מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגיוס החדש. החוק אושר בהתנגדותו של חבר כנסת אחד בלבד: יוני שטבון מהבית היהודי. מיד עם אשור החוק בכנסת, הוגשו כבר שתי עתירות לבג"ץ שביקשו לפסול אותו. בהצבעה על שני החוקים האלה נעדרו מציגי האופוזיציה מאולם המליאה.

עפ"י חוק הגיוס שאושר, עד שנת 2017, תהיה תקופת הסתגלות שבמהלכה יוכלו תלמידי הישיבות לבחור האם להתגייס לשירות סדיר, לשרת בשירות אזרחי או להמשיך ללמוד בישיבה. בנוסף, מי שמלאו להם 22 שנים בעת חקיקת החוק, יוכלו לקבל פטור משירות סדיר, כדי לאפשר את השתלבותם בתעסוקה. מי שמלאו להם 18 עד 22 בעת חקיקת החוק, יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 24, ואם דחו את שירותם, יוכלו לקבל פטור.

במהלך תקופת ההסתגלות, ולאחר מכן, בתקופת הקבע, תקבע הממשלה יעדי גיוס עולים. אם יושגו היעדים בתקופת הקבע, ימשיך הגיוס להיות וולונטרי, ותלמידי הישיבות יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 26, ולקבל פטור. ואולם, אם לא הושג יעד גיוס בשנה מסוימת, החל מאותה שנה, תחול חובת גיוס לשירות סדיר או לשירות אזרחי על כלל תלמידי הישיבות, החל מגיל 21, למעט על 1,800 תלמידי ישיבה מתמידים.

בנוסף, מוצע בהצעת החוק לקצר את משך תקופת השירות הסדיר לגברים, החל מיולי 2015, ולהעמידה על 32 חודשים. כן מוצע להסדיר את מסלול ישיבות ההסדר, הכולל שירות משולב של פרקי זמן של לימוד בישיבה ושל שירות צבאי שלא יפחת מ-17 חודשים. בנוסף, מוצע לקבוע הסדר של דחיית שירות לתלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, ולפיו תלמידי ישיבות אלו יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 23. 300 מתוכם מדי שנה יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 26, ולהתגייס לשירות סדיר.

בנוסף, אישרה המליאה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי.

בעקבות אישור חוק הגיוס הוגשו שתי עתירות לבג"ץ. אחת העתירות הוגשה ע"י איתי בן חורין, מהפורום לשוויון בנטל ואיתן גינזבורג, סגן ראש עיריית רעננה. העותרים טוענים כי החקיקה שאושרה אינה משפרת את השוויון בנטל, אלא למעשה  מגביר את אי השוויון. בין השאר הם טוענים כי כתוצאה מהחוק כחמישים אלף תלמידי ישיבות יצאו לשוק העבודה ויתחרו על משרות מול חיילים משוחררים אשר תרמו את תרומתם בשירות צבאי, לאומי  או אזרחי, מבלי שתהיה להם הבחירה אם לשרת אם לאו.

"ברור לכל כי ככל שעולה גיל הגיוס, טיב ומשמעות השירות יורדים", אומרים העותרים. "היכולת האמיתית לתרום פוחתת, ומעבר לכך שירותם מהווה נטל כלכלי משמעותי על תקציב הביטחון והמדינה, וגם על חשבון חיילים משוחררים… גם יעדי הגיוס, כפי שעולים מהחוק החדש, מהווים כאחוז קטן מאוכלוסיית תלמידי הישיבות. כך למשל, יעד הגיוס בשנת 2017 יעמוד על 5,200 תלמידי ישיבות, יעד שאינו גבוה לכל הדעות – דבר המהווה המשך ישיר למתווה חוק טל אשר כבר נקבע לגביו כי אינו חוקתי".

גם התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ. התנועה מבקשת מבית המשפט להוציא צו על תנאי כנגד הכנסת אשר יורה לה לנמק מדוע לא תבטל את חוק הגיוס החדש בשל הפגיעה הקשה, הבלתי חוקתית, הבלתי שוויונית והבלתי מידתית. התנועה לאיכות השלטון מבקשת גם צו על תנאי כנגד ממשלת ישראל, שיורה לנמק מדוע לא יוענקו אפשרויות הבחירה השונות – בהן אפשרות לדחיית שירות, לשירות אזרחי, לשירות מקוצר וללימוד תורה במקום שליבם חפץ – לכל המועמדים לשרת בצה"ל. הם מבקשים כי בג"ץ יורה לשר הביטחון ולצה"ל, לנמק מדוע לא ימנעו מלהעניק לתלמידי הישיבות את אפשרויות הבחירה שהחוק מעניק להם (פטור מגיוס; שירות אזרחי; לימוד תורה) – או לחלופין יעניקו אותם גם ליתר האזרחים בישראל.

התנועה לאיכות השלטון מבקשת גם מבית המשפט להוציא צווי ביניים להימנע מלפרסם את התיקון לחוק שירות ביטחון, "חוק שקד" ברשומות עד אשר תתברר ותוכרע העתירה. כמו כן, צו ביניים אשר יורה לשר הביטחון וצה"ל להימנע מלפטור יוצאי צבא משירות צבאי ולהימנע מדחיית שירותם עד לבירור והכרעה בעתירה וכן לקבוע דיון דחוף בעתירה נוכח חשיבותה והשפעתה על זכויות יסוד והחברה בישראל.

 הטיעונים המשפטיים בעתירת התנועה לאיכות השלטון מתבססים על כך כי המתווה בחוק הגיוס החדש אינו חוקתי, וזאת משום שהוא פוגע בשוויון, פוגע בזכויות יסוד חוקתיות בצורה שאינה מידתית ונכשל פעם אחר פעם במבחנים אשר קבעה הפסיקה לעניין מתווה החקיקה. כמו כן, החוק עושה הבחנה בוטה בין ציבורים שונים במדינת ישראל, בין זכויות המוענקות לאזרחים רק משום השתייכותם המגזרית, בין אדם לאדם – בין דם לדם.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת וושויון הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה ש"החוק שאושר איננו חוק שוויון בנטל וגם לא חוק גיוס אלא חוק להנצחת ההשתמטות והפטור, חוק שהוא ההיפך הגמור משוויון בנטל. העברתו בכנסת היתה דוגמה לציניות ודורסנות פוליטית".

רגב ציין: "אי אפשר בתגובה קצרה למנות את כל הכשלים והעיוותים בחוק ולכן אזכיר רק את העיקריים שבהם. בשנים הקרובות לא רק שהחוק לא יביא אפילו לגיוס של תלמיד ישיבה אחד, אלא הוא בראש וראשונה מעניק פטור מלא משירות לכ-50 אלף תלמידי ישיבות. עד שנת 2017 לא יהיה כלל שירות חובה לתלמידי ישיבות וימשך המצב של "שירות כבקשתך". גם אם יונהג שירות חובה ב-2017 , לאחר הבחירות הבאות ובאחריות הממשלה הבאה,  הוא יהיה רק מגיל 21, שבו רבים מתלמידי הישיבות כבר נשואים ואף עם ילדים.  הגרועה מכל היא ההחלטה ההזויה לאכוף את החוק באמצעות מאסר. אין כל סיכוי ליישמה אבל היא נתפסת בציבור החרדי כעלבון כבד. התוצאה המרשימה", סיכם רגב, "היא חוק עם אפס יעילות,  שגורם למקסימום נזק, והקשר שלו לשוויון הוא רק ברטוריקה של יוזמיו".

השר יעקב פרי (יש עתיד) שעמד בראש ועדת השרים שגיבשה את המתווה לחוק הגיוס, אמר במליאה לאחר אישור החוק: "צורמת בעיני היעדרותה של מפלגת העבודה מההצבעה. זו הייתה חובתם אל מול ציבור המשרתים.

"השינוי הטמון בחוק הזה מתחיל כבר מחר בבוקר, החל ממחר אי עמידה ביעדים תגרור קיצוץ בתקציבי הישיבות הרלבנטיות, עשרות אלפי חרדים יצאו לשוק העבודה וייקחו חלק פעיל בכלכלת מדינת ישראל.

"אחריות בראייתי היא מהבסיסים המרכזיים למנהיגות. חוק אינו מאמר דעה ואינו כותרת בעיתון. חוק הוא כלי דרמטי לשינוי חברתי ולהשפעה על חייהם של אזרחים רבים. זהו חוק של תוצר של שיקול דעת ועבודת עומק. הוא נולד מתוך שיח אמיתי וממושך ולא מתוך ראייה חד צדדית. חוק שנועד לתת מענה לאי השוויון ומבקש לרתום את הציבור החרדי לשינוי ולא להביא לקרע בעם. האחריות איננה מסתיימת היום אלא רק מתחילה את דרכה. בכוונתי לכנס את וועדת השרים שגיבשה את החוק וביחד נפעל להצלחתו של החוק על כל רבדיו".

הערב אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית גם את חוק משאל העם. הצעת חוק זו היא ההצעה ממשלתית שמוזגה עם הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חברי הכנסת יריב לוין (הליכוד ביתנו), איילת שקד ואורית סטרוק (הבית היהודי). ההצעה גובשה על ידי הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, אשר הוקמה לצורך הדיון בחוק זה.

ההצעה נועדה לעגן בחוק יסוד את החובה, הקבועה היום בחוק רגיל, לערוך משאל עם על הסכם  שבמסגרתו תתקבל החלטה בדבר מסירת שטחים ריבוניים של מדינת ישראל, וזאת לאחר שההסכם זכה לאישור של הכנסת ברוב חבריה. במקרה שבו יזכה ההסכם לרוב של 80 חברי כנסת לפחות לא יידרש משאל עם, כקבוע כבר כיום בחוק. חוק היסוד הוא משוריין ושינויו יחייב רוב של חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכם במליאת הכנסת את הדיון על חוק משאל עם ואמר: "אני תומך בחוק הזה ומבקש להעביר אותו מהטעם הפשוט שהחלטה בהסדר כזה חייבת להתקבל על ידי העם. כשבאים להחליט החלטה כל כך גורלית, אם נגיע לזה. חייבים ללכת לעם. זה הדבר היחיד שיכול לשמור על השלום הפנימי בתוכנו, וזה לא פחות חשוב בעייני מהשלום החיצוני. ההחלטה שאנחנו מקבלים היום היא היסטורית ואנחנו צריכים להיות גאים בכך שהקואליציה הזו מעבירה אותו. אנחנו עכשיו נחליט לתת לעם את היכולת להחליט".