הוועדה למאבק בהון השחור תדון בחברות הארנק

כך אמר היום ח"כ אלעזר שטרן יו"ר ועדת המשנה למאבק בהון השחור. חברות הארנק מוקמות על ידי בעלי שכר גבוה, שאליהן מועבר מלוא שכרם. הן נחשבות לחברות "ארנק", שכן בעליהן מושכים מהן שכר נמוך ולכן בפועל המיסוי עליו נמוך

Print Friendly

ח"כ אליעזר שטרן

ח"כ אליעזר שטרן. צילום: אתר הכנסת

ועדת המשנה של ועדת הכספים, למאבק בהון השחור, תקדיש חלק מעבודתה לטיפול ב'חברות הארנק', כך הודיע היום יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן (התנועה). שטרן הבהיר, כי "אף שחברות הארנק אינן נכללות בהגדרה של הון שחור, עדיין ראוי לעסוק בהן ולבדוק מה לגיטימי ומה לא. פעמים רבות חברות הארנק משמשות כלי במסגרת תכנוני מס ויוצרות חוסר שוויון בין משלמי המיסים".

דיון נפרד

נוכח טענות מצד חברי כנסת ונציגי לשכות רואי החשבון ויועצי המס, נגד התעסקות ועדה שעניינה מאבק בהון השחור בסוגיית חברות הארנק, ציין שטרן, כי ועדת המשנה תעסוק בכך באופן נפרד מתופעת ההון השחור. "נדרש לטפל בסוגיה, כיוון שרוב האזרחים שומרי החוק, שמשלמים מיסים, אף שהם מבדילים בין חברות אלו להון השחור, רואים בהן עוד דרך לא ראויה של התחמקות מתשלום מלוא המס כנדרש. זה נכון שחברות ארנק זה לא הון שחור, אך מכיוון שברור שכסף רב לא ממוסה, יש מקום לטפל בעניינן. חלק גדול מאזרחי המדינה מסתכלים על חוסר השוויוניות ושואלים שאלות, גם על תכנוני המס האגרסיביים ולא ניתן להתעלם מזה, למרות שנדרשת הפרדה בין שני הנושאים. יש פה אמירה שחייבת להיאמר".

חברות הארנק

חברות הארנק מוקמות על ידי בעלי שכר גבוה, שאליהן מועבר מלוא שכרם, נחשבות לחברות "ארנק", שכן בעליהן מושכים מהן שכר נמוך ולכן בפועל המיסוי עליו נמוך, ויתרת ההכנסה נותרת, בלתי מחולקת בחברת "הארנק", שמכאן שמה. חברות אלה היו ממוסות במס חברות בגובה של 25% ובשנת 2014 הועלה המס ל-26.5%. כל זאת במקום מיסוי יחידים על פי מדרגות המס כשכירים, אשר עשויות להגיע לשיעור מס של עד 50%.

למשל, בעל חברה אשר מגדיר עצמו כיועץ לחברה, "מוותר" על תלוש המשכורת שלו בחברה, לה הוא מעניק את הייעוץ ובמקומו, מקים חברה המקבלת את הכספים כדמי ייעוץ. סכומים אלו, מעבר למשכורות המופחתות בחברת ה"ארנק" נצברים בה וממוסים בהתאם לשיעור מס החברות.

הצוות לבדיקת חברות הארנק

באוקטובר 2013 פירסם משרד האוצר את המלצות הצוות למיסוי חברות ארנק, שהוקם בעקבות דו"ח וועדת טרכטנברג (בעקבות המחאה החברתית), שקבע, כי יש לטפל בתופעה שעצמאים ושכירים מקימים חברות במטרה להקטין את חבותם במס. ועדת חברות ארנק טענה אז, כי צבירה של רווחים ללא הצדקה כלכלית גורמת לדחייה של תקבולי מסים, ומכריחה את הממשלה להעלות מסים, אשר בין היתר, מאטים את הפעילות הכלכלית במשק.

המלצות הוועדה

1. חברת נושאי משרה או חברת שכירים – מיסוי באופן שוטף של בעל המניות נותן השרות של נושא המשרה בפועל ו/או בעל המניות שמתקיימים לגביו מבחני יחסי עובד מעביד (בפן המהותי) עם החברה מקבלת השירותים. האמור יחול בגין הכנסות החברה שמקורן בפעילותיו אלו (קרי, השקפת החברה לצורכי מס בגין הכנסות אלה עד רמת היחיד).

2. חברת חיץ – חיוב במס באופן שוטף כדיבידנד ליחידים, של 50% מהכנסה החייבת לאחר מס וההכנסה הפטורה של חברות החיץ שמקורן בהכנסה פסיבית.

3. חברה צוברת – חיוב כלל החברות למעט חברת חיץ, שהינן בעלות רווחיות עודפת, במס שנתי בשיעור של 1% מסך הרווחים העודפים המצטברים. כ"רווחים עודפים" יחשבו רווחי החברה (למעט רווחים שמקורם בהכנסות חברת נושאי משרה /חברת שכירים) לאחר מס, העולים על 25% מסך הכנסותיה, אשר לא חולקו כדיבידנד. המס משקף למעשה את "מחיר" ההון שהועמד לרשות החברה, בשל העדר מיסוי הדיבידנד, והוא יחויב מדי שנה, כל עוד לא חולקו הרווחים העודפים.

4. תיקון פקודת המס – הומלץ לתקן ולפשט את סעיף 77 לפקודה המעניק סמכות לראות ברווחים שלא חולקו כאילו חולקו לצרכי מס ולחייבם בהתאם. ועדת חברות ארנק ממליצה גם, שמשיכת בעל מניות מחברה שבבעלותו שלא הוחזרה לחברה תוך 3 חודשים תחשב כמשכורת, או דיבידנד לפי העניין.

בעיות יישום ההמלצות

המלצות ועדת חברות הארנק בעייתיות, היות וזכותו של אדם להקים חברה ולפעול באמצעותה היא זכות חוקתית ולא ניתן להגבילה. בפסיקה נקבע, כי מותר לכל אדם לתכנן את דרך ניהול עסקיו באופן שחבותו במס תוקטן, ובכלל זה מתן שירותים באמצעות חברה בע"מ, כל עוד התכנון הוא חוקי. בנוסף לטיעון החוקתי, יש להביא בחשבון גם את השלכות השינוי במדיניות המס על המשק בכללותו. הכבדת נטל המס על בעלי הכנסות גבוהות תגרום למדינה לאבד הון רב לטובת מדינות אחרות.

התנגדויות

לאור זאת הובעו היום התנגדויות לדיון בחברות הארנק בוועדת המשנה למאבק בהון השחור. ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו) אמר: "יש להפריד הפרדה מוחלטת בין הדיון בהון השחור לדיון בחברות הארנק. חברות ארנק משלמות מס. צריך לטפל בזה אך זה לא יכול להידון במסגרת דיון על מאבק בהון השחור, שעניינו אנשים שעוברים על חוקי המדינה. כאן יתכן שמדובר בפרצות מס, דברים שדורשים תיקון. המלחמה בהון השחור צריכה להיות בלתי מתפרשת אך חברות ארנק זה תכנוני מס וצריך לבדוק מה דורש תיקוני חקיקה ומה לא. ההפרדה צריכה להיות מאוד ברורה והציבור, בעיקר אנשי עסקים, לא צריך לחוש שהוא מרמה את המדינה".

גם נציגי הלשכות במקצועיות הביעו תרעומת על קיום הדיון בנושא חברות הארנק במסגרת ועדת המשנה למאבק בהון השחור.

יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב אמר: "חברות ארנק הן לא הון שחור, הכל הון לבן. מאחורי העיסוק של רשות המיסים בחברות הארנק מדובר בהעלאת שיעור המס בשיעור של בין 35% ל- 40% בערך ל- 60% מהחברות במשק. ואז אין בעיה לרשות המיסים שימשיכו לעבוד כחברה, למשל חלוקת רווחים כפויה. הרבה פעמים שוכחים שכשיש דיבידנד הוא מושקע, יש רווח אך אין מזומן, כי הוא מושקע במקרקעין או בציוד וכד'".

נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג אמר: "יש כאן כוונה להוציא עוד מס מאותם משלמי המיסים במקום להרחיב את בסיס משלמי המיסים. יש גם מצב כלכלי אמיתי של אנשים שמתאגדים בחברות. במקום לטפל באחוז מסוים מהאוכלוסייה שיש איתו בעיות מטילים על כל אזרחי ישראל. אולי נמצא שדווקא הורדת שיעורי המס תביא גידול בהכנסות ממיסים. כל הזמן הולכים על אותו כיוון של להוציא עוד מאלה שכבר משלמים".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי אמר: "אם יש לי חברה שכל מה שיש לה זה משרדים ואני משכיר וצריך להחזיר משכנתא לבנק ואם עכשיו אצטרך לשלם מס דיבידנד אין לי איך להחזיר את המשכנתא לבנק. ההמלצות יפגעו בהשקעות במשק ויחזקו את החזקים. כחברה קטנה אני לא יכול להנפיק אג"ח זבל, אני זקוק לבנק. מה שיקרה שרק הגדולים ישקיעו בנדל"ן".

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.