מבקר המדינה קובע, כי לפני מקבלי ההחלטות בישראל לא מוצגת תחזית בדבר התחייבויותיה של המדינה ויכולתה לעמוד בהן בטווח הארוך, על פי המצוין במאזן המדינה. תחזית זו אמורה לסייע לממשלה לשפר את מוכנותה להתמודד עם סיכונים פיסקליים אפשריים בעתיד ולהביא בחשבון גם שיקולים של קיימות פיסקלית – כל זאת כדי להקטין את הסיכון שיהיה על מקבלי ההחלטות בעתיד להתמודד עמו.

יתרה מכך, טוען המבקר, על אף הגירעונות החשבונאיים השנתיים הגדולים והמתמשכים והצורך לכסותם בעתיד באמצעות הפניית משאבים מתקציב המדינה, לא דנה הממשלה בדרכים לצמצומם.

הגירעון

יתרת הגירעון החשבונאי המצטבר בהון שצוינה בדוחות הכספיים היא כ-1.5 טריליון שקל. יתרה זו אמורה לשקף, על פי כללי החשבונאות המקובלים, את תוצאות הפעילות הכספית המצטברת של מדינת ישראל עד כה. כמו כן צוין בדוחות הכספיים כי הגירעון החשבונאי השנתי נטו לשנת 2012 הסתכם ב-113.6 מיליארדי שקל.

הממצאים

• נמצא, כי הממשלה אינה מקיימת דיונים מסודרים בנוגע לדוחות הכספיים שהיא מגישה. כמו כן, אף שבדוחות הכספיים מרוכזים נתונים על כלל פעילות הממשלה, הם אינם נחתמים ומאושרים על ידי שר האוצר. מן הראוי שהממשלה תבחן סוגיה זו.

• התחייבויות המדינה בגין תשלומי הגמלאות של ביטוח לאומי ותשלומי הפנסיה התקציבית צפויות לגדול בשיעור ניכר בשנים הבאות. הועלה, כי החלטת הממשלה בנושא הפנסיה התקציבית לא יושמה, וכי דבר אי-היישום לא הובא לדיון בממשלה.

• הרישום בדוחות הכספיים בדבר ההתחייבויות לטווח ארוך הנוגעות לעובדים אינו מלא, ונדרש עיבוד של נתונים נוספים על מנת להשלימו כנדרש.

• למרות הערת משרד מבקר המדינה בדוח 61ב, טרם הושלם בדוחות הכספיים הרישום החשבונאי של נכסי משרד הביטחון ומשרד הבריאות וכן של קרקעות שמחזיקה הממשלה.

• למרות הערת משרד מבקר המדינה בדוח 57ב, טרם השלים משרד המשפטים את רישום ההפרשות בגין תביעות משפטיות על פי כללי החשבונאות, והמידע המוצג בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל בעניין זה הוא אפוא אינו שלם.

תמרור אזהרה

סכום הגירעון המצטבר של המדינה המצוין בדוח על המצב הכספי, אמור להיות תמרור אזהרה לפני מקבלי ההחלטות לגבי דרך פעולתה של המדינה בתחום הכלכלי. הגילוי הנאות בדוחות הכספיים לגבי אי-נכונותו של סכום הגירעון המוצג בהם, אינו מבטל את ההכרח לדון בנתון חשוב זה. הדבר חשוב בייחוד נוכח הגירעונות החשבונאיים השנתיים הגדולים והמתמשכים והצורך לכסותם בעתיד באמצעות הפניית משאבים מתקציב המדינה. בהיעדר דיון בצמצום הגירעונות החשבונאיים יש לכאורה משום התעלמות מהבעיה וגלגולה לפתחם של מקבלי ההחלטות בעתיד.

הליקויים לא תוקנו

משרד מבקר המדינה העיר על חלק מהליקויים המצוינים בדוח זה כבר לפני כמה שנים, אך מתברר שהליקויים לא תוקנו. "יש לראות בחומרה מצב זה, ועל אגף החשכ"ל והמשרדים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים בנחרצות וללא דיחוי. כמו כן, על אגף החשכ"ל לוודא כי הרישום החשבונאי של הנכסים וההתחייבויות ייעשה בכל משרדי הממשלה על פי כללי החשבונאות על בסיס מצטבר. רישום חסר ושלא על פי כללי החשבונאות המקובלים פוגע באמינותם של הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל ומציג לפני מקבלי ההחלטות ולפני כלל הציבור תמונת מצב שגויה בנוגע לנושאים חשובים, דוגמת סכום הגירעון החשבונאי הממשלתי המצטבר בהון.

"יתר על כן, מדובר בהתעלמות מתמשכת של הממשלה מן הצורך לנהל את תקציב המדינה על בסיס שיקולים של קיימות פיסקלית לטווח ארוך. ניהול התקציב על פי שיקולים אלה יסייע לוודא כי הנטל הכספי שיהיה על הממשלה בעתיד לא יביא לשחיקה ברמת השירותים שהיא תיתן לציבור".