Skip to content

ועדת שרים לחקיקה אישרה ביטול מאסרים בהוצאה לפועל

הצעות נוספות שיעלו לדיון בוועדת שרים לחקיקה: חיוב עובדי ציבור העוסקים בקבלת קהל לענוד תגי זיהוי וחיוב חברות בסיכום שיחה בכתב אל הלקוח - בסוף כל פנייה לשירות לקוחות - על מנת לסייע ללקוח לשמור על זכויותיו ולקיים בקרה על השירות שניתן לו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק לפיה יבוטל כלי המאסרים בהוצאה לפועל – וזאת מחשש כי עלולים להיאסר מעוטי יכולת, בשל הקושי להפריד בין המשתמטים מתשלום חובותיהם לבין אלו שאינם מסוגלים לעמוד בכך כלכלית ומחשש שאיום במאסר עשוי לדרדר את החייבים להשגת כספים דרך השוק האפור, ובכך להחמיר אף יותר את מצבם הכלכלי.

לדעת השרה, הטלת מאסר בטעות או גלגול חובות לגורמים אחרים ומסוכנים יותר אינם מחיר מוצדק לשלם ביחס לתועלת שתצמח ממאסרם של בעלי חוב, ומשכך מציעה השרה לבטל לחלוטין את אפשרות המאסר כלפי חייבים שאינם חייבים במזונות.

ביטול מאסרים לחייבי כספים בהוצאה לפועל. ציפי לבני (צילום: דן בר דוב)
ביטול מאסרים לחייבי כספים בהוצאה לפועל. ציפי לבני (צילום: דן בר דוב)

על-מנת להמנע מפגיעה מהמלווים, יוגדלו אמצעי הגבייה העומדים לרשותם – כך יוכל רשם ההוצאה לפועל לרשום את שמו של חייב המשתמט מתשלום חובות במרשם מיוחד במידה שהוא חייב יותר מ-2,500 ש"ח, וכן טרם חלפה חצי שנה מיום שהרשם ראה את החייב והשתכנע שהוא אכן משתמט ללא הצדקה מתשלום חובו או נשלחה לחייב אזהרה וכן הזמנה לדיון בנושא בדואר רשום ועם אישור מסירה, ובכל זאת הוא בחר שלא להתייצב אליו ללא הסבר סביר. בנוסף, מוצע להגדיל את מקורות המידע אודות נכסי החייב והדרכים לאתרו.

השרה לבני: "חובות צריך להחזיר, אבל לא בכל מחיר. מערכת המשפט נועדה לסייע לחלשים, לא רק לחזקים, ולכן אני שמחה שהוחלט לבטל את אפשרות המאסר לחייבים שלא מסוגלים להחזיר את חובותיהם בשל מצוקה כלכלית אמיתית. תקופת הפיילוט הוכיחה שיכולת הגבייה של ההוצאה לפועל רק גדלה, וכך נמנע דרדור נוסך של מצבם של אלו שמצבם קשה מלכתחילה. האמצעים החדשים לגבייה תטפל ביד קשה באלו שמשתמטים ללא הצדקה מתשלום, ומאפשרת להוצאה לפועל לממש את תפקידה: סיוע לנושים ללא פגיעה מיותרת בחלשים".

ועדת השרים לחקיקה תדון גם בהצעת חוק של ח"כ תמר זנדברג אליה הצטרפו חה"כ ניצן הורוביץ, מיכל רוזין ודב חנין, הקובעת כי עובדי ציבור, העוסקים באופן קבוע או חלקי בקבלת קהל, יענדו תגי זיהוי הכוללים את שמם ואת תפקידם. הצעת החוק קובעת עוד כי עובדי ציבור המקבלים קהל באמצעות מענה מרחוק (טלפון או אינטרנט) יצטרך להזדהות בשמו ובתפקידו בפני מקבל השירות. המידע על תגי הזיהוי יופיע בעברית ובערבית.

תגי זיהוי לעובדי ציבור המקבלים קהל. ח"כ תמר זנדברג (צילום: דן בר דוב)
תגי זיהוי לעובדי ציבור המקבלים קהל. ח"כ תמר זנדברג (צילום: דן בר דוב)

מטרת הצעת החוק להביא לשיפור באיכות השירות הניתן לאזרח במוסדות ציבוריים שונים. נשיאת תגי הזיהוי תביא לשיפור באיכות השירות בכמה מישורים. ראשית, נשיאת התגים מבטיחה קשר בלתי אמצעי, אנושי ושוויוני יותר בין האזרח לבין עובד הציבור, הנושא לעתים בסמכויות שיש בכוחן להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של האזרח. שנית, יש בנשיאת התגים כדי לקדם את תחושת האחריות והמחוייבות האישית בקרב עובד הציבור בעת מגעו עם מקבל השירות. שלישית, נשיאת תגי הזיהוי מבטיחה כי תהא לאזרח האפשרות לקבול על התנהגותו של עובד הציבור, אם חש הוא כי זכויותיו נפגעו שלא כדין או כי יחסו של העובד אליו אינו הולם.

ח"כ תמר זנדברג שהגישה את הצעת החוק שנכתבה על ידי עמותת "ידיד" אומרת כי : הצעת החוק באה לאפשר לאזרח הבא במגע עם עובד ציבור לשמור על זכויתיו. כפי שכבר היום מקובל במשטרת ישראל וגופים נוספים אני מאמינה בצורך בשקיפות זהותו של עובד הציבור המקבל קהל בגופים כמו רשויות מקומיות, תאגידי מים, בתי חולים, מועצות דתיות וכל גוף ציבורי המקיים קבלת קהל כעניין שבשגרה.

הצעת החוק אף באה להבטיח כי גם בעידן בו חלק ניכר מהשירותים לציבור ניתנים באמצעים טלפוניים ומקוונים, יישמר הקשר הבינאישי בין עובד הציבור ומקבל השירות, וזאת באמצעות הטלת חובת הזדהות בעת קבלת קהל שאינה בדרך של מפגש פנים מול פנים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נקבע כי "לעניין הגדרתו של "עובד ציבור": מוצע לקבוע הגדרה רחבה המקיפה את רובם ככולם של העובדים אשר להם זיקה כלשהי למדינה או למוסדות הקשורים עמה, הבאים במסגרת תפקידם במגע עם קהל. מהחובה הוחרגו מי שנקבעו לגביהם בדין הוראות ספציפיות לעניין חובת הזדהות.

מוצע כי אף הממונה הישיר על מקבל הקהל יענוד תג זיהוי בעת קיום מגע ישיר עם קהל, למרות שלעתים הגדרת תפקידו אינה כוללת קבלת קהל.

הצעת חוק אחרת שתעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה: ח"כ עדי קול מבקשת לחייב חברות לשלוח לצרכן סיכום שיחה בכתב אל הלקוח – בסוף כל פנייה לשירות לקוחות – על מנת לסייע לו לשמור על זכויותיו ולקיים בקרה על השירות שניתן לו.

סיכום פנייה בכתב ללקוח - ח"כ עדי קול (צילום: יח"צ)
סיכום פנייה בכתב ללקוח - ח"כ עדי קול (צילום: יח"צ)

ח"כ עדי קול: "חיוב שגוי, שינוי בהוראת קבע או גם סתם שיחה של שעות עם הוט או yes שלא השיגה שום דבר- כל אלה ועוד הם מנת חלקם של כולנו- שמרגישים אבודים וחסרי אונים אל מול התאגידים. הצעת החוק שהגשתי מבקשת לשים לזה סוף, ולחייב כל חברה לשלוח ללקוח סיכום שיחה מתועד בכתב, שיסייע לו לעמוד על קיום זכויותיו."

כחלק ממערך שירות הלקוחות ושימור הידע אודות הלקוחות, מרבית החברות המסחריות הגדולות עושות שימוש במערכות מידע מתקדמות לניהול קשרי לקוחות הכוללות, הכוללות כבר היום – תיעוד של כלל פניות הלקוחות הן ע"י הנציג שניהל את השיחה והן ע"י הקלטת השיחה. עם זאת, כיום, תיעוד השיחות נעשה בעיקרו לטובת בקרה ושימור יתרון ידע של החברות ואינו מועבר לידי הלקוח. מציאות זו מקשה על הלקוח לעקוב אחר פנייתו ולעמוד על קיום זכויותיו.

במטרה לצמצם את הפער בין הצרכן לתאגיד ולהגביר את יעילות המשק, מוצע לחייב עוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק לשלוח ללקוחותיו סיכום של תוכן הפנייה למוקד שירות הלקוחות באופן שייקבע בתקנות. ניתן לראות כי חברות מובילות במדינות רבות בעולם (כגון: ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, צרפת וקנדה) אימצו מודל דומה כחלק מהבנת חשיבות שירות הלקוחות.

חקיקה זו תאפשר ללקוח לוודא כי אכן קיימת תאימות בין בקשתו וההסכמות אליו הגיע במהלך השיחה עם מוקד השירות לבין התוצאות בפועל, ובמקרים בהם החברה תפעל בניגוד להסכמות אלו, המסמך ישמש ראייה משפטית לכל דבר ועניין. כמו כן, בכדי להבטיח את קיום החוק, מוצע להטיל על עוסק שיפר חובה זו קנס. הצעה זו נוסחה בסיוע מרכז המחקר והחקיקה הארצי של התאחדות הסטודנטים למשפטים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן