מי נתן לנו את הזכות?

מי אנחנו שנלין על אנטישמיות באירופה, כשביננו צומחים עשבי פרא. השנאה לשונה עולה ופורחת, בין אם בגלל דתו, נטיותיו המיניות או צבע עורו. אל תדברו איתי על אנטישמיות באירופה, עד שלא תראו לי רב בישראל שהושב אחר כבוד (וללא תנאים משופרים) בתא מאסר לתקופה ארוכה על משנה גזענית בסגנון גבלס, ויש לא מעט כאלה

Print Friendly

"אנטישמיות!"  אנחנו צועקים, "זהירות יהודים, האנטישמיות גוברת באירופה". "יהודי אירופה מרגישים מאוימים", מדווחים הדו"חות השונים של הגופים המאוד לא אובייקטיביים, אבל ניחא, אני לא רוצה לחזור על עצמי בוויכוח הזה.

הפגנה מחאה כנגד גזענות מובלת על ידי ארגון צעירים אנטי פשיסטי (צילום: עמית מנדלזון)

מי, קיבינימט, נתן לנו את הזכות לצעוק אנטישמיות, כשביננו מסתובבים פורעים חופשי? פורעים שהמשטרה איננה מסוגלת או שמא לא רוצה להניח את זרועה עליהם. האם כבר שכחנו שגם הערבים הם שמיים? הם בני דודינו. הפורעים הללו אינם שונים משום קבוצה נאו-נאצית באירופה. הלכה למעשה, הם הרבה יותר גרועים, שכן בעוד הגזענות באירופה איננה מלווה עתה בפרעות, בישראל אין לנבלות שום בעיה לרסס מסגדים, לנקב צמיגים ולנפץ זכוכיות. האירועים זלגו אל תחומי הקו הירוק, אל לב ליבה של הארץ, ההבדל היחיד (בינתיים) הוא שבשטחים הם לא בוחלים בפגיעות בנפש.

צודקים תושבי פוראדיס, הפורעים אינם פועלים בחלל ריק, הם מוזנים על ידי אידאולוגים דתיים ולאומנים, אידיאולוגים הפועלים ללא פחד או משוא פנים, ואיש לא יעז לעצרם. כשהיהודים בישראל צועקים אנטישמיות, מן הראוי שיציצו  קודם אל חצרם האחורית. לגלוחי הראש שלהם יש כיפה על ראשם ויש נשק בידיהם.

מי אנחנו שנלין על אנטישמיות באירופה, כשביננו צומחים עשבי פרא. השנאה לאחר, לשונה, עולה ופורחת, בין אם בגלל דתו, נטיותיו המיניות או צבע עורו. אל תדברו איתי על אנטישמיות באירופה, עד שלא תראו לי רב בישראל שהושב אחר כבוד (וללא תנאים משופרים) בתא מאסר לתקופה ארוכה על משנה גזענית בסגנון גבלס, ויש לא מעט כאלו. אל תספרו לי על הפחד שיש לכם באירופה, כי לי, שחי כאן, אין שום חשש, אבל אני יודע היטב ששחום-עור בתל אביב, ערבי בירושלים או הומוסקסואל שיעז לעבור בבני ברק, פוחדים פחד מוות.

באירופה יש חוקים, בישראל נראה שאין! ואם יש – הם לא נאכפים. מישהו הניח אי פעם בעבר, שבישראל זה לא יתכן. פאקט אופ לייף רבותי, מדינת ישראל ותושביה אינם שונים משום מקום אחר בעולם, העם הנבחר הוא סתם עוד עם, הזהות היהודית איננה שונה מכל זהות אחרת. דת ככול דת, שהגזענות והבדלנות בבסיסה. בכל אירופה תמצאו קבוצות אנטי גזעניות, אנטי פשיסטיות, שנאבקות בגזענות ובפאשיזם. בישראל – הציבור ברובו אפילו לא מצקצק בלשונו.

לא חוששים מעימות עם השוטרים - ואיפה הנוער הישראלי? - צילום: עמית מנדלזון

ביום בו תסיר הכנסת את חסינותו של אחד מחבריה, שהעז להסית נגד קבוצת אוכלוסיה כלשהי, בין אם הוא חבר כנסת דתי שמסית כנגד הומוסקסואלים או חבר כנסת חילוני המסית נגד מהגרים שחורים (ולא לא אכפת לי אם הם חוקיים או לא – החוק להזכירכם נקבע על בסיס… גזע), ביום הזה תעשה מדינת ישראל צעד לעבר העולם כולו. ביום הזה יוכל היהודי לשוב ולצעוק ולהזהיר מפני אנטישמיות.

עד אז העם הנבחר הוא סתם עוד כמה גרגרי חול מזופתים אשר על שפת הים.

האבסורד הוא, שעם הסגולה, העם הנבחר, ועוד כל מיני שטויות, עלו לישראלים לראש, והם מרשים לעצמם להיות… כמו כל העמים ולבכות שכל העולם גזעני.

ואם כבר בגזענות עסקינן, אני רוצה לסיים את המאמר הזה בקריאה לכל הטוקבקיסטים האדוקים שלי, אלו שמתעבים אותי או את דעותי: בכל פעם שאני מאשר תגובה שלכם, אני מציג אתכם במערומיכם, קבל עם ועדה. כל תגובה שנמחקה, חורגת לחלוטין מהסטרנדרד הכי נמוך שיש. יש גבול לסלחנות ואני גם כפוף לחוק.

 

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על מי נתן לנו את הזכות?

  1. מאת שרה‏:

    אוי לעמית ולרות ולרבים וטובים שחושבים כמותם, יפי הנפש שלנו. טלו קורה מבין עיניכם: כן יש לנו הזכות המלאה לצעוק ולמחות על האנטישמיות בכל מקום בעולם. מה, הפלסטינים אינם אנטישמים? קראו את המצעים המדיניים שלהם, לכו לבתי הספר, פקחו את עיניכם. באירופה תמיד היתה ותמיד תהיה אנטישמיות ויש למחות עליה. מבצעי תג המחיר כאן גורמים נזק גדול ואין להם גיבוי כל כך גדול כזעקתכם. ולא אין פה שנאת השונה, טבע האנוש הוא שלא כולם אוהבים את כולם. גם לכם יש דעות קדומות על אנשים מסוימים ואתם מצליחים להסתיר זאת פחות או יותר עד שאתם מתבטאים במאמר כזה או אחר ואז המרצע יוצא מהשק…

  2. מאת יעקב‏:

    יחי ההבדל הקטן. היהודים באירופה אינם מאיימים להכחיד את האירופאים, מכירים במדינות אירופה, ותורמים הרבה לתרבותן וכלכלתן.

    • מדבריך ניתן להבין שכל ערבי שלא יהיה: ילד זקן או אישה רוצים להשמיד אותך, אם כך המצב אז כדאי שתתחיל לרוץ יש מיליון לשבע מאות אלף כאלו רק בתחומי הקו הירוק. מעבר לזה שאם אי פעם הקשבת לאידיאולוגים של הימין הקיצוני הרי שלפיהם דמם של ערבים מותר מעצם היותם ערבים. זה מסדר את ההקבלה יופי.

      • מאת יעקב‏:

        אינני כמובן, בעד מעשי תג מחיר. אבל גם בחומרת המעשים ישנו הבדל בין גרפיטי או הצתות קטנות שנעשות במחשכים לבין תקיפות אלימות של יהודים באירופה. מה גם ויידויי אבנים ומעשי אלימות אחרים של ערבים כאן נעשים לא רק כנגד חיילים אלא בעיקר כלפי אזרחים בני כל הגילאים.

        • רק בשביל הספורט, מה אתה יודע על תקיפת יהודים באירופה ? ולפני שאתה עונה, תחשוב טוב מהיכן זורם אליך המידע הזה, ותבדוק איפה אני חי.

          • מאת יעקב‏:

            ממתי באירופה מכניסים לכלא על התבטאויות או על כתיבת תורה גזענית?

          • תתפלא זה מה שעושים כאן ואם הוא לא מספיק גזעני או אנטישמי, דהיינו משהו גבולי כמו דיודונה למשל, הנשיא עצמו הכריז שהוא מעדיף להחרים אותו ומאז דופקים אותו על ימין ועל שמאל על כל עבירת מס קטנה או גדולה. אבל אני לא מדבר על התבטאות בלבד אני מדבר על ה ס ת ה !

          • מאת ניר‏:

            מר עמית האם לא בוצעו מעשי טרור נגד יהודים בצרפת פגיעה בתלמידי בית הספר היהודי בטולוז

          • בוצעו ? ביצע אדם אחד (מוסלמי) על עם פרופיל של רוצח סידרתי ובדרך הוא הרג גם שלושה חיילים צרפתים ו….מוסלמים. רוצה להכניס את זה לסטטיסטיקת האנטישמיות, סחתיין להזכירך הוא נורה למוות על ידי יחידת העילית של משטרת צרפת, מתי ראית את משטרת ישראל מטפלת בפורעים יהודים ? אפילו לדין הם לא מגיעים, וכן בשטחים היו אפילו מקרי רצח

      • מאת אבי הטחול‏:

        ציטוט:"מעבר לזה שאם אי פעם הקשבת לאידיאולוגים של הימין הקיצוני הרי שלפיהם דמם של ערבים מותר מעצם היותם ערבים". אשמח לקבל מקור לדבריך.

  3. מאת רות ריבק‏:

    מזדהה עם זעקתך…
    לדאבוני, אנשי החושך במדינת ישראל פועלים לזריעת הרס ואבדון ואילו אנשי האור קולם לא נשמע ברמה…
    כי הדג מסריח מהראש…ורבים באוכלוסיה אבדו את חוש הריח והכיוון..
    אך קיימים אנשים וגופים רבים המביאים לידי ביטוי, ללא הרף, את מאבקם בחושך שהשתרר כאן…
    וכולי תקווה שהאור יגבר על החושך.