לארוחת צהריים תאכלו לינצ'ים (בפייסבוק)

על שיתופי הסרטונים שמציגים עבריינים זוטרים בפייסבוק, שמתבצע בהם משפט ראווה ציבורי, ועל החוקיות והטעם או חוסר הטעם שבכך

Print Friendly

על שיתופי הסרטונים שמציגים עבריינים זוטרים בפייסבוק, שמתבצע בהם משפט ראווה ציבורי, ועל החוקיות והטעם או חוסר הטעם שבכך

מאת סיון לנגר

האינטרנט הוא פלטפורמה לשיתוף מידע. אפשר לעשות אתו את הדברים הכי נאצלים וראויים בעולם, כמו לחבר את המעבדים של המחשבים בו לכדי מחשב-על בעל יכולת חישובית אדירה. אפשר גם לשחזר באמצעותו את הלינצ'ים שנעשו לאורך ההיסטוריה בארה"ב ומספר פעמים גם בארץ.

תמיד קל ללכת בדרך השלילית, לכן הפצת סרטוני שנאה ושיתופם ברשתות החברתיות, כאשר לכאורה מדובר במעשה התורם ל"לכידה" של פושעים או עבריינים זוטרים, היא עניין מקובל ברשת. התופעה המגונה הזו היא המשך מודרני של הסקילה התנ"כית, וחשבנו שהתקדמנו מאז. ובאמת, הדתיים שלנו פיתחו שיטות מודרניות להתעמר בנשים, שיטות שלא היו קיימות בתקופת התנ"ך. הפופולאריות של השיתוף בתמונות הגנבים בשעת מעשה אינה מקרית. היא מעידה על חברה ללא עמוד שדרה מוסרי אמיתי. מוסריות אמורה להתבטא באמפתיה של חברה כלפי הדמות החלשה בסיפור, שבמקרה זה היא הגנב הקטן של הפלאפון / אייפון / נייד.

אנשים בעצם מעדיפים להוציא את זעמם על השיטה בהשתלחות קולקטיבית במסכנים ובחלשים. יכול להיות, שגם מבחינה חוקית, הם פוגעים בזכותם של הגנבים לכאורה לקבל משפט צודק ופוגעים בהם בעבירות דיבה. נכון שהגנב לכשעצמו פשע, אך החברה מכינה את התשתית לפשע. חברה שמפיצה בכזו חדוות שנאה לאנשים החלשים שבתוכה, ומבצעת להם משפטי ראווה יומיומיים, מכינה את הקרקע לפשעים חמורים בהרבה מגניבה של אייפון.

אפשר לציין לרעה במיוחד את ההתנפלות על זוג הישראלים, שלכלך את הטבע בבריסטולים במסגרת הצעת הנישואין של המציע לבח"ל. הגדילו לעשות מספר גולשים, שחדרו לאלבום הפייסבוק הפרטי של הזוג והפיצו אותו ל"טובת" הציבור. הזוג המסכן הוקע בתור תגלית נדירה של "הישראלים המכוערים", שיש לעקור מן השורש כמובן. הגדיל לעשות העיתון שפרסם את התמונות, בידיעה שאנשים אלה כנראה לא מודעים לחוק לשון הרע ויימנעו מלתבוע אותו בדין צדק.

ההשתלחות ברשת היתה רובה ככולה גזענית, כי במקרים דומים, של גרימת נזקים אקולוגיים חמורים באמת מצד אשכנזים ממעמד שנתפש כגבוה יותר בחברה, היתה השתקה. העליהום הזה לא רק שהוא בעוכרינו, הוא גם באמת הדבר היותר מכוער בכל הסיפור הזה וכן, גם מהבחינה האקולוגית.

יהיה זה לטובה אם הציבור הקורא והחושב שלנו, והציבור המשתף בפרט, יחשוב פעם אחת נוספת לפני שיבצע שיתוף של עוד לינץ' בפייסבוק או יגיב, בלי לחשוב, בטוקבק, כדי לזכות באיזה סיפוק בריוני רגעי. האחריות היא גם שלו, ובמקרה הזה אחריות היא לא לסקול בביטים עוינים את החלש ממך (או כל אחד אחר לצורך העניין), רק כי זה אפשרי וזה גורם לך לתחושת סיפוק ברגע זה. יואילו בטובם הקוראים ויתמודדו בעצמם עם כעסים ובעיות אישיות, ולא באמצעות השלכת שנאה בפייסבוק, באמתלה של מעשה ל"טובת" החברה. למעשה, יש לתופעה הזו קווי דמיון משותפים ורבים לרגעים היותר חשוכים בהיסטוריה של האנושות. אם מישהו יחשוב שוב לפני הפעם הבאה שהוא משתף  ומשתתף בעוד לינץ' אינטרנטי, אז טוב שמאמר זה פורסם.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.