ביקורת חריפה על המשרד לביטחון פנים והמשטרה

למרות החלטות הממשלה, רישוי כלי נשק פרוץ ומוזנח; קטינים נעצרים יתר על המידה; שוטרים בשכר מופנים למטרות המנוגדות לפקודות; ההתאחדות לכדורגל לא מעבירה כספים על אבטחת המגרשים והמשטרה משלמת מכיסה את הוצאות השוטרים; טיפול לקוי בשב"ס בשיקום עברייני מין ובשיקום אסירים בכלל

Print Friendly

ליקויים ברישוי כלי ירייה

דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (רביעי) בדק את נושא רישוי כלי ירייה והפיקוח עליהם במשרד לביטחון פנים. המבקר מצא כי 81% מכלל מחזיקי רישיון להחזקת כלי ירייה, כ-1.2 מיליון בני אדם, מחזיקים בכלי ירייה על פי "תבחינים כלליים שאינם מצביעים על צורך קונקרטי מהותי בכלי ירייה", כלומר, יותר ממיליון בני אדם מחזיקים בכלי נשק בלי שיש להם צורך ממשי בכלי הנשק. 46% מהם פשוט מחזיקים ברישיון הנשק מכיוון שזה נמצא בידיהם תקופה ארוכה ורק 35% מחזיקים בכלי נשק וברישיון מתוך צורך ממשי בו.

בדיון שנערך במשרד לביטחון פנים ביוני 2012 שונה הסיווג ואף הוחמר בכל הנוגע למתן רישוי לבעלי רישיונות המחזיקים בהם יותר מ-10 שנים בהסתמכות על סיכום בנושא ממאי 2012, בו נקבע כי "בעלי רישיון אשר אינם עומדים היום בדרישות התבחין המשמר, לא יקבלו חידוש רישיון על סמך עילה זו". למרות זאת, המשרד לביטחון פנים מאפשר את המשך הרישוי. 

(צילום: ויקימדיה)

(צילום אילוסטרציה: ויקימדיה)

אגף הרישוי במשרד לביטחון פנים לא פעל לאיתור אוכלוסיית מתמכרים לסמים ואלכוהוליסטים בקרב מקבלי רישיון להחזקת נשק. האגף גם לא פעל לעבודת מטה לבחינת הממשקים האפשריים הנוגעים  למשתמשי קנביס רפואי. ליקוי נוסף נמצא בכך שהאגף לא השתמש ברשימת של הרופאים במדינה המצויה בידיהם לצרכי הצלבה וביקורת מידע, שימנעו הצהרות בריאות פיקטיביות.

ליקוי נוסף: המשרד לא טרח למצוא דרכים ליידע ולרענן את רופאי המשפחה כי עליהם ליידע אותו בעת הצורך, כשמטופל שלהם צורך תרופות פסיכיאטריות או מופנה לטיפול נפשי.

משטרת ישראל מצדה לא פעלה באופן יזום ושיטתי לתפוס כלי ירייה המוחזקים לא כדין ולא פעלה לאלץ את בעליהם להפקידם בידיה. כך לדוגמה מצא המבקר, כי בשנת 2013 המליץ משרד הבריאות לבטל רישיונותיהם של 19 בעלי רישיון, אך כלי הירייה לא הופקדו במשטרה. כך גם רישיונות לנשיאת נשק שבוטלו לפני שנים, אך המשטרה לא פעלה לתפיסת כלי הנשק.

בנושאי הפיקוח לא קיימה המשטרה זה שלוש שנים השתלמויות למפקחים המחוזיים במשרד הפנים. חמור מכך, במשך חמש שנים ויותר חודשו רישיונות לארגונים הפועלים במחוז ירושלים באופן אוטומטי, זאת לאחר שבשנת 2008 הופסקה עבודת המפקח המחוזי עם מינויו לתפקיד אחר. כך גם במחוז צפון, שם אין מפקח מחוזי מתחילת הביקורת בשנת 2011 ועד לסיומה ב-2013. הפיקוח על 196 ארגונים שונים הופקד בידי מנהל מחוז משרד הפנים בנוסף לשאר תפקידיו.

למרות מקרי הרצח, לא שונתה המתכונת לקבלת רשיון

הפיקוח על בעלי הנשק הפרטיים נמצא גם הוא לקוי מאוד. המבקר מצא כי למרות המקרים הקשים שהתרחשו בירושלים ובבאר שבע, בהם נרצחו אנשים באמצעות כלי ירייה מורשים (עובדי חברות שמירה), המתכונת לקבלת רישוי לא שונתה בעוד שזו נמצאה לקויה. "טופס הצהרת בריאות" מציין המבקר, "איננו בהכרח ערובה למצבו הבריאותי של בעל הרישיון".

המבקר מציין, כי נושא יצירת כלי נשק באמצעות מדפסת תלת ממדית הנו טכנולוגיה המחייבת התייחסות המשרד לביטחון פנים והמשטרה. למרות זאת לא נעשה דבר בנדון. 

מינואר עד אוגוסט 2013 נמצאו 12 מתוך 13 מקרי רצח והתאבדות שנעשו באמצעות כלי נשק שנמסר על ידי חברות השמירה. באפריל 2013 הנחה השר לביטחון פנים כי כלי הנשק המשמשים את המאבטחים והשומרים ייאספו בתום משמרת או יום עבודה ויאוחסנו באתר או במחסני הארגון. הנחיה נוספת קבעה כי רק אישור חתום בידי ראש חטיבת אבטחה ומבצעים במשטרה יאפשר להוציא כלי ירייה מחוץ לאתר בו הוא נמצא. הלכה למעשה, ההנחיות הללו לא מיושמות. החלטת ממשלה שקבעה כי נושא הרישוי והפיקוח יועבר לידי משרד המשפטים לא יושמה והנושא נותר בעינו כשהנחיית הממשלה לא מבוצעת. 

 טיפול בקטינים 

ישראל שחתמה על אמנה בינלאומית הממליצה לחוקק חוק ילדים מקיף, קובע המבקר, לא יישמה את האמנה. אין ריכוז שיטתי של מידע על מנגנונים לשיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים לטיפול בילדים, אין ריכוז תקציבים ממשלתיים הנוגעים לפעולות אלו ואין ריכוז מידע הנצבר בעניינם. כך פותח המבקר את ביקורתו בכל הקשור לטיפול המשרד לביטחון פנים והמשטרה בקטינים.

בעוד 80% מתיקי המשטרה שנפתחו נגד קטינים  במחוז ירושלים ויו"ש הם תיקי פ"א (פלילי אזרחי), במחוז הצפון המספר נמוך ב-50%. נתונים מדהימים אלה לא גרמו למשטרה לבדוק ולאבחן את הסיבות להבדלים. זאת ועוד, המשטרה, כך קובע המבקר, שיודעת שעל פי חוק יש לעצור קטין רק כמוצא אחרון, ממשיכה לעצור קטינים כשעל פי הנתונים אין ירידה בכמות המעצרים בשנים שחלפו. 

שוטרים בשכר 

(צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל)

(צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל)

החוק מגדיר את הקצאת שוטרים בשכר לטובת שתי מטרות, מציין המבקר, והן: הבטחת הסדר ושלום הציבור באירוע פרטי ובסיוע לאכיפת סמכויות אכיפה או גבייה. המבקר מצא כי המשטרה הקצתה שוטרים בתשלום למשימות שאינן עונות להגדרות אלו ובמיוחד למשימות סדר ואבטחה במוסדות ציבור וברשויות מקומיות. לא נקבעו במשטרה הכללים, "תבחינים", לעניין הקצאת שוטרים בתשלום, קובע המבקר.

מחלקת הסיור ושיטור באגף המבצעים לא מילאה את תפקידה בריכוז הטיפול בהיבטים השונים  של הקצאת שוטרים בתשלום, בין השאר, על ידי ניתוח ועיבוד המידע הקיים במשטרה ובמערכות המידע שלה.

יתרה מכך, בעוד שראש אג"מ נושא באחריות המקצועית לעניין זה, אין לפניו תמונת מצב עדכנית על העסקת השוטרים. אין בפניו גם נתונים לגבי כלל הגורמים המזמינים את שירותי המשטרה, או מידע לגבי אופי האירועים והפעולות וגם לא לגבי אירועים בהם משולבים שוטרים בשכר לצד שוטרים אחרים. 

הקצאת שוטרים בניגוד להנחיות לביטוח הלאומי, לעמידר…

למרות שבשנים 2009-2012 חזרה הלשכה המשפטית של המשטרה והודיעה כי להעסקת שוטרים בשכר בסניפי הביטוח הלאומי אין בסיס חוקי וכי אפשר לגייס לכך שוטרים שיגויסו רק למטרה זו (פנסיונרים וכד'), המשטרה ממשיכה להקצות שוטרים לביטוח הלאומי וראש אג"מ לא פעל לפתרון הסוגיה.

מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו הנחה את המשטרה להמשיך להקצות שוטרים לטובת המוסד לביטוח לאומי ולפנות בהתאם ליועץ המשפטי לממשלה לקבל את אישורו בהמשך ההסדר הקיים. עד קבלת החלטת היועץ, קבע דנינו, יש להמשיך בהקצאת השוטרים למוסד. משרד המשפטים מצדו הודיע כי הצורך בשוטרים במוסד קבוע בחוק במתווה המאפשר למשטרה לגייס שת"מים (שוטרים מגויסים למטרה זו). על מנת להיערך לגיוסם הוקצתה למשטרה חצי שנה, עד סוף 2014, להיערך לשם כך.

המשטרה גם לא בחנה את הצורך להיערך עם הקצאת שת"מים לשלושה מסניפי חברת עמידר והמשיכה להקצות להם שוטרים למרות שההחלטה להעסיק שוטרים בשכר בשלושה מסניפי עמידר הייתה חריגה ובתוקף עד סוף 2012 בלבד. כך המשיכה המשטרה להקצות שוטרים לסניפים אלו בניגוד להנחיות. המשטרה גם המשיכה להקצות שוטרים בשכר למשימות אבטחה בבתי חולים, בחופי רחצה ובבית המשפט לעניינים מקומיים בחולון, אף שפעולות אלו לא מהוות סיוע לפעולות אכיפה או גבייה כמצוין בחוק. 

ההתאחדות לכדורגל לא שילמה והמשטרה שילמה מכיסה

קבוצות הכדורגל בליגת העל ובליגה הלאומית, קובע המבקר, משלמות למשטרה עבור הקצאת שוטרים בשכר באמצעות ההתאחדות לכדורגל. במשטרה לא קיימת גבייה מוסדרת מההתאחדות וכתוצאה מכך נוצר חוב של ההתאחדות ועד לכיסויו לאחר תקופה ארוכה, שילמה המשטרה מכיסה את הוצאות השוטרים.

גם בתחום הנהלת החשבונות הממוחשבת לצרכי הגבייה מההתאחדות ומהביטוח הלאומי, מצא המבקר כשלים  בניהול. חמור מכך, מביקורת המבקר עלה כי מאז 1988 ועד הביקורת, 15 שנה, לא התאימה המשטרה את העלויות עבור שימוש באמצעים נלווים לצרכי השיטור בשכר כמו השימוש ברכב, קטנוע, סוס או ספינה והם נותרו כפי שהם עשרות שנים. רק באמצע הביקורת הכינה המשטרה לוח תעריפים חדש לאמצעים הנלווים. 

שב"ס – שיקום אסירים 

למרות שבשנת 2012 תוקנה פקודה בה ניתנו הוראות מפורשות לטיפול בשיקום האסיר נמצא בביקורת כי טרם נקבעו התנאים לשילוב אסירים בפעילויות השיקום בתקנות ובפקודות השירות. השר לביטחון פנים לא הביא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה הוראות לעניין סעיף זה בפקודה. עוד נמצא כי למרות  שהשב"ס מימן וערך מחקר בשנת 2010 לצמצום המועדות (מעידת אסירים חזרה לפשע), חטיבת התיקון תכננה פעולות שיקום בלי להתייחס לתוצאות מחקר זה.  כן נמצא שלמרות שמספר גדול מאוד של אסירים סובלים מהתמכרויות לסמים או אלכוהול, הם אינם מקבלים טיפול שיקומי לבעייתם והמחלקות הטיפוליות שנועדו לשם כך מנוצלות בחלקן.

טיפול לקוי נמצא גם בטיפול שיקום עברייני מין – בזמן שבעת הביקורת ב-2012 היו 1,134 אסירים, עבריני מין, רק 330 מהם טופלו וגם זאת תוך ניצול חלקי של האמצעים הקיימים בידי השב"ס למטרה זו.  גם אגפי השיקום נוצלו בחלקם. על פי המבקר שהו אסירים לשיקום במתקני השיקום כשהם מהווים רק 71% מכלל קיבולת המתקנים להכיל על פי התקן. כך גם השב"ס לא הגדיל את כמות תקינת העובדים הסוציאליים למרות שהיקף העבודה גדל באופן ניכר.

המבקר מצא ליקויים והזנחה בכל הקשור בהפעלת יועצי תעסוקה לטובת האסיר המשוחרר, הפניית אסירים להוסטלים שקיימים לטובתם, ודאגה מכך שאסירים רבים פונים לטיפול שיקום פרטי, עובדה המלמדת כי השב"ס איננו מפעיל לטובתם תכנית שיקום כנדרש. 

ועדת השחרורים

המבקר קובע כי על הוועדה מוטל עומס רב המביא לדחיית דיונים רבים וכמעט ממחצית הבקשות לשחרור מוקדם נדחות למועד מאוחר יותר כי התיקים המוגשים לוועדה חסרים חומר ובעיקר תכנית שיקום לאסירים. 

תגובות המשטרה 

פיקוח על כלי נשק ורישוי - משטרת ישראל פועלת באופן יזום ושיטתי לאיתור ותפיסת כלי נשק שפג תוקף רשיונם, לרבות הגעת ניידת לבתי החייבים ואף הכרזתם במערכת המשטרתית כ"דרושים לחקירה", ובהתאם – צומצמה הרשימה "הישנה" והיא עודכנה בדבר מיצוי ההליך המשטרתי. ראוי לציין כי פותחה  והוטמעה מערכת מחשוב חדשה המשלבת ומצליבה מידע מכלל הגורמים. 

בהתאם להנחיה, שכלי ירייה הנמצאים ברשות חברות השמירה לא יוצאו מחוץ לאתר המאובטח, בוצעו המהלכים הנדרשים, וצומצמו הוצאתם של כ-30,000 כלי נשק של חברות שמירה בתום עבודת המאבטח. 

שוטרים בשכר 

משטרת ישראל מאשרת עפ"י נהלי אג"מ והנחיות המשנה ליועמ"ש לממשלה, את העסקתם של שוטרים בשכר, נוסף על משרתם, בתחומי האבטחה והסדר הציבורי בגופים ציבוריים המספקים שירות לציבור וכסיוע להפעלת סמכויות אכיפה וגבייה המוסמכות בדין.  במשטרה מבקשים לציין כי במסגרת התאום והפיקוח הנערכים ע"י אגף המבצעים בנושא, מונחים המחוזות בדבר ההיתרים וההגבלות המתעדכנות מעת לעת, כדוגמת פיילוט העסקת שוטרים בבתי החולים, הנערך בימים אלה. חשבות המשטרה מבצעת גבייה מול המוסדות  עפ"י התקנות, כך שהתשלום נערך באופן ממוחשב המותאם לתוכנית העבודה וכוח האדם הנדרש. 

טיפול בקטינים המעורבים בפלילים 

משטרת ישראל מנהלת מדי שנה כ-26 אלף תיקים בהם מעורבים בני נוער בחשד לפלילים ומקפידה הקפדה יתרה על זכויותיהם ועל הוראות החוק. ממצאי הביקורת נלמדו ונותחו, חלק מההמלצות יושמו עוד בטרם פרסומו ויישומן ימומש במלואו. עם זאת, יש לציין כי בניגוד למצוין בדו"ח, נתוני 2013 מצביעים על ירידה מובהקת בהיקף המעצרים של קטינים החשודים במעורבות בפלילים וכי העובדה המצוינת אף בדו"ח כי ב-60% מתוכם מצא בית המשפט לנכון להאריך את מעצרם של הקטינים, מעידה על איכותם. עוד נבקש להבהיר כי הדו"ח בדק מדגם של תיקים בהם נעצרו הקטינים, כך שסוגיות דוגמת נוכחות הורים בחקירה אינן מעידות בהכרח על כלל תיקי הנוער, מה גם שהתיקון מותיר שיקול דעת לקצין הממונה גם במקרים של חקירת קטין שאינו עצור.

משטרת ישראל מציבה את נושא הנוער בקדמת העשייה ובליבת יעדי "המפנה" והנושא מטופל על ידי מערך מיומן ומקצועי המוסמך באופן ייעודי. המשטרה תמשיך לטפל במקצועיות בתיקי חקירה בהם מעורבים קטינים, תוך מימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, שמירה על כבודם ומתן משקל ראוי לשיקומם ושילובם בחברה באמצעות הליכים חלופיים ופרויקטים להוצאת נוער ממעגל הפשיעה דוגמת מיל"ה, לצד אכיפה נחושה ויצירת הרתעה הולמת. 

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, פליליים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.