בשתי מילים: ישנוני ויבשושי. אולי יבשושי לא כל כך מתאים לתיאור המקטע השלישי של הג'ירו ד'איטליה, 187 קילומטר מארמה לדבלין, כי שוב ירד גשם. אז במילה אחת: ישנוני.

לאורך המקטע, מעבר לנוף הירוק, אפשר היה לבצע עבודות יזומות ולהתרשם מהאופן שבו הקבוצות בדבוקה מגנות על רוכב המפתח שלהן, וגם לשים לב לרוכבי קבוצת הבריחה היומית. זוהי דרך טובה לרוכבים מקצוענים "מתחילים" להיראות ולזכות לאיזכור במהלך הרכיבה.

האירוע המסעיר של המקטע התרחש לקראת סיומו, כשמרסל קיטל (ג'יאנט-שימאנו) הגיח מאחור, כמעט משומקום, בספרינט אדיר וחצה ראשון את קו הסיום. קיטל הקדים במעט את בן סוויפט (סקיי) ההמום. אחריהם, שלישי, היה האיטלקי אליה ויויאני (קאנונדייל). זהו ניצחון שני ברציפות של הגרמני ומתנת יומולדת נהדרת. אני מניחה שעכשיו הוא חוגג בדבלין עם כוס גינס, או יותר, לפני הנסיעה לאיטליה.

מה למדנו היום?

(1) אמנות השכבות: רוכבים מקצוענים יודעים ללבוש ולפשוט שכבות תוך כדי רכיבה מהירה. אם לא מצליחים לבד, אפשר להיעזר בשתי הידיים של נהג מכונית הסיוע הקבוצתית. אל דאגה, הנוסע שלצידו יחזיק את ההגה. רוח, רטיבות, קור – כל מפגע והשכבה או ההגנה שלו. רוב הקבוצות לבשו שכבה שחורה דוחת מים, ללא קשר לצבעי קבוצתם. לדעת פרשננו, מדובר בחומר בעייתי להדפסת לוגואים של נותני חסויות. בשלב זה, ועד להודעה חדשה, ההסבר מתקבל.

(2) גם רוכבים מקצוענים נמרחים על אספלט רטוב. הערה לצוותים הרפואיים: תלמדו מהקולגות במגרשי הכדורגל. ממליצה להביא כמה מיכלי ספריי מאלחש ולהתחיל לרסס את הרוכבים לפני שהם חוזרים לדווש.

אחת התאונות הכואבות ביותר לצפייה היום היתה תאונה בה היו מעורבים חמישה רוכבי קבוצת אסטנה – אנראה זייץ, ולריו אניולי, אנריקו גאזפארוטו, מייקל לאנדה ומיקלה סקארפוני. הם התרסקו אחד אחרי השני לאחר שהחליקו על האספלט הרטוב בקילומטר ה- 55 לקראת הסיום, בערך בנקודה בה עברו את הגבול מצפון אירלנד לרפובליקת אירלנד. אניולי נפגע בצד ימין של בית החזה ויעבור מחר סדרת בדיקות באיטליה; גאספארוטו שפשף את לחי ימין והמשיך לרכב עם חבורה גדולה מכוערת מתחת לעין ימין; לאנדה נפגע בשתי אצבעות והוא סובל מנפיחות של פרקי האצבעות; ראש הקבוצה, סקארפוני, פצע את רגלו השמאלית כשגירדה את האספלט במהלך התאונה.

והם לא היו היחידים שהחליקו והתרסקו על האספלט הרטוב. בין המתרסקים היה גם בעל החולצה הורודה, מייקל מאתיוס (אוריקה-גרינאדג'). למזלם של כל הרוכבים, התאונות אירעו רחוק יחסית מקו הסיום ובזמן שהדבוקה טרם האיצה לקראת הספרינט הסופי.

לסיכום ימי צפון אירלנד: חרף מזג האוויר הנוראי, האירים משני צדי הגבול משוכנעים שה"פתיחה הגדולה" היתה הצלחה: קהל רב פקד את מסלולי המירוץ, הצבע הוורוד שלט ברחובות ובדרכים, ועיני צופים רבים שזפו את הנופים המרהיבים. ההשקעה ומאמצי השיווק התיירותי הצליחו.

"ההמונים שעודדו היו מעל ומעבר. אלה שחיכו לנו בחוץ ועודדו בהתלהבות הפכו את עצם הלבישה של החולצה הורודה לאירוע מיוחד מאוד", סיכם מייקל מאתיוס (אוריקה גרינאדג') את שלושת הימים הראשונים של הג'ירו, "אני חושב שכל רוכבי הדבוקה הופתעו מאוד מהתמיכה והעידוד של האירים. זו היתה פתיחה חלומית עבורי ועבור הקבוצה ואני כבר מחכה ללבוש את החולצה הורודה גם באיטליה."

מה צפוי לנו בהמשך? מקווה שיותר עניין ופחות גשם. מחר נחים ועוברים לאיטליה. ביום שלישי יתקיים המקטע הרביעי בן 112 הקילומטר, מג'ובינאצו עד בארי. אריוואדרצ'י!

[הקליקו על הבאנר לכל כתבות הג'ירו ד'איטליה 2014]