ההרשעה שסגרה חשבון של שנים. ושל כל הזיכויים

השופט דוד רוזן סגר את כל החשבונות. את החשבונות הפתוחים שאהוד אולמרט וחבורתו השאירו אחריהם לאורך עשרות שנים של רחש בחש, של שקר ורמייה, של מתן ולקיחה, של שוחד והפחדה, שנים של שחיתות עמוקה, מובנית, שגרתית, יומיומית. השופט רוזן כתב פסק דין שכל אדם אינטליגנטי שהיה נחשף למעללי החבורה הזאת היה כותב בעצמו

Print Friendly

אחרי הסערה הגדולה, כשהאבק מתחיל לשקוע ועוד הרבה לפני שהמילה האחרונה נאמרה, התמונה הולכת ונפתחת והיא חדה ומדהימה:

יש שופטים בתל אביב. דוד רוזן (צילום: אתר בתי המשפט)

השופט דוד רוזן סגר חשבון. סגר את כל החשבונות. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב סגר את כל החשבונות הפתוחים שאהוד אולמרט וחבורתו השאירו אחריהם לאורך עשרות שנים של רחש בחש, של שקר ורמייה, של מתן ולקיחה, של שוחד והפחדה, שנים של שחיתות עמוקה, מובנית, שגרתית, יומיומית.

השופט דוד רוזן כתב פסק דין שכל אדם אינטליגנטי שהיה נחשף למעללי החבורה הזאת היה כותב בעצמו, גם בלי שלמד יום אחד בפקולטה למשפטים. פסק הדין הזה הוא מופת של שכל ישר. של הבנה בנעשה. של ראייה חדה ואבחנה מדויקת.

הוא עשה את זה בשם דורות של פרקליטי מדינה, יועצים משפטיים ועורכי דין מן השורה שעבדו בשירות התביעה לאורך שנות דור. פסק הדין הזה הוא פסק דינו של הארי המזוהם. של השריף הטוב מהמערבונים. של השופט הישר היחיד בעיירה שלו, שופט אמיץ וישר דרך, שראה דורות של מושבעים משוחדים ושופטים אחוזי אימה וכולם קשורים בקשרי ידידות והיכרות וחובות עתיקים – וכולם חייבים לכולם וכולם מחזיקים את כולם בביצים. והוא, השריף נטול הפניות, שהגיע מהעיר הרחוקה, נכנס לחדר ובהינף יד הפך את השולחן על יושביו ועל התקרובת העשירה שהייתה ערוכה עליו.

פסק הדין שאולי יכניס את העשירים והמקושרים והמושחתים האלה להרבה שנים בכלא, נכתב עליהם ואליהם – אבל גם ואולי יותר הוא נכתב עבור הקולגות שלו. השופטים האחרים. זה כתב אישום חריף נגד השופטים שזיכו את אותו נאשם; שופטים שראו וידעו בדיוק מה הוא ומי הוא; אבל זיכו אותו שוב ושוב, פרשייה אחר פרשייה, כשהם נאחזים בכל בדל בדלו של ספק, בכל צל צלה של סתירה. מהותית או בלתי רלוונטית ככל שתהיה.

שיתות אחת יותר מדי. אהוד אולמרט (צילום: דן בר דוב)

ועכשיו בא השופט דוד רוזן, בתל-אביב, ואמר לשופטי ירושלים: הייתם סמרטוטים. הוא עבד עליכם. הידיים שלו היו עמוק בחרא ואתם סתמתם את האף וחילצתם אותו. לא חשוב למה. לא משנה בגלל מה. הוא אומר להם במילים פשוטות: אני לא כמוכם. אני לא מהברנז'ה. אני לא גדלתי איתו ולא למדתי איתו ברחביה או בפקולטה באוניברסיטה. אני לא חייב לו כלום.

השופט רוזן – הרבה מעבר לצינור שהוא הכניס לאולמרט וחבורתו – הכניס בעיטה עזה ומדויקת באזור רגיש מאוד בגופם של הקולגות שלו. לא אחד ולא אחת מהם, עשרות שנים אחורה. החשבוניות המזויפות של הליכוד, מרכז ההשקעות, הדירות, ההלוואות, בנק לאומי, ראשונטורס, טלנסקי… הכל.

פסק הדין הזה הוא מסר חריף, בוטה, לכל השופטים שזיכו אולמרטים ודומיהם (הוא כמובן לא היחיד – אבל לבטח החצוף מכולם). הוא אמר להם: אתם חיפשתם כל שביב של ספק, צל צלו של ספק, בשביל לחלץ אותו; אני ראיתי את האמת. עלי הוא לא עבד. כי שקר זה שקר זה שקר. בניגוד אליכם, אני לא נתתי לו לעבוד עלי בעיניים.

זו נקמה פשוטה וחדה שהוא נקם, בשמם של כל אלה שעיניים בראשם ועיניהם פקוחות.

ואולמרט עצמו? מעבר להשחתה הכרונית, מעבר לכסף והעטים והדירות והמציתים והטיסות והמלונות והטסת בני המשפחה והעזרה המושחתת לאח המוכה – אולמרט חטף גם בגלל מי שהוא. מה שהוא שידר. תמיד, בכל מקום. היהירות, הזלזול, ההשפלות, הרוע, ההתנשאות, השקרים.

הפסק הדין הזה, בפעם הראשונה, מלמד כי גם לגבי אדם שהצליח להתחמק שוב ושוב מתשלום המחיר, שיש מקרים בהיסטוריה שאתה באמת לא יכול לשקר כל הזמן בכל הנושאים לכל העולם.

את השופט דוד רוזן אהוד אולמרט לא הצליח לסובב. ואות ההצטיינות של השופט הזה הוא אות הקלון של אלה שהחמיצו את האמת בכל הפעמים הקודמות.
[related-posts title="מדבר אל הקיר - טורים קודמים"]

 

Print Friendly

על אודות טובי פולק

טובי פולק - יזם ועורך ראשי של "מגפון" - עיתון ישראלי עצמאי. לשעבר חבר מערכת מעריב, כותב, עורך, מנכ"ל ובעלים של חברת "תוכן העניינים בע"מ"
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר מערכת, מאמרי עמדה, פליליים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על ההרשעה שסגרה חשבון של שנים. ושל כל הזיכויים

  1. מאת איה‏:

    אני מנסה קצת להתרומם מעל הכתוב כאן ומתקשה להבין. הכיצד דברים נעשים, אם הם נעשים, תמיד רק בדיעבד.
    אז יופי לנו, תפשו 13 נבלות, הרשיעו מתוכם 10. מה הלאה?
    מה לגבי אלה שהיום, היום, ממשיכים ועושים את אותם דברים וצוחקים עלינו מלמעלה? מה לגבי אלה שאתם העיתונאים יודעים עליהם הכל או כמעט הכל וממשיכים באותה שיטה שהייתה בימי מלוך אולמרט וחבריו? משהו השתנה?
    ואני הפעם לא אתקוף את ראש ממשלתנו היקר, אפילו לא את שר השיכון הנכבד, וגם לא את ראש וועדת הכספים בכנסת על המשחק שלהם בכל הנוגע לנו – לכל אלה שלא יוצאים מורווחים מהיותם בשלטון. אני אתאפק. למרות ששם מעשי הנבלה נעשים לאורו של יום, והחוצפה נעשית בריש גלי. כספים עוברים, כספנו שלנו, למקומות אפלים בלי להניד עפעף. וגם אתאפק מלהזכיר את ארמונותיו של השליט הכל יכול, את עובדי ומשרתי הציבור שנכנסים לתפקיד כשהם בעלי הכנסה בינונית ומטה ומשום מה מסיימים או מגיעים באמצע השרות להיות מיליונרים.
    אני אתייחס למה שהיה אתמול והיום בתכנית שהייתה בערוץ 10, כשקדמה לה כתבה ארוכה בבלוג של ידידכם ופרטנכם רביב. אודות קק"ל, כמובן.
    מדוע איש מכם איננו מתייחס למה שנאמר שם? מדוע כולכם ממלאים פיכם מים? למה מה קרה? אינכם מכירים את החומר? אינכם יודעים שסביר להניח שכל הנאמר שם מדויק להפליא? זו איננה שיאה של השחיתות המתנהלת בארצנו?
    מתי כן תדברו? אחרי שאי"ה איזה שופט יוציא אותם כפי שהנוכחי הוציא את 13 המופלאים כעת? אז תשזרו לו זרי דפנה?
    אז כן, אני יודעת שכאן אתם מעזים יותר. אבל זו לא חכמה כאן. החכמה היא לקום ולצרוח בכל כלי התקשורת על כל שחיתות של כל גוף ויחיד. וכל עוד אינכם עושים זאת, אין לכם שום הצדקה להלל ולשבח מישהו שקם והפיל כמה נבלות מגדולתם.

    • מאת א.‏:

      מסכים עם כל מילה.
      העתונאים ה"נשכנים" /מתריעים בדיעבד / פחדנים /עצלנים יכולים ,בינתיים ,להתחיל עם החומרים שמפרסם אלדד יניב . יש סיכוי ???

  2. מאת גידי‏:

    טובי מה ההתלהבות הילדותית הזאת "השופט דוד רוזן סגר את כל החשבונות. " .כל מה שאנו רואים זה שופט אחד (אמיץ וישר)במשפט אחד חשוב ככל שיהיה, זאת תעודת עניות למשפט הישראלי ! נכון "הקלון" של שאר השופטים בולט היום במיוחד.
    רוב השופטים בישראל הם רחמנים בני רחמנים(שלא אומר טיפשים).החשבונות של הציבור שאתה כנראה לא מכיר גדולים מאוד ומתחילים ביום יום. לדוגמא: עונשים מצחיקים לפורצים לבתים,(פרצו לך פעם?) לרמאים ומתחזים,לגנבים,סוחרי סמים ,לתוקפים,אנסים, וכו…וכל זאת כשכבר הפרקליטות והמשטרה עשו עבודה טובה והשופט הנכבד הרשיע. לא נדבר על בית משפט לעבודה ששם כמעט כל תפקידו לשמור על זכויות המעבידים.
    אני אומר לך את דעתי,ששורש הרע הוא השופט אהרון ברק שאמר וחינך שהכל שפיט ,הוא הפך את הפירמידה של מונטסקייה שדיברה על איזונים ובלמים(1.רשות מבצעת2.רשות מחוקקת,3. רשות שופטת) ,והמחוקקים שבחרנו היו במעלי הפירמידה נהפכו לכלי בידי השופטים.ורצון וטובת העם הפך למרמס.