"הגושרים מלון בטבע" הגלילי מתחדש: הוא הופך לידידותי לרוכבי אופניים באמצעות שיתוף פעולה מקצועי שנבנה במיוחד עם מפגש האופנים בית הלל – מרכז רכיבה למקצועיים וחובבנים, שיאפשר לשלב בחופשה טיולי אופניים בשבילי הגליל הפורחים. לכך נוספו מפות וייעוץ לטיולים בדרגות קושי שונות לרכיבה על אופניים במסלולים שחוצים צמחיה ונחלים המאפשרים לשלב בבילוי גם פיקניק בטבע. מדובר בהשכרת אופניים מקצועיים המותאמים לכל הגילאים, אביזרים נלווים דוגמת כסאות לפעוטות, ריקשות, אופניים לילדים במידות קטנות, אופני חד אופן, אופני טנדם (כפולות), מענה מלא לאחסון ושטיפת האופניים ועוד. השימוש הוא לקבוצות רוכבים מקצועיים ולבודדים כאחד.

בין המסלולים המוצעים: מסלול החצבני לכל המשפחה ומסלול מאתגר באזור המפגש בין נחלי הגליל העליון, העובר דרך נחלי שניר, חצבני, בניאס, דן והירדן.

לרשות מי שחוזר עם שרירים תפוסים אחרי הפעילות האתגרית הזו, עומדים גם כיום מתקני המלון ובהם בריכה, סאונה וחדר כושר. אולם החל מחודש ספטמבר יפעל במלון ספא חדש שישתרע על פני כ-600 מ"ר ויכלול חמאם טורקי, סאונה, עשרה חדרי טיפול, חדרי פדיקור ומניקור וחללים מרווחים למנוחה והירגעות.

לדברי מנכ"ל המלון, איתן רחימי, בספא החדש הושקעו כארבעה מיליון שקלים, במטרה לעודד הגעה של אורחים שוחרי ספא מהארץ ומחו"ל, ימי גיבוש של חברות, וזוגות המחפשים אחר חווייה זוגית רומנטית.

השלמת הספא מצטרפת למהלך שדרוג המלון שנעשה לפני כשנתיים עם פתיחת אגף הבוטיק. אגף זה רחוק מאד ממה שמצפים ממלון כפרי או מצימר: ריהוט ברמה גבוהה, חדר אמבטיה מעוצב, שירות VIP, טרקלין אירוח בלעדי לאורחי חדרי הבוטיק, מקומות שמורים בחדר פרטי במתחם חדר האוכל, מתקנים לשימוש חופשי, וכל זה עדיין באווירה כפרית רחבת ידיים. האירוח בחדרי הבוטיק הוא מגיל 18 ומעלה, למעט חודשי הקיץ ובחגים.

מבית מרגוע לחדרי בוטיק

דרך ארוכה עשה המלון שנפתח בשנת 1953 בשם "בית מרגוע הגושרים" ונבנה על חורבות ארמונו הנטוש של האמיר פעור. גולת הכותרת אז של המבקרים היתה ישיבה בכסאות נוח על שפת הנחל וטבילה במימיו הצוננים. "באותה תקופה לא ידעו מה זו תיירות חורף ובמלון היו 25-30 חדרים. בשנתיים הראשונות היו חברי הקיבוץ פנים את חדריהם לשלשה-ארבעה חודשים בקיץ כדי לארח בהם", מספר המנכ"ל רחימי, "המלון הלך והתפתח, כאשר המפנה היה בשנת 1996 כשהפך מענף של הקיבוץ לחברה. עם הוספת החדרים ב-96', הגענו ל-180 חדרי מלון. בשנתיים האחרונות נוסף אגף הבוטיק וכעת עומד מספר חדרי המלון על 204".

לדבר רחימי, הם מספקים רמה מלונאית באווירה כפרית: "ההתלהבות מהצימרים קצת נרגעה, ואנחנו מציעים בנוסף לטבע ולאווירה גם את היתרונות המלונאיים כמו רמת חדרים גבוהה, לובי, בר ובריכה, שפונים לפלח שוק נוסף, כמו לקבוצות שרוצות לטייל ביחד".

במלון מחזקים כיום את נושא התוכן: מתמקדים בעונות השנה ובסדרה של סופי שבוע נושאיים בשם "מוזה בטבע" במהלך השנה. "אנחנו הולכים בכיוון של הטבע וארץ ישראל היפה, מתחברים ללוח השנה ומציעים הופעות כמו אלה של סי היימן ודפנה ארמוני", מספר רחימי.

מלון הגושרים, המשתרע על 70 דונם של דשאים ועצים, מים מפכים ופרחים פורחים, שוקד על שמירת הטבע ואף ניסח אמנה אקולוגית שמפרטת את הצעדים בהם נוקט המלון למען שמירת הטבע ואיכות הסביבה, ביניהן איסוף ומחזור בקבוקי פלסטיק, התקנת חסכני מים בכל הניאגרות בשירותים במלון ובמתקניו, בשילוט ייעודי בחדרי האורחים בנושא כביסה ומגבות וכדומה, בקוצבי מים ממוחשבים בכל נקודות השקייה בשטחי הגינון הציבוריים, בהחלפת שקיות ניילון לשקיות מנייר ממוחזר, בשימוש בכלים חד-פעמיים מתכלים, גינת צמחי תבלין העומדת לרשות האורחים, איסוף סוללות, מחזור שאריות מזון, איסוף אשפה אורגנית, החלפת מערכות אנרגיה קיימות למערכות חסכוניות וידידותיות לסביבה, שילוב מרכיבים "ירוקים" בבניה חדשה ובשיפוצים ועוד. בתחום החברתי, תורם המלון, בין היתר, לקבוצות ספורט הפעילות באזור ולעמותות חברתיות בחלוקת ציוד.

מסעדת "סלואו פוד" במרכז המסחרי

במרחק דקות נסיעה מהגושרים, במרכז המסחרי עם השם הציורי "גן הצפון", פועלת מזה כעשור מסעדת "פוקצ'ה בר". הבעלים, איל אלחנתי, במקור ממחניים, הצטרף בשנת 2006 אל בני הזוג עינת ואביגדור רותם מהאחוזה הכפרית "פאוזה" בשאר ישוב, להקמת הסניף הצפוני של ארגון סלואו פוד. סלואו פוד הוא ארגון עולמי עם תומכים ב-150 מדינות ברחבי העולם, שקושרים את ההנאה מאוכל טוב עם מחוייבות לקהילה שלהם ולסביבה. מעין תנוועת נגד ל"פאסט פוד". זה כולל גם שימוש בחומרי גלם מקומיים במקום במוצרים מיובאים ובישול לפי עונות השנה ולפי מה שהקרקע מייצרת באותו זמן.

לדברי אלחנתי, הם פועלים לפי עקרונות הסלואו פוד באמצעות התחברות ליצרנים המקומיים בתחום היין, שמן הזית, פירות וגבינות – הכל נרכש באיזור. המסעדה גם מחוברת לעונות החקלאיות: "גמרתי את עונת השעועיות. עכשיו עונת הבמיה ובקיץ כל הדלועים", הוא מספר.

המסעדה מתבססת בעיקר על התושבים המקומיים ועל אורחים מזדמנים, ללא אוטובוסים וקבוצות שפושטות על המסעדה לארוחת צהרים. "היה צורך במקום שלא מכוון לאוטובוסים", הוא אומר ומוסיף שהשמועה על המסעדה עוברת מפה לאוזן.

למרות זאת, מי שלא מזמין מקום, בעיקר בסופי שבוע, אך גם באמצע השבוע, סביר שלא יוכל לבלות במסעדה ומסיבה טובה. זו מסעדה מצויינת עם תמורה טובה למחיר.

סגנון המסעדה הוא ים תיכוני-איטלקי. "מבחינת האוכל, זו לא מסעדת שף טיפוסית. יש כמה שפים כשכל אחד אמון על תחום אחר. יש אחד שאחראי על הטיפול בבשר, שאותו מיישנים במסעדה. צוות שלם עובד כאן", אומר אלחנתי.

על המיקום הקצת חסר אווירה (בו שכנה גם מסעדת "נחלים" הידועה, שנסגרה בינתים), אומר אלחנתי שהמקומיים חיים בטבע כל הזמן, ואין בעיה מבחינתם לבלות במסעדה בתוך מתחם מסחרי.