוד העורף בהתגוננות אזרחית (צילום: דובר צה"ל)

מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') דן הראל קבע בדיון: "בשגרה ובחירום האחריות על העורף צריכה להיות של משרד הביטחון. נקודה. גם בבניית ההיערכות וגם בהפעלת הגורמים בזמן אירוע. באסון טבע למשל או במגפות האחריות מוטלת על המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון מסייע. אבל אם מדובר באירוע רחב היקף, האחריות היא של משרד הביטחון. הטיפול בעורף צריך להיות במשרד הביטחון, על ידי סגן השר או בידי ממונה העורף במשרד. הכול צריך להיות תחת גוף אחד. פיקוד העורף והעומד בראשו צריכים להיות תחת הפיקוד של צה"ל והרמטכ"ל. אין מקום למשרד להגנת העורף. אסור לרמטכ"ל להיות מנותק ממה שקורה בעורף. ביום שינתקו אותו ייווצר שבר. זה יהיה רע ומר לעורף מדינת ישראל. זה מצב שיסכן מאופן מהותי את העורף".

כדי להדגיש את הנחיצות בהשארת האחריות על העורף בידי משרד הביטחון נתן המנכ"ל מספר דוגמאות. כך למשל ציין הראל כי 95 אחוז מהאמצעים שהופעלו במהלך סופת החורף האחרונה היו של משרד הביטחון וצה"ל. "רק אנחנו מסוגלים לתת מענה בסדר גודל כזה מאחר ולכך אנחנו נערכים". עוד הוסיף המנכ"ל כי טייסת הכיבוי שהוקמה לאחר השריפה בכרמל מנוהלת מבצעית על ידי המנגנון האזרחי של כיבוי אש למרות שמדובר במטוסי חיל האוויר. "המטוסים הללו לא מקבלים הנחיות ממרכז השליטה האווירי של חיל האוויר. כבר היה לנו מקרה של התנגשות בכבל חשמל, זה דבר לא נורמאלי".

בניגוד לטענת מערכת הביטחון, נציגי המשרד להגנת העורף ומנכ"ל המשרד, ניצב (בדימוס) דן רונן אמרו כי ראש הממשלה אמר שכל הסמכויות האזרחיות יעברו למשרד להגנת העורף כדי שתהיה כתובת אחת בחירום. "אנחנו גורם מטה ואין לנו יכולות בתחום הפיקוד והשליטה. במצב הנוכחי אנחנו אחראים על תחום המל"ח (משק לשעת חירום) ועל רח"ל (רשות חירום לאומית). כדי להשלים את המעגל התומך נדרש להוסיף את המעגל האופרטיבי, דרך חוק הג"א, דבר שיאפשר בפועל שליטה על פיקוד העורף".

חברי הוועדה שמעו גם את ראש אגף חירום במשרד לביטחון פנים, חיים כהן, שטען כי מבחינת משרדו אין סיבה לנתק את רצף פיקוד במעבר משגרה לחירום ומכאן שהאחריות צריכה להישאר בידי משרדו גם כשעוברים לחירום.

גורם נוסף שהופיע בפני הוועדה והציג את עמדתו היה זאב צוק רם, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי,  שאמר: "מדינת ישראל לא ערוכה. נקודה. אני לא רוצה ששר הביטחון יתעסק עם כל טיל שנפל על ת"א. שר הביטחון צריך להתרכז בחזית. מה שקורה בת"א זו אחריות של המשרד לביטחון פנים. זה לא בפוקוס של צה"ל. הוא גם לא עוסק בכך ולא מתאמן על זה. עובדה היא שבמשך שנים לא הקימו מקלטים. פיקוד העורף בשגרה יהיה תחת הפיקוד של צה"ל אך כשיהיה אירוע, צה"ל יקצה את אנשי הפיקוד לטובת הגורמים האמונים על העורף".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.