167 הקילומטרים של מקטע 20, מקטע ההרים האחרון בג'ירו הנוכחי, הסתיימו בטיפוס לפסגת הזונקולאן. הר הזונקולאן הוא חלק מרכס האלפים הקארניקים, בחבל פריולי-ונציה ג'וליה שבאיטליה. פסגת ההר היא בגובה 1,750 מטרים מעל פני הים. טוב, לא הגובה של הפסגה שלו חשוב, אלא הדרך אליה. חיכיתי לטיפוס הזה לאורך כל השבוע. המומחים אמרו שזה אחד הטיפוסים התובעניים ביותר באירופה, אם לא התובעני ביותר. כינו אותו "שערי גיהנום", "קיר המוות" ועוד שמות מפחידים. צדקו.

קצת נתונים טכניים: הטיפוס אל ההר מתחיל באובארו שבעמק גורטו לאורך 10.1 קילומטר. הטיפוס האמיתי מתחיל בליאריס, 8.5 קילומטר מהפסגה. השיפוע הממוצע של הטיפוס הוא 11.9%, אבל ישנם קטעי טיפוס בשיפוע גדול יותר, וגם בשיפוע המקסימלי – 22%.

22%!

ארבע פעמים כלל הג'ירו ד'איטליה טיפוס אל פסגת הזונקולאן. האיטלקי ג'ילברטו סימוני זכה במקטע זה פעמיים, בשנת 2003 ובשנת 2007. בפעם השלישית כיכב הזונקולאן במקטע ה-15 של ג'ירו 2010. אז כבש את הפסגה האיטלקי איבאן באסו. בשנת 2011 זכה במקטע הזונקולאן הספרדי איגור אנטון. אנטון (טינקוף-סקסו) ובאסו (קאנונדייל) רכבו גם היום אל ראש ההר.

השנה, בפעם החמישית שכיכב ההר בג'ירו, חצה האוסטרלי מייקל רוג'רס (טינקוף-סקסו) את קו הסיום ראשון, בסולו מדהים וראוי לכל המחמאות.

השמחה שלי בניצחונו של רוג'רס הייתי מהולה בתחושת החמצה. ההחמצה של האיטלקי פרנססקו מנואל בונז'ורנו (בארדיאני-CSF). רוג'רס ובונז'ורנו רכבו יחד בעליה אל הפסגה. גלגל אל גלגל. ואז אוהד דחף את בונז'ורנו, גרם לו לאבד שיווי משקל ולעצור. רוג'רס ניצל את ההזדמנות, פתח פער על בונז'ורנו, והשאר היסטוריה. אי אפשר לדעת מי היה המנצח במקטע אלמלא אותה תקרית.

במהלך ניסיונותיו של בונז'ורנו לחזור למירוץ ממהירות אפס ולהדביק את רוג'רס, חלף על פניו בן ארצו פרנקו פליצוטי (אנדרוני), שהגיע שני לפסגה.

נאירו קינטנה (מוביסטאר) סיים במקום ה-17, בזמן זהה לריגוברטו אוראן (OPQS) שהגיע אחריו. הדירוג הכללי נשאר כפי שהיה.

כועסת: מחמם את הלב לראות אוהדים ומעודדים לאורך המסלול במקטעים השונים. בעיקר היו אלה מעודדים לרוכבים הקולומביאנים שהיו להם הישגים נהדרים, ואוהדים של הרוכבים האיטלקים, ובראשם פאביו ארו (אסטנה) מסרדיניה שנמצא כרגע במקום השלישי בדירוג הכללי. גם היום היתה כלה. די כבדה ועם זקן אמיתי (זה הזכיר לי את הדיון בנוגע לגילוח רגליים, חולצה ורודה והזוכה באירוויזיון שהתקיים בתחילת המירוץ. העוקבים יבינו). הערום המקומי הגיע לרוץ את ריצת השבת שלו, אוהד מחופש לשטן הזהיר מפני ההר ומישהו גם דאג לבנות שערים מעוטרים ל"גיהנום" בתחילת הטיפוס על הזונקולאן. נראה כאילו מקטעי ההרים מושכים את כל שוטי האזור. אני כועסת על כל האוהדים המטומטמים שהציקו היום לרבים מהרוכבים, כולל רוג'רס ובונז'ורנו. כמה מהרוכבים, לרבות נאירו קינטנה, צעקו בתסכול אל האוהדים, ואף ניסו להרחיק אותם באמצעות תנועות ידיים. אני כועסת על האוהד שדחף את בונז'ורנו וגרם לו לאבד שיווי משקל, לעצור ולאבד את ההובלה אל הפסגה. אני רוצה להאמין שהוא אידיוט ושכוונותיו היו טובות, רוצה להאמין שלא ניסה להשפיע על תוצאות המקטע, אבל זה לא קל. היטיב לבטא זאת בונז'ורנו עצמו: "אוהדים הם הכוח שלנו, אבל הם חייבים לכבד אותנו ולא לגעת בנו." בעיקר אני כועסת על המארגנים שלא דאגו לסביבה סטרילית יותר או להגנה טובה יותר לרוכבים. זו לא פעם ראשונה שהאוהדים מפריעים לרכיבה סדירה ומציקים לרוכבים וניתן היה להיערך בצורה טובה יותר. חבל.

תוצאות מקטע 20:
(1) מייקל רוג'רס (טינקוף-סקסו): 4:41:55 שעות
(2) פרנקו פליצוטי (אנדורני): 38+ שניות מקינטנה
(3) פרנססקו מנואל בונז'ורנו (בארדיאני-CSF): בזמן של 49+ שניות מרוג'רס
(4) ניקולאס רואץ' (טינקוף-סקסו): זמן של 1:35+ דקות מרוג'רס [רוכבי קב' טינקוף-סקסו היו נהדרים היום]
(5) ברנט בוקוולטר (BMC): זמן של 1:37+ דקות מרוג'רס

מבחינתי, כל רוכב שסיים את המסלול בזונקולאן היום הוא אלוף.

דירוג כללי­:
(1)  נאירו קינטנה (מוביסטאר): זמן כולל: 83:50:25 שעות
(2)  ריגוברטו אוראן (OPQS): בזמן של 3:07 + דקות מקינטנה [אין שינוי מאתמול במיקום או בפער הזמנים]
(3)  פאביו ארו (אסטנה): 4:04+ דקות מקינטנה [אין שינוי מאתמול במיקום; פער הזמנים גדל]
(4) פייר רולאן (יורופקאר): 5:45+ דקות מקינטנה [אין שינוי מאתמול במיקום; פער הזמנים גדל]
(5)  פוצו-ויוו (Ag2r): בזמן של 6:42 דקות מקינטנה [אין שינוי מאתמול במיקום; פער הזמנים גדל]

ולקראת סיום: מחר בערב יסתיים הג'ירו של שנת 2014, ג'ירו קשה במיוחד לרוכבים. מירוץ הג'ירו הנוכחי סיפק כותרות ורגעים מסעירים. מזג האוויר הגשום שליווה את הרוכבים באירלנד רדף אותם גם באיטליה. תחילת הג'ירו התאפיינה בהחלקות, נפילות והתרסקויות אכזריות. בהמשך, במקטעי ההרים היה שלג וראות גרועה, ירידות מסוכנות ומה לא. היו מקטעים מדהימים ומלאי הפתעות ומתח. וכמובן, נופים מרהיבים. מי שהיה צריך אישור לכך שרכיבת אופני הכביש היא ספורט אקסטרים יכול היה לקבל אותו במהלך 20 הימים של ג'ירו ד'איטליה 2014. כל רוכב שיסיים את הג'ירו מחר הוא אתלט אדיר, בלתי רגיל ויוצא דופן.

[לחצו על הבאנר לקריאת כל כתבות הג'ירו ד'איטליה 2014]