Skip to content

אם הוריכם יסייעו לכם, תישלל מכם גמלת הבטחת הכנסה

כך החליטו במוסד לביטוח לאומי במהלך 2010. חוזר שיצא מהמחלקה המשפטית במוסד ומינהלת האגף להבטחת הכנסה הנחה את פקידי המוסד להחמיר עם החלשים ולהיטיב עם קופת האוצר. בית הדין הארצי לעבודה נאלץ להכריע בדבר חוקיות החוזר. היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי: "אנו במו"מ עם האוצר להגדלת הגמלה לשוכרי דירות"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בית הדין הארצי לעבודה התכנס  ביום שלישי השבוע בהרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור, לדון בערעור שהגישו ארבעה מקבלי הבטחת הכנסה נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלול מהם את קצבותיהם. הקצבה נלקחה מהם עקב "הכנסות קבועות", ש"התגלו" בחשבונם על ידי הביטוח לאומי. במלים פשוטות: משפחותיהם עזרו להם בהשלמת שכר דירה לאחר שהתשלום המלא מהביטוח לאומי – כאלפיים שקלים לחודש – לא אפשר להם לשלם שכר דירה והוצאות נוספות.

עזרה זו מצד המשפחה נתפסת בעיניי המוסד לביטוח כהכנסה קבועה ומכאן נשללה זכאותם ובמקרים אחרים גם הגיעה תביעה להחזרת הסכום שכבר שולם להם. יודגש כי המחוקק לא חוקק כל חקיקה בעניין זה כי סבר שקורת גג לאדם היא זכות יסוד המוקנית לכל אדם. אלא שבביטוח הלאומי ראו את הדברים באור אחר. לשיטתם אדם שמשפחתו החליטה לעזור לו לשקם את חייו באמצעות עזרה בשכר דירה או תשלום שכר דירה במקומו, מייצר הכנסה שבעקבותיה תישלל זכותו של הנעזר לקצבת הבטחת ההכנסה. אל העתירה הצטרפה האגודה לזכויות האזרח כידידת בית המשפט.

"דיון בעניין עקרוני" נשיא בית הדין הארצי - יגאל פליטמן ראשון מימין (צילום: אליק מאור)
"דיון בעניין עקרוני" נשיא בית הדין הארצי יגאל פליטמן, ראשון מימין (צילום: אליק מאור)

נשיא בית המשפט, השופט יגאל פליטמן, שעמד בראש ההרכב המורחב, פתח את הדיון ואמר כי בית הדין לא יעסוק במקרים הפרטניים של העותרים, אלא בשתי שאלות יסוד בסיסיות: "השאלה העקרונית היא בעל דירה מול חסר דירה והיחס ביניהם… וכל עניין הפסיקה העקרונית לגבי תמיכה משפחתית, לא רלוונטית".

"הנקודה השנייה", המשיך אב בית הדין, "האפליה ביחס בין בעל דירה לחסר דירה ששוכר דירה, יכולה להתבטא לאו דווקא בעניין של תמיכה משפחתית אלא גם בהכנסה ממקור אחר". כאן פנה פליטמן אל עורך הדין רועי קרת נציג המל"ל (המוסד לביטוח לאומי) ושאל: "הוצאתם את חוזר 2010 ולאחר מכן את החוזר החדש. מה היה המצב לפני חוזר 2010, איך התייחסתם לשכר דירה?"

מדובר בחוזר שהוציאה המחלקה המשפטית של הביטוח הלאומי בשנת 2010 לפיו הוחמרו תנאי הקצבאות – כל עזרה כספית קבועה שקיבל אדם לצורכי שכר הדירה שלו תחשב כהכנסה לצורך חישוב זכאותו להבטחת הכנסה. תמיכה המועברת לכיסוי הוצאות "חשמל, מים, טלוויזיה, משכנתה, שכר דירה, לימוד / גן" ייחשבו כהכנסה קבעה לחודש בו הועברו", נקבע  בחוזר.

ממה הם מצפים שאחיה?

א.י תושב המרכז, חי בדירת חדר וחצי אותה הוא שוכר ונעזר בהוריו שהחליטו להיחלץ לעזרתו באמצעות העברת תשלום לכיסוי חלק משכר הדירה. יאיר קיבל הודעה לפיה גמלת הבטחת ההכנסה שלו תופסק לאלתר. "ממה הם מצפים שאחיה?", השתומם א.י, "אם הורי לא יעזרו לי, אחיה ברחוב, ואם הביטוח יפסיק לשלם לי את הקצבה, אחיה ברחוב".

החוזר לא חוקי: עורכת הדין יפית מנגל (צילום אליק מאור)
החוזר לא חוקי: עורכת הדין יפית מנגל (צילום אליק מאור)

עורכת הדין יפית מנגל, מומחית לדיני עבודה וביטוח לאומי, נחלצה לעזרתו. "החוזר הזה פשוט איננו חוקי", היא טוענת, "הוא מנוגד לחוק הקיים. אם בביטוח הלאומי מבקשים לשנות את החוק, בבקשה, שיפנו למחוקק וזה יחוקק חוק בהתאם". מנגל פנתה לביטוח הלאומי ולאחר דין ודברים מצאו בביטוח הלאומי פיתרון. הם לא ייחשבו את תשלומי ההורים עבור שכר הדירה כהכנסה. אלא פשוט יחשבו את הכספים הללו בתוך סעיף הכנסה קבועה  ומשם יגזרו את ה"קופון", במילים פשוטות, גמלת הבטחת ההכנסה שלו תקוצץ ביחס לגדל הסכום שמעבירים הוריו. "לא ולא" טענהה מנגל, "על המל"ל לבטל לחלוטין את החוזר שהוא פשוט מנוגד לחוק".

א.י פנה לבית הדין לעבודה בתל אביב ושם נפסק כי היות שהחוק לא מציין במפורש כי תמיכת הורים לצרכים אלו לא תחשב כמקור הכנסה, הרי שהעניין נתון לפרשנות שיפוטית ומכאן שלביטוח הלאומי ניתן "ההכשר" לפרשן ולקבוע שהתמיכה הזו היא מקור הכנסה. כך נפתחה הדלת בפני המל"ל לבטל או להקטין את סך הגמלה שניתנת לו ואף לתבוע החזר כספים ששולמו ליאיר.

א.י הוא בן 62 וחי בדירה צנועה. בעת הגשת התביעה הוא גם עבד חלקית ועמד בקריטריונים הנדרשים לזכאות להבטחת הכנסה, הסבירה העורכת דין לבית הדין הארצי. "שכר עבודתו והשלמת ההכנסה שקיבל מהביטוח הלאומי לא אפשרו לו קיום בסיסי בנוסף לתשלום שכר הדירה". מנגל פירטה לפני בית הדין את הנתונים לפיהם שכר הדירה עומד על 2,100 שקל לחודש. דמי הביטוח הלאומי עומדים על 1,943 שקל ומשרד השיכון מסייע ב-580 שקל. היא הסבירה כי הוריו הקשישים נחלצו לעזרת בנם  והחליטו להעביר לו סיוע בשכר הדירה באמצעות העברת חלק משכר הדירה לידי המשכיר על ידי הפקדת 12 צ'קים דחויים שנמסרו לבעל הדירה. "את היתר משלים המערער מהכנסתו כמיטב יכולתו", נכתב בערעור. בעת שהדבר נעשה, מציינת מנגל, "ההתנהלות הזו נבדקה על ידי המל"ל ואושרה על ידו ככזו שאיננה פוגעת בזכאות המערער לקבלת הגימלה, מאחר שסכום התמיכה, שכונה 'עזרת קרוב', לא נחשב על ידי המשיב (המל"ל) כהכנסה בידי המערער".

 ואכן, על פי מסמכים שהציגה עורכת הדין, א.י פנה לביטוח הלאומי, עדכן בדבר הסיוע מהוריו וקיבל תשובה רשמית לפיה הנושא נבדק והוא זכאי להמשך קבלת הגמלה ממנה נהנה. אבל ב-13 בינואר 2010 ישבו מנהלי אגף הבטחת הכנסה עם המחלקה המשפטית והחליטו להחמיר. כך יצא חוזר המורה לפקידי אגף הבטחת הכנסה בביטוח הלאומי לבדוק היטב ולשלול לאלתר את זכאותם של כאלו ש"נהנים" מעזרת הוריהם או קרוביהם שנחלצו לעזרתם. בעקבות החוזר, מסבירה עורכת הדין, הודיעו בתחילת אוגוסט 2010 לאהוד יאיר כי גמלתו תצומצם ב-1,700 שקל לחודש ובחישוב רטרואקטיבי, בגלל עזרת הוריו, נוצר לו חוב למל"ל אותו הוא נדרש להחזיר.

הפתרון: תחזיר את הכסף להורים ותקבל שוב גמלה

א.י הבין כי הוא מצוי בבעיה. מאחר שלא מצא מוצא מהסבך, נפגש עם פקיד הביטוח הלאומי והסכים לפיתרון יצירתי לפיו הוא ישיב להוריו את סך התמיכה החודשית והביטוח הלאומי לא יקצץ את דמי הגמלה המגיעה לו. "אין ביכולתו של המערער לעמוד בתנאים הנוכחיים", נכתב בערער, "זכות היסוד של המערער לקורת גג ולביטחון קיומי נפגעה באופן ממשי מאילוץ ההסדר".

מנגל טוענת כי "הוראות החוזר הן הוראות הבאות לשנות לרעה את זכויותיהם של המבוטחים בדרך של הוראה מנהלית, פנימית, של המל"ל לעובדיו בנוגע לדרכים לחשב את הכנסתו של מבוטח בתנאי הגמלה". היא טענה לפני שופטי בית הדין הארצי לעבודה, כי "הסמכות לקביעה כזו הואצלה בחוק לשר ולא לפקידי המל"ל… ולכן מתבקש בית הדין הנכבד לבטלן".

בעתירתה מצטטת מנגל את חברת הכנסת לשעבר, יוליה ברקוביץ', שתקפה ב-2010 את הביטוח הלאומי באחד מהדיונים בנושא החוזר ואמרה: "הביטוח הוא 'פגע רע' במדינת ישראל ונהליו מעודדים רמאות ועקיפת החוק. עכשיו כל מי שיתבקש לסייע לקרובי משפחתו, יחפש דרכים להעביר את התמיכה בשחור… יש גבול לציניות".

"הביטוח הוא 'פגע רע' במדינת ישראל ונהליו מעודדים רמאות ועקיפת החוק" ח"כ לשעבר יוליה ברקוביץ (צילום יח"צ)
"ביטוח הוא 'פגע רע' במדינת ישראל ונהליו מעודדים רמאות ועקיפת החוק" ח"כ לשעבר יוליה ברקוביץ (צילום יח"צ)

"הנתמכים  הם על קו העוני" אמרה ברקוביץ', והביטוח הלאומי יוצר מצב שבו בעל הנכס זוכה פעמיים והעניים, שאין להם נכסים, נענשים פעמיים… זכות האזרח לקורת גג היא בסיסית וחובת המדינה להקל בהשגתה. הגזירה החדשה מאלצת זכאים להסתייע שלא בדרך הישר".

"בית המשפט העליון", מדגישה מנגל, "ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת שתפקידו של המשיב (המל"ל) לשרת את הציבור ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים ואל לעובדיו לחפש דרכים למנוע מהם את שהמחוקק התכוון להעניק להם. זכויות ניתן לשלול רק בדרך של חקיקה ראשית ולא בדרך של פרשנות פרטית של פקיד זה או אחר".

מו"מ עם האוצר להגדלת הגמלה לשוכרי דירות 

מנהל האגף המשפטי בביטוח הלאומי, עורך הדין קרת, טען בבית המשפט כי למעשה החוזר רק הדגיש את המצב הקיים בביטוח הלאומי מימים ימימה. "מה היה המצב בביטוח הלאומי לפני הוצאת החוזר ב-2010?", שאל אותו אב בית הדין הארצי. קרת: "בית הדין לעבודה קבע שסיוע שיילקח בחשבון הוא רק כזה שבא לתקופה משמעותית ובשיעור משמעותי, אך לא אמר מהו שיעור משמעותי או מהי תקופה משמעותית, לכן נאלצנו להחליט זאת לבד". 

מנגל: "המפנה בעמדת הביטוח הלאומי… הוא מדרון תלול שהביטוח הלאומי מנצל עד תום".

"לעמדתנו", אמרה עורכת הדין משכית בנדל מטעם האגודה לזכויות האזרח, "יש לבטל את החוזר ולהפנות את העניין למחוקק". "אם כך", שאל אב בית הדין את בנדל, "האם זה ששוכר דירה ולא מקבל תמיכה משפחתית ונניח שיש לו הכנסה כמו של בעל הדירה המשכיר לו אותה, נוכח המציאות נשאר לו סכום יותר נמוך למכולת (הוא נתן דוגמה היפותטית של שכר דירה בגובה  אלף שקל), האם לשיטתך זו אפליה מובנית בחוק?". "בהחלט" השיבה בנדל, "יש כאן חוסר צדק שזקוק לפתרון באמצעות  חקיקה, שמי ששוכר דירה ישופה בגמלה גבוהה יותר. אני חושבת שזה ראוי".

להגדיל את קצבת הביטח לשוכרי דירות - עורכת הדין משכית מנדל מהאגודה לזכויות האזרח (ראשונה מימין)
להגדיל את קצבת הביטח לשוכרי דירות. עו"ד משכית מנדל מהאגודה לזכויות האזרח (ראשונה מימין)

עורך דין קרת הסכים חלקית לטענות שהועלו והשיב כי לגבי חלק מהבעיות שהוצבו לפתחו של בית המשפט "אין מנוס ויש צורך בתיקון חקיקה". לגבי דבריה של נציגת האגודה לזכויות האזרח בדבר הגדלת הקצבה לשוכרי דירות הוא הפתיע וגילה כי "בעניין הגדל שיעור הגמלה של מי ששוכר דירה, אני עונה שאנחנו במשא ונתן עם משרד האוצר… זו שאלה של תקציב". קרת הוסיף כי לגבי ביטל החוזר ושינוי המדיניות לזו שהייתה נהוגה עד הוצאת החוזר, יפעל המוסד לביטוח לאומי כפי שיחליט ויורה בית הדין. יצוין כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שנדרשה לבית המשפט, הייתה כי הוא סומך את ידיו על ייצוגו של עו"ד קרת מטעם המל"ל ועל החלטת בית הדין.

לסיכום, על הביטוח הלאומי להגיב לטענות בתוך שלושים יום ולאחר מכן תתפרסם הכרעת הדין.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן