בישראל חיים כיום כ-700,000 כבדי שמיעה. לקראת יום ההתרמה שנערך היום ריכזנו עבורכם כמה דברים שלא ידעתם על שפת הסימנים. יום ההתרמה לחירשים עומד השנה בסימן מודעות. ביום ההתרמה משתתפים גם הארגונים נט"ל וניצן. בכסף שייאסף יירכשו מכשירי שמיעה ומכשירי עזר לחירשים וכבדי שמיעה.

מורים בבתי הספר לשפת הסימנים של "שמע" ושל "המכון לקידום החרש" מספרים על טרנד חדש – שפת הסימנים כשפה זרה.

"מגיעים לכאן לא מעט אנשים שומעים, שמעוניינים ללמוד את השפה כשפה נוספת" אומרת אחת המורות. "יש כאלו שרוצים ללמוד איטלקית ויש כאלו שרוצים ללמוד את שפת הסימנים. אין ספק שבישראל שפת סימנים יותר מדוברת מאיטלקית", היא אומרת. 

שפת הסימנים לא הומצאה באופן מלאכותי, אלא נוצרה באופן טבעי, כפי ששפות מדוברות מתפתחות באופן טבעי. בכול קהילת חירשים, ואפילו בקהילות קטנות מאוד, מתפתחת שפה. שפת הסימנים העיקרית בישראל נוצרה עם התהוות קהילת החירשים בארץ והושפעה משפות הסימנים השונות שהביאו עמם גלי העלייה השונים.

רבים חושבים ששפת הסימנים היא שפה אוניברסלית אך זה לא נכון. לכל חברה יש שפה משלה. ממש כמו שפות רגילות. כמו כל שפה, שפת הסימנים היא שפה דינמית ומתפתחת מתוך צרכי הקהילה. בין הסימנים החדשים אפשר למצוא גם מושגים הקשורים לטכנולוגיה: ווטסאפ, סקייפ ועוד.  

המבנה של שפות הסימנים השונות נחקר על ידי בלשנים רק לאחרונה ויש לכך כמה סיבות: רוב שפות הסימנים נוצרו רק במאתיים השנים האחרונות, ורק בארבעים השנה שחלפו הכירה בהן קהילות הבלשנים והמחנכים כשפות לכל דבר. בתקופות מסוימות אף ראו בשפות הסימנים מכשול לשילוב החירשים בחברה, ומחנכים ומורים לחירשים ניסו למנוע מהם להשתמש בשפה זו ולהכריח אותם להשתמש בשפה המדוברת או בקריאת שפתיים. עתה מקובל לראות בחירשים קהילה דו-לשונית, ומיישמים לגביהם את המדיניות הנהוגה לגבי מיעוטים לשוניים.

לתרומות אפשר לסמס את הספרה 10 למספר 2050.