האדמה הזאת היא שלי. האדמה הזאת היא שלנו

השקר הגדול שמכונה "אדמות המדינה" הוא סיפור של גזל, ספסרות, שיקולים זרים ומניעים פוליטיים. שליטת המדינה על הקרקעות משרתת אינטרסים של אנשי הון וכוח, מכניסה הון עתק לקופת המדינה ולהרבה כיסים פרטיים. הבעלים האמיתיים של הקרקע הזאת הם אזרחי המדינה

Print Friendly

כמה מילים על השקר והגזל שממנו מתחיל משבר הדיור. הוא המקור, כל השאר הם רק רעשי רקע ודמי תיווך וסרסור.

מרכיב מרכזי במחיר הדירה, כל דירה חדשה, כל בניין וכל שכונה שנבנים ונמכרים, הוא מחיר הקרקע. מרבית הקרקעות המשוחררות לבנייה במדינת ישראל מכונות "אדמות מדינה". בהערכת חסר, הן מהוות יותר מ-90% מסך הקרקרעות הפנויות בארץ.

המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון וגורמים נוספים, מחזיקה בעתודות הקרקע בכל פינה בארץ. ועדות שונות – ממשלתיות ועירוניות – מחליטות היכן לדעתן ראוי שהקרקע תשמש למגורים (משיקולים פוליטיים, כלכליים, מסחריים, מוניציפאליים וכיוצא באלה) – ומשחררות קרקע לבנייה באמצעות מכרזים. יזמים וקבלנים ניגשם למכרז, ועל פי רוב המרבה במחיר זוכה.

של מי האדמה הזאת לעזאזל? אתר בנייה

בעיקרון, זה הבסיס של מרכיב הקרקע במחירי הדיור. לפעמים נדרשת השקעה נוספת של היזם ו/או הקבלן – בפיתוח הקרקע שנמכרה או הוחכרה, בפינוי-פיצוי, בפינוי וניקוי, ביישור, בגיהוץ, בניכוש, בהדברה, בניקוי וטיהור, בסלילה ועוד.

בפועל (א'), מחזיק גוף אמורפי המכונה "המדינה" במרכיב היקר ביותר, הדומיננטי ביותר, במרכיב שהוא תנאי יסוד לבנייה: המקום שעליו תיבנה הדירה. הבניין. השכונה. העיר.

בפועל (ב'), מתנהגת "המדינה" כמו אחרון הספסרים. הסרסורים. המאעכרים. המדינה היא הילד הדחוי (ממשלה, מינהל) שכולם שונאים, אבל היא זו שמחזיקה בכדור (הקרקע). וככה, כמו הילד המעצבן, היא מחליטה מי משחק, איפה משחקים, כמה שחקנים משתתפים במשחק ובאיזה מחיר. ולמדינה (הילד המעצבן) יש גם אח גדול וחזק שירביץ לילדים האחרים שאין להם כדור ונמאס להם מהטרור של המעצבן. למדינה יש אח גדול – הממשלה, ששולטת על המשטרה והצבא ועל ההוצאה לפועל, ויכולה לגרש ולהרוס ולמנוע.

אבל סליחה, מי זה בדיוק ה"מדינה"? מי זו? ממתי למדינה יש אישיות משל עצמה? ממתי ועל מה ולמה אותה יישות קבעה שהיא הבעלים על האדמה הזאת? המדינה, ע"פ כל הגדרה, היא צורת התאגדות של אנשים. היא גוף סטטטורי. משפטי. אין ליישות הזאת חיים משלה, לא יכולים להיות לה רצונות משלה. היא זה האזרחים – האזרחים הם היא. האנשים החברים בהתאגדות הזאת הם אלה שמרכיבים את המדינה. יוצא מזה שאם הקרקע היא של המדינה, היא בעצם של האנשים החברים בה.

כן, אזרחים יקרים, אתם – אנחנו – משלמים ליישות האמורפית המכונה "מדינה" המון כסף בשביל לקבל את פיסת האדמה שהיא שלכם. שלנו. ובמילים אחרות: המדינה מוכרת לכם את הרכוש שלכם. קרקעות המדינה שייכות לאזרחי המדינה. המדינה זה אנחנו ואתם והם; וככה גם הקרקע שלה.

ובמילים שאתם מבינים: עושים עליכם סיבוב. ועוד סיבוב. ועוד אחד.

והספסרות הזאת לא נגמרת בדונם פה ושם בשולי הערים, בשכונות החדשות, בהרחבות של הערים והיישובים. ומה עם הצבא? והחברות הממשלתיות? וחברת החשמל? ואלף ואחד גופים שיושבים על קרקע "שלהם" – שהיא בעצם הקרקע שלנו? של כולנו?

מה פתאום המדינה (שוב, "המדינה" הזאת) מנהלת מו"מ עם צה"ל, עם משרד הביטחון, עם חיל האוויר, עם המטכ"ל, על פינוי קרקעות יקרות במרכז הארץ, מהקריה בלב ת"א ועד תל השומר בשולי ר"ג, תמורת פיצוי? תמורת כסף? מה, פורום מטכ"ל לדורותיו אסף שקל לשקל ורכש את אדמות הקריה? אגף כוח אדם ואפסנאות לקח משכנתא ורכש את מאות ואלפי הדונמים של מחנות תל השומר וצריפין? ממתי כל השטחים האלה "שייכים לצבא"? מי זה הצבא? מי זו המדינה? זה אנחנו. זה שלנו.

השקר הגדול שמכונה "אדמות המדינה" הוא סיפור של גזל, ספסרות, שיקולים זרים ומניעים פוליטיים. שליטת המדינה על הקרקעות משרתת אינטרסים של אנשי הון וכוח, מכניסה הון עתק לקופת המדינה ולהרבה כיסים פרטיים – וזאת מעל לראשי האזרחים. הבעלים האמיתיים של הקרקע הזאת. ואזרחי המדינה, שה"מדינה" היא בסך הכל סוג של חברת הניהול שלהם, מאפשרים לחברת הניהול הזאת להתעמר בהם ללא הפרעה.

ואין כאן המלצה וגם לא קריאה לאפשר לכל דיכפין לקחת לעצמו פיסת קרקע, להתיישב ולבנות. לגמרי לא. מותר למדינה, בשיבתה כחברת הניהול של אזרחיה, לגבות מיסים על חלוקת הקרקע (של אזרחיה), לגבות את מלוא המחיר על התשתיות והשירותים הנלווים, להחליט היכן ראוי ונכון לבנות ובאילו תנאים, לקבוע את החלוקה בין בנייה רוויה לבנייה יחידנית, להקצות שטחים ירוקים, לדרוש וחיייב פיתוח תשתיות, חניה, תחבורה ציבורית, שירותי חינוך, בריאות ושירותים קהילתיים.

אבל על הקרקע עצמה אין הצדקה לגבות תשלום. כי אם היא של המדינה – היא שלנו. אם היא של הצבא – היא שלנו. אם היא של הצבא – היא של המדינה. משמע – היא שלנו.

כל השאר זה ספסרות וגזל.

[related-posts title="מדבר אל הקיר - טורים קודמים"]

 

Print Friendly

על אודות טובי פולק

טובי פולק - יזם ועורך ראשי של "מגפון" - עיתון ישראלי עצמאי. לשעבר חבר מערכת מעריב, כותב, עורך, מנכ"ל ובעלים של חברת "תוכן העניינים בע"מ"
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר מערכת, מאמרי עמדה, נדל"ן, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על האדמה הזאת היא שלי. האדמה הזאת היא שלנו

  1. מאת יפה‏:

    הסבים והסבתות שלנו שלמו , אם בתרומות ואם בחייהם כדי שלנו תהינה האדמות כדי להקים בית בארץ ישראל. היום הנכדים והנינים משלמים שוב על אותן קרקעות עצמן ממי שהיה אמור להיות הנאמן שלהם ושלנו לשמירה על נכסי אבות.

  2. מאת מאיר‏:

    חשוב לשים לב,
    המדינה לא רק מספסרת בקרקעות, היא גם דואגת לשמירה על ערכן ע"י הכתבת השימוש בקרקעות שבשימוש הציבור.
    זאת על ידי מניעת בניה צפופה ועירוב שימושים שפוגעים בציבור בעוד מספר מישורים.

  3. מאת מיכאלי יגאל‏:

    הכתבה הזו היא נכונה ונפלאה וטוב שהובאה לידיעת הציבור. אבל מה האפשרות האופרטיוית לפתרון הבעייה הידועה ? אמנם עצם פרסום הגניבה והספסרות הידועים גורמת לאנשים לחשוב מה ניתן לעשות. אבל מה באמת ניתן לעשות ? העם מיואש ולא רואה את האור. הפתרון שמדריך אנשים רבים הוא, בואו נעזוב את המדינה המושחתת והאטומה שאינה דואגת לאזרחיה. או לחלופין, בוא נדפוק את המדינה שדופקת אותנו. ר"ל נתרום פחות,נגנוב אותה יותר,נדאג לעצמנו כי אף אחד לא ידאג לנו. ואני בעד שתי הדרכים. עד שיצאו האנשים לרחובות ועד שיקרה לא עלינו רצח פוליטי של מישהו שיהיה מיואש מספיק לגרום לרצח רבין פוליטי. וזה יקרה מהר מכפי שמישהו מטומטם ומסואב שם במרומי השלטון חושב, וחבל שכך תפתר הבעייה.

  4. מאת גידי‏:

    האדמות שייכות לערבים וצריך להחזיר להם את הזכויות והבעלות. לא יתכן שאנו עושים מניפולציות על אדמה לא שלנו.
    הבנייה תעשה רק במקומות שנרכשו בדין ורשומות כדין על פי הרישום המנדטורי,כל אדמה אחרת היא של הערבים ויורשיהם בארץ.

    • מאת רני‏:

      מה אתה יודע על הרישום המנדטורי? יש בכלל מונח כזה "קרקע ברישום
      מנדטורי"? הנה למשל בנגב אין דונם אחד רשום ב"רישום מנדטורי". רוב הקרקע
      בארץ נניח 80% לא רשום כשייך לאף אחד חוץ מאשר לממשלה הישראלית שירשה או
      מהמנדט שישרש אותו מהתורכים… עד לבריאת העולם.

  5. מאת דוד צור‏:

    קיימות קרקעות שהוגדר בעבר כחקלאיות ונמכרו עם פרצלציה לפני עשרות שנים. ממשלת ישראל וכן רשויות אינן מוכנות להפשיר מגרשים אלה לבניה מטעמים כנראה מאד לא טהורים. הרי באם יופשרו אדמות אלה לבניה הם יורידו בהרבה את הלחץ על עלית מחירי הבתים. בעלי מגרשים כאלה רצוי שיבנו בניה רוויה על מנת לחלץ את פקק הקרקעות שהוא כנראה אחד השקרים הרזיים ביותר אצלנו.