Skip to content

גן לאומי "בית גוברין-מערות מרשה" – אתר מורשת עולמית

גן לאומי "בית גוברין-מערות מרשה", הוכרז אתמול כאתר מורשת עולמית בוועידה למורשת עולמית שהתקיימה בקטאר. הוא מצטרף לשבעת אתרי המורשת העולמית שהוכרזו בישראל בשנים האחרונות. באותה ועידה הכיר הארגון גם בטרסות העתיקות בכפר בתיר שליד בית לחם כאתר מורשת עולמית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
גן לאומי בית גוברין-תל מרשה. המערות מייצגות את "ארץ אלף המערות" בשפלת יהודה הפזורות על שטח של כ-100 קמ"ר. (צילום: צביקה צוק)
גן לאומי בית גוברין-תל מרשה. המערות המפורסמות הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. (צילום: צביקה צוק)

גן לאומי "בית גוברין-מערות מרשה", הוכרז אתמול כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו – ארגון התרבות, המדע והחינוך של האו"ם.

משמעות ההכרזה היא הכללתו של גן לאומי "בית גוברין- מערות מרשה" ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם. הכרזה זו ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. משמעות ההכרזה היא הגדלה משמעותית של מספר המבקרים באתר, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.

המערות מייצגות את "ארץ אלף המערות" בשפלת יהודה הפזורות על שטח של כ-100 קמ"ר, ואשר כולן מעשה ידי אדם. ההכרזה היא על השטח של הגן הלאומי מרשה ובית גוברין שגודלו כחמישה קילומטרים רבועים, והן מאפיינות את הסוגים השונים והרבים של כל המערות בשפלה.

מספר המערות בשטח שהוכרז הוא קרוב ל-500 וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם: מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, פולחן, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. ראוי לציין כי בשונה ממקומות אחרים בעולם, המערות לא שימשו למגורים בשל סיבות בריאותיות.

המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות 2-3 לפנה"ס. במאות הראשונות לספירה נחצבו מערות בית גוברין אשר המפורסמות שבהן, הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. השימוש האחרון בכמה מהמערות היה במאה ה-10, וכך למעשה זמן השימוש במערות משתרע על כ-2000 שנים.

גן לאומי בית גוברין-תל מרשה. המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. (צילום: צביקה צוק)
גן לאומי בית גוברין-תל מרשה. המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. (צילום: צביקה צוק)

לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, העבודה הרבה שהושקעה בהכנת התיק על ידי גורמים ואנשים רבים, הביאה להצלחה זו. "בזכות מספרן הרב של המערות והסוגים השונים שלהן , וכן משך הזמן בו היו בשימוש המשתרע על קרוב ל-2000 שנה, זכה האתר המיוחד הזה להכרה כאתר בעל ערך עולמי יוצא מן הכלל".

מועמדות האתר הוגשה על-ידי רשות הטבע והגנים באמצעות הוועד הישראלי לאונסק"ו של משרד החינוך ובאמצעות משרד החוץ. גופים נוספים פעלו לכלול את האתר באתרי המורשת ובהם המועצות האזוריות יואב ולכיש, החברה הממשלתית לתיירות, המוסדות הארכיאולוגיים אוניברסיטת בר אילן, סמינרים ארכיאולוגיים, רשות העתיקות והמרכז לחקר מערות.

זהו האתר השמיני המוכרז בישראל המצטרף לרשימת האתרים שהוכרזו עד כה והם: גן לאומי מצדה, עכו, העיר הלבנה של תל אביב, דרך הבשמים, התלים המקראיים, הגנים הבהאים ושמורת טבע נחל מערות.

באותה ועידה גם הכיר הארגון בטרסות העתיקות בכפר בתיר שליד בית לחם כאתר מורשת עולמית, בעקבות בקשה דחופה של הרשות הפלסטינית. זאת על רקע התכנון להקים באזור בתיר את גדר ההפרדה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן