בודהיזם: רפסודה לחציית נהר החיים

ההבנה שתורת הבודהה היא כלי שיש לעשות בו שימוש לחציית הנהר אל חוף מבטחים מראה לנו שהבודהיזם במהותו הוא לימוד פונקציונאלי ולא תורה אידיאולוגית המושתתת על אמונות מאת ענת צחור תורת הבודהה, הדהרמה, מכונה גם דרך האמצע, המובילה את ההולך בה לעולם שפוי יותר, חופשי מאשליות ותעתועים. זו דרך ששואפת לאיזון ופתירת מצבי השניות (דואליות) […]

בודהיזם: רפסודה לחציית נהר החיים

ההבנה שתורת הבודהה היא כלי שיש לעשות בו שימוש לחציית הנהר אל חוף מבטחים מראה לנו שהבודהיזם במהותו הוא לימוד פונקציונאלי ולא תורה אידיאולוגית המושתתת על אמונות מאת ענת צחור תורת הבודהה, הדהרמה, מכונה גם דרך האמצע, המובילה את ההולך בה לעולם שפוי יותר, חופשי מאשליות ותעתועים. זו דרך ששואפת לאיזון ופתירת מצבי השניות (דואליות) […]

ההבנה שתורת הבודהה היא כלי שיש לעשות בו שימוש לחציית הנהר אל חוף מבטחים מראה לנו שהבודהיזם במהותו הוא לימוד פונקציונאלי ולא תורה אידיאולוגית המושתתת על אמונות

מאת ענת צחור

תורת הבודהה, הדהרמה, מכונה גם דרך האמצע, המובילה את ההולך בה לעולם שפוי יותר, חופשי מאשליות ותעתועים. זו דרך ששואפת לאיזון ופתירת מצבי השניות (דואליות) המטלטלים את חיינו. האמצע הוא מצב אופטימלי. זהו המצב היציב ביותר שבו מתקיים שיווי משקל ואיזון. הבודהיזם מזהה את עולם התופעות כעולם של שניות, עולם ארעי, לא קבוע ומשתנה. ומכיוון שתכונות אלו של אי יציבות מאפיינות את עולם התופעות, תמיד נשאף למצוא בו את שיווי המשקל ואת האיזון. בעולם של תנועה בו אין ביטחון מחפש האדם את חוף המבטחים. חוף זה מכונה נירוואנה בתורה הבודהיסטית.

הבודהיזם הוא כלי שימושי ליישום, לא אידיאולוגיה

הבודהיזם מתאפיין בצורת ראייה ובתפיסות שדרכן מתאפשר לנו פיענוח העולם, הווה אומר – פענוח עצמנו. הבודהיזם הוא כלי ולא אידיאולוגיה, ומשמש כעזר עבור האוחז בו לחצות את נהר החיים.

בודהה
הבודהה (צילמה: ענת צחור)

הבודהיזם מציע דרך מעשית לפתור את סבך הקיום. לא די לדעת את התורה אלא יש ליישמה. לא די להבין את הלימוד דרך האינטלקט או הרגש, את הדהרמה יש לחוות. הבודהיזם חותר לישום ומימוש בכל רגע ורגע למען השגת ידיעה אמיתית של המציאות, הידיעה  היא זו שמניעה לשינוי.
הבודהיזם הוא גשר, רפסודה, כלי ועזר שיש לעשות בו שימוש, ליישמו בחיי היום יום. אי אחיזה היא בסיס התפיסה הבודהיסטית. הבודהיזם כתפיסה שולל תפיסות, הוא מציע פרדיגמה ומיד מכלה אותה.

 

משל הרפסודה

משל הרפסודה (תרגום חופשי מאנגלית מתוך סוטרת משל הנחש מקובץ המאג'הימה ניקאיה):
תארו לעצמכם אדם יוצא למסע ובדרכו הוא פוגש נהר רחב שמימיו גועשים ומציפים את החוף, בעוד שהגדה השניה של הנהר נעדרת סכנות. אך אין לו סירה לחצות, גם לא גשר. מהרהר האדם: זהו נהר רחב וגועש והחוף מפחיד ומסוכן, והנה החוף שמנגד בטוח. אין פה סירה לחתור בנהר, אף לא גשר לחצות לגדה השניה. נניח שאאסוף קני סוף, ענפים ועלווה ואקלע מהם רפסודה. ואותו אדם אוסף זרדים, קני סוף, ועלווה וקלע מהם רפסודה. נישא על גבי הרפסודה, בעזרת ידיו ורגליו הוא חותר וכך מגיע לגדה השניה. בחצותו את הנהר והגיעו אל החוף הוא חושב: הרפסודה הזו היתה לי לעזר רב, היא נשאה אותי וכך יכולתי להגיע אל החוף שמנגד. אם כך, האם עלי להרימה ולשאת אותה על ראשי או על כתפיי לאן שלא אלך?

והתשובה שמתחייבת היא, כמובן, שלא. עליו להניח בתבונה את הרפסודה ולא לשאתה, שלא תהיה עליו למעמסה. ובעשותו כך הוא עושה בדיוק את שעליו לעשות.

בדיוק כך היא הדהרמה, תורת הבודהה, משולה לרפסודה. מטרתה לסייע בחציית הנהר, ואין להיאחז בה אך ורק לשם היאחזות. הדהרמה היא רק כלי שימושי.

ההבנה שתורת הבודהה היא כרפסודה שיש לעשות בה שימוש לחציית הנהר אל חוף מבטחים מוכיחה לנו כי הבודהיזם במהותו הוא לימוד פונקציונאלי ולא תורה אידיאולוגית המושתתת על אמונות.

 

עלינו להיות קלים בגישה שלנו לחיים

הבודהיזם טוען כי אמונות ותפיסות הן דפוסים שחקוקים עמוק בתת מודע שלנו ולכן קשים להסרה. כל הקיום שלנו הוא תוצר של מחשבה, כל התרבות האנושית מושתתת על אמונות שצרובות עמוק בתודעה.

הבודהיזם, דרך פרקטיקה מעשית, מציע לנו את האפשרות לשרש אמונות, דפוסים ומשקעים שנצרבו בתת מודע, הווה אומר לשחרר עצמנו מהנטל הכבד ביותר שהוא למעשה עצמנו.

השחרור מהנטל הינו שחרור מפחדים, מיצרים, מדחפים, וממחשבות ומתפיסות מטעות. זהו חוף המבטחים, מקום קדום, מצב ראשוני שנמצא בנבכי הנפש האנושית ממנו באים ואליו חוזרים.

הבודהה מדגיש כי עלינו להיות קלים בגישה שלנו לחיים, לדעת בצורה הגיונית מתי עלינו להיאחז בדבר מה ומתי עלינו לשמוט ולוותר. לפתח תבונה שתסייע לנו בהתמודדות עם עליות ומורדות החיים. להבין ולחיות את עולם התופעות בתבונה וחמלה, על מנת להטיב עם עצמנו ועם כל הסובבים אותנו.

כתבות אחרונות באתר

ההבנה שתורת הבודהה היא כלי שיש לעשות בו שימוש לחציית הנהר אל חוף מבטחים מראה לנו שהבודהיזם במהותו הוא לימוד פונקציונאלי ולא תורה אידיאולוגית המושתתת על אמונות

מאת ענת צחור

תורת הבודהה, הדהרמה, מכונה גם דרך האמצע, המובילה את ההולך בה לעולם שפוי יותר, חופשי מאשליות ותעתועים. זו דרך ששואפת לאיזון ופתירת מצבי השניות (דואליות) המטלטלים את חיינו. האמצע הוא מצב אופטימלי. זהו המצב היציב ביותר שבו מתקיים שיווי משקל ואיזון. הבודהיזם מזהה את עולם התופעות כעולם של שניות, עולם ארעי, לא קבוע ומשתנה. ומכיוון שתכונות אלו של אי יציבות מאפיינות את עולם התופעות, תמיד נשאף למצוא בו את שיווי המשקל ואת האיזון. בעולם של תנועה בו אין ביטחון מחפש האדם את חוף המבטחים. חוף זה מכונה נירוואנה בתורה הבודהיסטית.

הבודהיזם הוא כלי שימושי ליישום, לא אידיאולוגיה

הבודהיזם מתאפיין בצורת ראייה ובתפיסות שדרכן מתאפשר לנו פיענוח העולם, הווה אומר – פענוח עצמנו. הבודהיזם הוא כלי ולא אידיאולוגיה, ומשמש כעזר עבור האוחז בו לחצות את נהר החיים.

בודהה
הבודהה (צילמה: ענת צחור)

הבודהיזם מציע דרך מעשית לפתור את סבך הקיום. לא די לדעת את התורה אלא יש ליישמה. לא די להבין את הלימוד דרך האינטלקט או הרגש, את הדהרמה יש לחוות. הבודהיזם חותר לישום ומימוש בכל רגע ורגע למען השגת ידיעה אמיתית של המציאות, הידיעה  היא זו שמניעה לשינוי.
הבודהיזם הוא גשר, רפסודה, כלי ועזר שיש לעשות בו שימוש, ליישמו בחיי היום יום. אי אחיזה היא בסיס התפיסה הבודהיסטית. הבודהיזם כתפיסה שולל תפיסות, הוא מציע פרדיגמה ומיד מכלה אותה.

 

משל הרפסודה

משל הרפסודה (תרגום חופשי מאנגלית מתוך סוטרת משל הנחש מקובץ המאג'הימה ניקאיה):
תארו לעצמכם אדם יוצא למסע ובדרכו הוא פוגש נהר רחב שמימיו גועשים ומציפים את החוף, בעוד שהגדה השניה של הנהר נעדרת סכנות. אך אין לו סירה לחצות, גם לא גשר. מהרהר האדם: זהו נהר רחב וגועש והחוף מפחיד ומסוכן, והנה החוף שמנגד בטוח. אין פה סירה לחתור בנהר, אף לא גשר לחצות לגדה השניה. נניח שאאסוף קני סוף, ענפים ועלווה ואקלע מהם רפסודה. ואותו אדם אוסף זרדים, קני סוף, ועלווה וקלע מהם רפסודה. נישא על גבי הרפסודה, בעזרת ידיו ורגליו הוא חותר וכך מגיע לגדה השניה. בחצותו את הנהר והגיעו אל החוף הוא חושב: הרפסודה הזו היתה לי לעזר רב, היא נשאה אותי וכך יכולתי להגיע אל החוף שמנגד. אם כך, האם עלי להרימה ולשאת אותה על ראשי או על כתפיי לאן שלא אלך?

והתשובה שמתחייבת היא, כמובן, שלא. עליו להניח בתבונה את הרפסודה ולא לשאתה, שלא תהיה עליו למעמסה. ובעשותו כך הוא עושה בדיוק את שעליו לעשות.

בדיוק כך היא הדהרמה, תורת הבודהה, משולה לרפסודה. מטרתה לסייע בחציית הנהר, ואין להיאחז בה אך ורק לשם היאחזות. הדהרמה היא רק כלי שימושי.

ההבנה שתורת הבודהה היא כרפסודה שיש לעשות בה שימוש לחציית הנהר אל חוף מבטחים מוכיחה לנו כי הבודהיזם במהותו הוא לימוד פונקציונאלי ולא תורה אידיאולוגית המושתתת על אמונות.

 

עלינו להיות קלים בגישה שלנו לחיים

הבודהיזם טוען כי אמונות ותפיסות הן דפוסים שחקוקים עמוק בתת מודע שלנו ולכן קשים להסרה. כל הקיום שלנו הוא תוצר של מחשבה, כל התרבות האנושית מושתתת על אמונות שצרובות עמוק בתודעה.

הבודהיזם, דרך פרקטיקה מעשית, מציע לנו את האפשרות לשרש אמונות, דפוסים ומשקעים שנצרבו בתת מודע, הווה אומר לשחרר עצמנו מהנטל הכבד ביותר שהוא למעשה עצמנו.

השחרור מהנטל הינו שחרור מפחדים, מיצרים, מדחפים, וממחשבות ומתפיסות מטעות. זהו חוף המבטחים, מקום קדום, מצב ראשוני שנמצא בנבכי הנפש האנושית ממנו באים ואליו חוזרים.

הבודהה מדגיש כי עלינו להיות קלים בגישה שלנו לחיים, לדעת בצורה הגיונית מתי עלינו להיאחז בדבר מה ומתי עלינו לשמוט ולוותר. לפתח תבונה שתסייע לנו בהתמודדות עם עליות ומורדות החיים. להבין ולחיות את עולם התופעות בתבונה וחמלה, על מנת להטיב עם עצמנו ועם כל הסובבים אותנו.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן