שוק הביטחון הגלובלי הסתכם בשנת 2013 בכ-1.7 טריליון דולר, מתוכם כ-600 מיליארד דולר מקורם ברכש ביטחוני. כך מעריכה חברת הייעוץ הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן, בדו"ח שהשלימה לאחרונה.

ארה"ב – ההוצאה הביטחונית הגדולה ביותר

ארה"ב, כצפוי, הינה בעלת ההוצאה הביטחונית הגדולה ביותר, עם השקעה ב-2013 של 260 מיליארד דולר ברכש בלבד. על פי פרוסט אנד סאליבן, בשנים הקרובות יהפכו גם יפן, גרמניה וערב הסעודית לשווקים אטרקטיביים לחברות ביטחוניות, ובשנים הקרובות צפויה דרישה מואצת למערכות הגנה מטילים במדינות אלו ובשווקים נוספים. סה"כ היקף הרכש הביטחוני כולו בעולם יעלה עד שנת 2018 ל-660 מיליארד דולר בשנה, גידול ממוצע של כ-1.9% בשנה. בפרוסט אנד סאליבן מציינים, כי היקף ההוצאות בפועל עשוי להיות גדול משמעותית מכיוון שחלק משמעותי של הוצאות הרכש מצוי תחת סיווג בטחוני סודי ואינו חשוף לציבור.

תחומי המכירות הבולטים

תחום  השליטה, קשר ופיקוד, המכונה C4ISR, הכולל מוצרים הקשורים לפיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים, מודיעין מעקב וסיור (Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, Surveillance and Reconnaissance) – הוא התחום הגדול ביותר במונחי מכירות, עם היקף מכירות ב-2013 של כ-101 מיליארד דולר, המהווה 16% מתוך סך כל ההוצאות על רכש. התחום הצומח ביותר בשנים הקרובות יהיה תחום, המכונה CBRNE של מוצרים הקשורים בטכנולוגיות כימיות, ביולוגיות, רדיולוגיות, אטומיות וחומרי נפץ (Chemical, biological, radiological and nuclear defense), הצפוי לגדול בשיעור של 4.6% בממוצע שנתי בהכנסות עד 2018.

הגנה מפני טילים

בפרוסט אנד סאליבן מעריכים, כי התחזקותן של צפון קוריאה, סין, רוסיה ואיראן, והפיכתן הפוטנציאלית לאיום ממשי, מהווה גורם משמעותי להמשך הגידול בהוצאות ביטחוניות בחלק ממדינות המערב בחמש השנים הקרובות. מדינות אלו הגדילו את כמות, טווח, דיוק ועוצמת מערכות הטילים שלהן, והעצימו גם את יכולותיהן הימיות – יכולות הנתפסות כאסטרטגיות. במקביל, וכתוצאה מכך, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, טורקיה, כוויית, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ישראל, פולין, שוודיה ונורבגיה מגבירות הצטיידותן במערכות הגנה מפני טילים, מערכות להגנת גבולות ואמצעי לחימה אחרים.

מנגד, ועל אף התגברות האיומים הפוטנציאליים, אי הבהירות הכלכלית בעולם, בעיקר בקרב מדינות מערביות המושפעות מהאטה הכלכלית בעולם, מונעת מרוב המדינות להגביר את הרכש כפי שהיו מעדיפות, ודורשת מהם לצמצם את היקף בנין הכוח.

לוקהיד מרטין – החברה הביטחונית הגדולה בעולם

עוד עולה מהדו"ח כי בדומה לשנים האחרונות לוקהיד מרטין הינה החברה הביטחונית הגדולה בעולם במונחי הכנסות, אשר הסתכמו בשנת 2013 בכ-35.5 מיליארד דולר, המהווים כ-5.9% מכלל הכנסות השוק. עשרת הספקים הגדולים ביותר בשוק זה מכרו בשנת 2013 בהיקף של כ-214.2 מיליארד דולר, המהווים כ-35.7% מההכנסות בשוק. בפרוסט אנד סאליבן מעריכים עוד כי מספר החברות הגדול הפועל בתחום יוביל למיזוגים ורכישות, ויגביר את קצב שיתופי הפעולה באמצעות מיזמים משותפים או רכישת זכויות שימוש בטכנולוגיות.

החברות הביטחוניות הגדולות בישראל

בישראל הציגו בשנת 2013 שלוש החברות הביטחוניות הגדולות – אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל – צמיחה במכירותיהן. אלביט מערכות נותרה החברה הביטחונית הגדולה בישראל, עם מכירות ביטחוניות בהיקף של 2.9 מיליארד דולר, צמיחה של 1.3% ביחס לשנה שעברה. מכירותיה הביטחוניות של התעשייה האווירית עמדו ב-2013 על 2.65 מיליארד דולר, אבל לחברה ישנם הכנסות נוספות, בהיקף של כמעט מיליארד דולר, ממכירות שאינן שייכות לתחום הביטחוני.

מכירותיה של רפאל עמדו ב-2013 על כ-2 מיליארד דולר, עם צמיחה מרשימה של כ- 15% בהכנסות.

"החברות הביטחוניות בישראל הציגו בשנת 2013 עליה בנתוני המכירות, על אף השחיקה בתקציבי הביטחון בשווקים המסורתיים של התעשייה, ובראשם ארה"ב", מציין יקי ברנס, יועץ בחטיבה הביטחונית הגלובלית של פרוסט אנד סאליבן.

לדבריו, "כל חברה ביצעה שינויים כחלק מאסטרטגיה המגיבה למצב החדש בשוק. אלביט מערכות, לדוגמה, ביצעה כמה שינויים אסטרטגיים כגון הגדלת המאמצים והמיקוד בשווקי יעד חדשים, וכן הקטנת הפעילות למכירת מערכות יבשתיות לטובת הגדלת מכירות מערכות אוויר ותקשורת. רפאל השלימה שינוי ארגוני וכיום היא מונה 3 חטיבות מרכזיות – יבשה, מערכות אוויר ומודיעין ומערכות עליונות אווירית – בין היתר על מנת לייעל את השימוש במשאביה.

ברנס טוען, כי "אנו מזהים בקרב החברות הביטחוניות המובילות אותן אנו מלווים תגובות אסטרטגיות מגוונות – מחד, החלטות אסטרטגיות דומות המבוצעות בקרב החברות כגון כניסה לשווקים אזרחיים, כניסה לתחום הסייבר וכן הגדלת הפורטפוליו הימי. מנגד, מיושמות אסטרטגיות עסקיות ייחודיות המתאימות לחזקותיהן וליתרונן התחרותי. על מנת להמשיך ולהצליח, התעשייה הביטחונית הישראלית נדרשת להמשיך ולהגיב לשינויים, באמצעות ביצוע הערכות מדויקות ומוקדמות מספיק של העתיד להתרחש, וכן הערכה טובה יותר של מידת האטרקטיביות של שווקים וסגמנטים רלבנטיים בשוק הביטחוני".