המדינה מערערת הן על החלטתו של עדי זרנקין שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, כי יש לבחון את נושא מניית הזהב והשינויים החלים בה דרך ראי של דיני חברות ופירוק ולא כסמכות שלטונית לשמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה והן כנגד השינויים שנקבעו במנגנון אישור העברת המניות בשיעור של בין 24% ל-35%.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי במקרה בו ירצה גורם בחברה להעביר יותר מ-24% מהמניות, אך פחות מ-35% הוא יצטרך להודיע על כך למדינה וזו תוכל להתנגד לכך באם היא סבורה שיש פגיעה אפשרית בביטחון המדינה או באינטרסים חיוניים. הגורם המבקש יוכל על פי פסיקת בית המשפט להגיש בקשה בעניין לבית משפט של פירוק אשר יפסוק בסוגיה.

ההחלטה להגיש ערעור התקבלה לאחר דיון אצל מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, בהשתתפות הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה, הביטחון, המשפטים והאוצר, שהמליצו לשר האוצר יאיר לפיד על הגשת הערעור לבית המשפט העליון.

הסדר החוב

הבקשה של צים לבטל את מניית הזהב של המדינה, לאשר את הסדר החוב, שהחברה גיבשה, הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לפני כחודשיים. המדינה התנגדה לבקשה הזאת, בטענה, שלבית המשפט אין סמכות לדון בבקשה, משום שאין מדובר במנייה רגילה, אלא בכלי רגולטורי – אשר ביטולו מצריך החלטת ממשל.

בהקשר זה דחה השופט זרקין את טענת המדינה וקבע, כי מדובר במכשיר מנייתי ולא בכלי רגולטורי ואם המדינה רצתה לעגן את זכויותיה בצים היא הייתה יכולה לעשות זאת באמצעות חקיקה והוצאת צווים מתאימים.

סכנת קריסה

השופט זרקין קיבל גם את עמדת צים, החברה אכן מצויה לפני קריסה, ולא את גרסת המדינה כי החברה לישראל מנסה להפחידה והדגיש, כי "אינני מוציא מכלל אפשרות את התרשמותה של המדינה כי החברה לישראל מנצלת את ההזדמנות שנקרתה על דרכה להגביר את סחירות מניותיה, קיימת עדיין אפשרות סבירה בהחלט, כי החברה חיש מהר תיכנס להליכי פירוק, אשר סופם מי יישורנו. אין לקחת את הסיכון הטמון בכך".

הבקשה של החברה לישראל וצים לוותר על זכות הווטו של המדינה הוגשה בזמנו לאוצר בעקבות לחצם של הבנקים והמספנות, שאמורות לקבל כחלק מהסדר החוב של צים, שפתח ל-3.4 מיליארד דולר, כ-68% ממניותיה ולוותר על חוב של כ-1.4 מיליארד דולר. כמו כן צים מעוניינת לקבל לקופתה, במסגרת הסדר החוב, כ-200 מיליון דולר, כחלק מהקצאה של 32% ממניותיה שהונפקו.