בחודש מארס 68' ביצע צה"ל בירדן את פעולת כראמה, שהותירה בו צלקת עמוקה. בקרב זה חבר צבא ירדן ללחימה לצד הפלסטינים. הפלסטינים, ומנהיגם יאסר ערפת (שנמלט מהאזור כשהוא רכוב על אופנוע), החלו מרימים ראש וקראו תיגר על בית המלוכה האשמי. בחודש ספטמבר 1970, יצא המלך חוסיין למלחמה עיקשת ועקובה מדם בארגונים הפלסטינאים בירדן. הצבא הסורי הגיב בתוך יומיים ודיוויזיית שריון סורית, פלשה לצפון ירדן. קריאתו של המלך חוסיין לעזרה נענתה בירושלים, ומטוסי חיל האוויר הישראלי ביצעו גיחות להפחדה ולהצהרת כוונות מעל לכוחות הסוריים הפולשים, ואלו אכן שבו על עקבותיהם.

כששר החוץ האמריקני הפציר בראש ממשלת עיראק להקים "ממשלה רחבה, רבת שותפים", הרי שכל בר דעת מבין היטב שקריאה זו כמוהה כחתימה על תעודת הפטירה של עיראק החדשה, יציר כפיה ואיוולתה של ארה"ב. לוחמי אלקעידה/ISIS שנישאים על גלי הצלחותיהם האחרונות, מהרו השבוע גם מערבה, ותפסו את מעבר הגבול בטוראיביל, מעבר ממנו נמתח הכביש המהיר לבירה הירדנית עמאן. על פי מיידע ראשוני שמופץ עתה, ניסה כח ראשון של אלקעידה לחדור לירדן והוא הותקף והושמד ע"י חיל האוויר הירדני.

בראייה האמריקנית, לא כל שכן בראייה הישראלית, דינה של ירדן אינו יכול להיות כדינה של עיראק ואף לא לזה של סוריה. ירדן היא בת בריתה הנאמנה האחרונה של ארה"ב בקרב כל מדינות ערב במזה"ת. לירדן הסכם שלום בר תוקף עם מדינת ישראל ומעל לכל, לירדן וישראל גבול משותף של כ-500 ק"מ, גבול אינסופי במושגי הביטחון וההגנה של מדינת ישראל. אין זו יד המקרה שדווקא בשבוע טרח ראש הממשלה נתניהו, להבהיר שאחיזתנו בבקעת הירדן חשובה עתה יותר מתמיד, והיא אמורה להוות את קו העצירה האחרון של ארגון אל קעידה.

בית המלוכה ההאשמי והצבא הירדני הנאמן לו, כבר הוכיחו בעבר שהם יודעים לטפל היטב במורדים למיניהם, הגם שהצבא הירדני על אף שאינו מהגדולים באזורנו, הינו צבא מודרני וברמה מערבית גבוהה. למרות זאת, עובדה היא שהדבר היחיד הוודאי במזרח התיכון הוא אי הוודאות. הדברים מקבלים כמובן משנה תוקף לאחר האביב הערבי, שנהפך לנגד עיניהם המשתאות של כל ארגוני הביון העולמיים, לסופת חורף של ממש שריסקה אף משטרים שנחשבו ליציבים וחזקים, כמו זה שיוחס לחוסני מובארק. על כן היה והירדנים יתקשו בעתיד לבוא להתמודד עם כניסת כוחות אל קעידה לשטחם, סביר שאז ארה"ב תאלץ ובחוסר רצון מוחלט, לרדת מהגדר ולהיחלץ להצלת המשטר ההאשמי.

ההיסוסים שיאפיינו מן הסתם צעד אמריקני עתידי כזה, ממש לא יאפיינו את צעדיה העתידיים של מדינת ישראל, שכבר עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות. מתקשה אני לראות את ממשלת ישראל עומדת מנגד בחוסר מעש אם וכאשר תהפוך כניסת כוחות אל קעידה לירדן למהותית בהיקפה, לא כל שכן בתוצאותיה. במשך שנים רבות בעבר עסק צה"ל בתכנון מהלכים שנועדו לעצור ולפגוע בתנועות דיוויזיות השריון העיראקיות (מה שנקרה אז "כוחות משלוח"), שהיו אמורים לחבור לחזית המזרחית בעת לחימה. לא אתפלא אם בימים אלו ממש, שוקדים שוב העוסקים במלאכה זו, על לימוד מחדש של אותם תאי שטח שבמזרח ירדן.

דודי (דוד) ירון, סופר ומרצה, סא"ל מיל' בחיל האוויר. מחבר רומנים צבאיים עתידיים