חודש מרץ הוא אומנם החודש הרשמי של האביב, שבו היינו מצפים למצוא את מחלות הריאה לסוגיהן הרחק מאחור, אבל מסתבר שלמחלות אלה אין בהכרח העדפה לעונה כזו או אחרת. עובדה – במחלקת הילדים של המרכז הרפואי הלל יפה מרבית המאושפזים (כמעט 50 אחוז) בשבועיים האחרונים הם ילדים הסובלים מדלקות ריאה – ויראליות או חיידקיות.

"דלקות ריאה אינן קשורות דווקא במזג האוויר, גם אם החורף נחשב לעונה השכיחה שלהן",  מסבירה ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים של המרכז הרפואי הלל יפה, "עם זאת, מחלות אלו עלולות להחריף משמעותית אם לא יינתן טיפול הולם ובזמן סביר. לכן, גם מחוץ לעונה עדיין רצוי לתת עליהן את הדעת".

למרות שהרוב המוחץ של הילדים המאושפזים במחלקה חוסנו (החיסון נכנס כחיסון שגרתי בסל התרופות בשנת 2009), עדיין שכיחותן של מחלות הריאה גבוהה. בנוסף, מרבית הילדים הסובלים מדלקות הריאה הויראליות הם מתחת לגיל שנתיים. הילדים בגילאי בית הספר הם הסובלים מדלקות חיידקיות. בשבוע החולף אף אושפזה ילדה שנדרש עבורה ביצוע של ניקוז כירורגי עקב הצטברות נוזל בריאה.

מניעה – האם חייבים לחסן את הילד?

"נתחיל מהסוף", אומרת ד"ר קליין, "חייבים לחסן את הילד. למרות שכמעט כל הילדים שהגיעו אלינו חוסנו, הרי שדלקות הריאה שלהם יכלו להיות חמורות הרבה יותר ללא החיסון".

החיסון שאושר לשימוש משנת 2009 ואף הורחב לכיסוי זנים שונים של חיידק הפנאומוקוק הוריד באופן משמעותי, יותר מ-90%, את מספר הזיהומים מסכני החיים, כגון דלקת קרום המוח וזיהום בדם. "הסיבה לכך שאנחנו נתקלים בדלקות ריאה היא בשל התפתחות של זנים חדשים. אי לכך, ההמלצה בעינה – חסנו את הילד בזמן", היא מסכמת.

מה ההבדל בין דלקת ריאות חיידקית לדלקת ריאות ויראלית?

ברוב המקרים, כאשר מציינים דלקת ריאות מתייחסים לדלקת חיידקית.דלקת בדרכי הנשימה מסיבה ויראלית נקראת ברונכיוליטיס – זיהום ויראלי. ההבדל הוא קליני ונעשה בבדיקות דם ובתרביות דם הניטלות מהילד.

דלקת ריאות חיידקית הנגרמת על ידי פנאומוקוק – חיידק שכיח ביותר במחלות הילדים. הוא גורם לדלקות אוזניים ולדלקות ריאה ומאופיין בביטוי ראשוני של חום, קשיי נשימה ובהמשך כאבי בטן או חזה. בשלב מאוחר יותר מגיע גם השיעול. מחלה נוספת הנגרמת מאותו המחולל הינה דלקת קרום המוח – מחלה שעלולה להיות קטלנית אם אינה מזוהה ומטופלת בזמן.

דלקת ריאות ויראלית נגרמת על ידי וירוס ה-RSV: הווירוס הוא אחד השכיחים בילדים. המאפיינים: חום, שיעול ולעיתים נזלת קלה. כמו כן, עלול להיווצר קוצר נשימה גובר עד כדי הזדקקות לסיוע במתן חמצן. מהלך המחלה הוא כשבוע ימים, כאשר שיא חומרתה הוא בדרך כלל דווקא ביום הרביעי למחלה. ישנם מצבים בהם יתלווה למחלה זיהום חיידקי משני, שעלול לגרום לדלקות אוזניים ואף לדלקת ריאות. ביטויו של הווירוס קשה יותר בילדים עם מחלת רקע בדרכי הנשימה וכן בפגים ובילדים הסובלים ממחלות כרוניות שונות.

הטיפול בזמן המחלה

"הדבר החשוב ביותר", מציינת ד"ר קליין, "הוא שההורים יהיו עם היד על הדופק כדי לוודא שהתערבות רפואית תינתן במועד. לאורך כל המחלה יש להקפיד על שתייה מרובה של הפעוט, ולוודא נתינת שתן בטווחים סבירים של לפחות כל שש שעות. אם הפעוט לא נתן שתן יותר משש שעות, הוא ככל הנראה מיובש ומומלץ לפנות לרופא המטפל או בשעות הערב והלילה – לחדר מיון".

מעקב נשימתי אחר הילד כולל ספירת מספר נשימות. לא השיעול הוא הגורם המחשיד, אלא הופעת נשימה מאומצת ומהירה. במקרה של מחלה חיידקית הטיפול הניתן הוא אנטיביוטי ולעיתים תמיכה בחמצן. במצבים קשים ניתן הטיפול האנטיביוטי בצורה תוך ורידית.

במקרה של המחלות הנגרמות על ידי וירוסים – ההחלמה מהמחלה היא עצמונית. מכיוון שמדובר בווירוס אין טיפול אנטיביוטי, ולרוב הגוף מתגבר על המחלה בעצמו תוך מספר ימים (יומיים עד שבוע). כמו כן, יש להקפיד על היגיינה ורחיצת ידיים כאשר אחד מהילדים בבית חולה ולאוורר את הבית.