הפרודיג'י בפארק הירקון: המקום הכי חם בגיהנום

שלושת ילדי השטן הצליפו אמש בקהל באלקטרו רייב אדיר, שהתבסס על שלל להיטיהם משנות ה-90 ועד היום. יובל אראל לא היה נותן להם להיות יותר מאשר להקת חימום

Print Friendly

הגיהנום בכבודו ובעצמו פתח את שערי השאול אמש בחורשה הקטנה על כרי הדשא במתחם גני התערוכה בתל-אביב כאשר עלו חברי הפרודיג'י להצליף בקהל. כעשרת אלפים איש ואשה, חלקם בקרחות עם כרבולות צבעוניות או סתם תלושים מהחיים, חלקם באמת והשאר מתחזים, וגם אנשי הייטק שבאו לטעום זיכרונות נעורים וקרחניסטים מקצועיים.

צרחו, הזיעו ודפקו את השכל. צילום: יובל אראל

שלושת ילדי השטן בעצמו עלו לבמה והחלו לקפוץ, לצרוח, לדפוק את השכל באלקטרו רייב אדיר, שהתבסס על שלל להיטיהם משנות ה-90 ועד עתה. מבחינת שני הצדדים העסקה הייתה מושלמת: אלו צרחו והזיעו על הבמה, כל השאר הצטופפו, שתו אלכוהול ורקדו כאילו אין מחר.

האמת, שם, מעבר לים, לא הייתי נותן לפרודיג'י כיום יותר מחימום לענקי מוזיקה עכשוויים, אבל בפרבר של הים התיכון, שבו אנו מצויים, כל אולד סקול צווחני מתקבל בברכה. האלכוהול, הסמים והלחץ באוזניים עשו את שלהם והקהל הרב שנכח בקרחנה המסחרית הזו עוד בהה באוויר יותר משעה לאחר שהסתיימה מכת הגיהנום המוזיקלי הזו.

כאילו אין מחר. צילום: יובל אראל

טוב שזה נגמר, אפשר לנוח לקראת האיוונט האמיתי, ביום רביעי הבא, כשמייק ג'אגר יצרח מול הקהל בפארק שזה רק רוקנ'רול והוא אוהב את זה. כי האלקטרו רייב של הפרודיג'י לא ממש בשביל האוזניים שלי, כבר בשנות ה-90, כשהם עלו לבמה בפארק הירקון, לא ממש התלהבתי, אני מעדיף את הזמזום שלהם מעל גבי דיסק או תקליט כחלק מפס קול סתמי במסיבות ריקודים.

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.