ארה"ב הוציאה את ישראל מרשימה המדינות המפרות קניין רוחני. ארבע שנים לאחר חתימת מזכר ההבנות עם ארה"ב וכחודש לאחר שהעבירה הכנסת את תיקון החקיקה האחרון שנדרש מכוחו, הודיע נציב הסחר האמריקני מייקל פרומן, על הסרת ישראל מדוח 301 SPECIAL, שבו יש את רשימת המדינות המפרות קניין רוחני. הרבה שנים הייתה ישראל ברשימה בגלל טענות ארה"ב, כי רמת ההגנה על קניין רוחני בארץ, בפרט בתחום ההגנה על תרופות מקור, אינה מספקת.

ההודעה הרשמית

בהודעה רשמית, שפורסמה על ידי נציב הסחר האמריקני (USTR – United States Trade Representative) מייקל פרומן ביום שישי שחלף, באה לסופה פרשת הקניין הרוחני שריחפה מעל ליחסי הסחר ישראל-ארה"ב מזה שנים רבות. המו"מ עם ארה"ב, אותו הוביל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, החל משנת 2008 והגיע לסיומו במזכר הבנות שנחתם בין נציב הסחר האמריקני דאז רון קירק ושר התמ"ת דאז בנימין בין אליעזר בפברואר 2010.

ישראל נדרשה לשינויים במשטר הקניין הרוחני גם כחלק מהמחויבויות שלקחה על עצמה בתהליך ההצטרפות ל-OECD.

בעבודה משותפת של משרדי הכלכלה, המשפטים, הבריאות והאוצר קודמו תיקוני החוקים המתחייבים מההסכם:

• תיקון פקודת הרוקחים באופן שזמן ההגנה על מידע בתיקי רישום תרופות המקור, יהיה מוגן במשך 6 שנים (במקום 5) מיום רישום התרופה לראשונה בישראל, או 6.5 שנים (במקום 5.5 שנים) מיום רישום התרופה "במדינה מוכרת" (על פי רשימת משרד הבריאות). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2011.

• תיקון חוק הפטנטים אשר יקבע כי בקשת פטנט תפורסם 18 חודשים ממועד הגשתה לרשם הפטנטים, ויובטח סעד סביר למפר הפטנט (במידה שהפטנט אכן ניתן). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2013.

• תיקון נוסף לחוק הפטנטים מתייחס לצו להארכת תוקף פטנט לתקופה של עד 5 שנים. חישוב תקופת ההגנה הנוספת נעשה בארץ, באופן ייחודי, בהסתמך ובהתאם לתקופות הגנה נוספות המוענקות במדינות אחרות. עיקר השינוי הוא בכך שכעת הגנה זו תינתן בהסתמך רק על 6 מדינות גדולות (ארה"ב וחמש מדינות אירופאיות – אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה ) במקום בצמוד למדינות רבות נוספות. חקיקה זו עברה בכנסת בינואר השנה (2014)

הבעת אמון של ארה"ב

שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר לפני צאתו לביקור בוושינגטון שם ייפגש, בין היתר, עם חברי קונגרס ויעמוד בראש משלחת החברות לכנס לנדמרק – הכנס השנתי להשקעות בישראל: "הוכנו בגרות ואחריות באחד התחומים המשמעותיים ביותר לסחר הבינלאומי – כפי שהתחייבנו, ואני מאמין כי הבעת האמון החשובה של ארה"ב והכרתה בחוזקו של משטר הקניין הרוחני בישראל, תסייע בידנו להמשיך בקידום התעשייה הישראלית ובהפצת הידע, החדשנות והיכולות שלנו למדינות רבות".

איזון וטיפול נכון

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה שגם ליווה את המו"מ עם ארה"ב על מזכר ההבנות כששימש כנספח המסחרי של ישראל בוושינגטון: "מינהל סחר חוץ מכיר בחשיבותו והשפעתו הגדולה של תחום הקניין הרוחני על סחר החוץ של ישראל ועל קידומה של התעשייה הישראלית. קניין רוחני הוא נושא רגיש הדורש איזון וטיפול נכון ובעל חשיבות רבה לכלכלה הישראלית. אנו מאמינים שיישום ההבנות שהושגו לפני 4 שנים עם ארה"ב אכן מוביל לאיזון הנדרש. הסרת ישראל מהרשימה השחורה בארה"ב, היא עדות נוספת לכל שותפות הסחר שלנו על כך שישראל היא כר פורה לפעילות מסחרית, בדגש על פעילות מו"פ אשר קניין רוחני הוא מאבני היסוד שלה"