נשיא המדינה שמעון פרס ספד לחבר הכנסת והשר לשעבר ויקטור שם טוב אשר הלך לעולמו אתמול בגיל 99 ואמר: "ויקטור שם טוב היה איש ציבור למופת. בעל רגישות אנושית מיוחדת במינה ומכובד על ידי כל שהכירו אותו, על ידי כל ראשי הציבור ממפלגתו ומחוצה לה. הוא שירת את המדינה נאמנה כשר, כחבר כנסת וכאדם ערכי. הוא הקדיש את ימיו למען הציבור בכלל והעובדים בפרט.

"ויקטור הקדים את זמנו כלוחם למען צדק חברתי, בשמירה על  זכויות העובדים, הוא דגל בזכותו של כל אדם לרפואה מתקדמת ונאבק למען השכבות החלשות במאמץ להקטנת הפערים בחברה הישראלית. שנות כהונתו כשר בריאות היו שנים של פריחה ברפואה הציבורית. ויקטור הקדים את זמנו גם בחיפושו לעשיית שלום בינינו לבין הפלסטינים, הוא לא חשש להביע דעתו, גם אם הייתה חריגה וראה רק את האמת והצדק מולו. תנחומיי לבני משפחתו בשם המדינה כולה. יהי זכרו ברוך".

ויקטור שם טוב הובא היום למנוחות ב-14:30 בגבעת שאול בירושלים.

יו"ר מרצ זהבה גלאון ספדה לו בעמוד הפייסבוק שלה: "כמה חסרים לנו אנשים כמו ויקטור שם טוב, שהלך הלילה לעולמו, במערכת הפוליטית. פועל בניין שהפך למנהיג פועלים, חבר כנסת, שר הבריאות בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין ויקיר ירושלים. לוחם צדק חברתי בכל רמ"ח איבריו ואיש שלום שקרא להכיר באש"ף ולנהל מו"מ עם הפלסטינים הרבה לפני שזה היה נחלת הכלל.

"אחד הפוליטיקאים הכי אמיצים שהיו לנו, שביקר את גולדה ודיין על מלחמת יום כיפור, שהיה מהמתנגדים הראשונים למלחמת לבנון ולהתבוססות בבוץ הלבנוני, שהבין לפני כולם שאין צדק חברתי בלי מחויבות לשלום, שהיה שר הבריאות החברתי ביותר שהיה, ובתור כזה הקים מספר רב של בתי חולים ציבוריים.

"כמו בכל שנה, גם השנה ב-1 בפברואר הספקתי לאחל מזל טוב ליום הולדתו ה-98 של מי שעוד עמד במקום ה-115 ברשימת מרצ לכנסת ה-19. הוא הלך מאיתנו בשיבה טובה והשאיר אחריו מורשת כבירה. יהי זכרו ברוך".

שרת הבריאות, יעל גרמן, הביעה צער על מות ויקטור שם טוב, והשתתפה בצער המשפחה: "ויקטור שם טוב תרם תרומה רבת שנים למען הציבור. הו טבע את חותמו על החברה בישראל ועל המאבק לשוויון חברתי ולצדק, בכלל, ובפרט במערכת הבריאות, בראשה עמד בין השנים 1977-1970".

יוסי שריד במאמר לזכרו בעיתון "הארץ", כתב: "כל ימי חייך הם ההוכחה: כן, זה אפשרי; אפשר להיות פוליטיקאי – עשרות שנים בשליחות הציבור – ולא להזדהם; אפשר לצאת ממנה כפי שנכנסים – באותה חולצה, באותו צווארון, בלי רבב שדבק; הבעל שם-טוב. עד יומו האחרון המשיך ויקטור לחלום. סוציאליזם, שלום ואחוות עמים טוו את חלומותיו – חוטים ישנים, רקמה חדשה – ואל תראו אותו שהיה תמים. הוא בסך הכל הלך למקום העבודה שממנו הוא בא כפועל בניין, וגם מעל לפיגומים הגבוהים נתן דין וחשבון בפני העובדים. זה היה מחוז הבחרות שלו, וזה היה מחוז הבחירה המועדף עליו, שלעתים קרובות מדי הנחיל לו אכזבה וכאב. נהמותיו של מנחם בגין החרישו את נהמת לבו".

ויקטור שם-טוב היה מזכ"ל מפלגת מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת), חבר הכנסת ושר הבריאות והסעד בממשלות ישראל. הוא נולד בבולגריה, ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. את דרכו הפוליטית החל בהסתדרות, מטעם סיעת מפ"ם‏. ב-1950 היה מזכיר סניף ההסתדרות בשכונות הפועלים בדרום ירושלים והוצב במקום השלישי ברשימת מפ"ם למועצת העיר. בשנות ה-50 היה מזכיר מפ"ם בירושלים. כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים והיה למזכ"ל המפלגה בשנים 1985-1979.

נבחר לראשונה לכנסת החמישית בשנת 1961, מהמקום השישי ברשימה, כנציג עדות המזרח. כיהן גם בכנסת השישית והיה מהבולטים בחברי ועדת הכספים.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ביקר את גולדה ומשה דיין על שחברי הממשלה לא היו מודעים לכך שעומדת לפרוץ מלחמה. הוא התנגד למלחמת לבנון מיומה הראשון, ועל רקע זה קיבל איומים על חייו.

בשנים 1969-1977 היה שר, אך לא חבר הכנסת, בהתאם לנוהג במפ"ם לבחור בנפרד את השרים וחברי הכנסת‏. החל מ-1970 כיהן כשר הבריאות בממשלת גולדה מאיר ובממשלת יצחק רבין הראשונה. כמו כן כיהן למשך מספר חודשים כשר הסעד, בראשית ימיה של ממשלת רבין הראשונה, בשנת 1974. בשנה זו הגה עם שר התחבורה דאז, אהרון יריב, את נוסחת יריב-שם טוב שבה קראו למדינת ישראל להכיר באש"ף ולנהל משא-ומתן לשלום עם הפלסטינים.

בשנת 1981 שב לכנסת עד 1988. בשנת 1983 השתייך למיעוט שדרש לפרק את המערך ולרוץ לכנסת בנפרד ממפלגת העבודה‏. עם הקמת ממשלת האחדות בשנת 1984 סירב להתמנות לשר. הוא פרש מכהונתו בכנסת פחות משנה לפני תום כהונתה של הכנסת ה-11, ב-15 במרץ 1988. הוא פרש מרצונו כדי לפנות מקום לצעירים ממנו.

שם-טוב היה בעל אידאולוגיה סוציאל-דמוקרטית מובהקת והיה בין התומכים באיחוד בין רצ למפ"ם. בבחירות המקדימות במרצ תמך ברן כהן והרבה לדבר על הצורך בשינוי התדמית המתנשאת של המפלגה.