תמיר דרור שמרון ועדנה שגב הם זוג. שמרון הוא מוזיקאי, לשעבר חשב בכיר, ושגב היא אמנית פסיפס, לשעבר גרפיקאית במשרה מלאה. שניהם גרושים ובזוגיות שנייה.

שניהם ידעו מגיל צעיר מהי אהבתם הגדולה והאמיתית. שגב ידעה שהיא רוצה להיות אמנית. שמרון ידע שהוא רוצה לעשות מוזיקה. הוא דבק בזה במשך שנים. כבר כנער הופיע, בצבא ניגן בלהקת חיל האוויר, וכשהשתחרר ניגן, בין השאר, עם יהורם גאון וג'וזי כץ.

כל זה הסתיים כשבת זוגו דאז, וכיום גרושתו, אמרה לו: "או אני או הופעות בערבים". הוא בחר בה והלך ללמוד חשבונאות וכלכלה, תואר ראשון ושני, ובמהלך הקריירה הראשונה שלו התפתח מתפקידים של חשבות לתפקידי סמנכ"ל כספים בחברות שונות, כולל חברת הייטק גדולה. למרות קריירה תובענית, הוא לא הפסיק לעסוק במוזיקה כתחביב, הקליט דיסקים ביתיים ואפילו נכנס כשותף בפאב בו יכול היה לנגן.

מהפך

המהפך הגדול בקריירה של שמרון התחיל כתוצאה מתאונה בה מוחו נפגע והוא איבד את זכרונו כמעט לחלוטין, כך שלא יכול היה להמשיך לעבוד כחשב. סיבוכי התאונה הביאו גם לסיבוכים בחיים הפרטיים ולאחר זמן הוא התגרש ופתח בחיים חדשים לגמרי, אישית ומקצועית.

את העסק שלו, "ענק המוזיקה", שהיה קיים גם קודם, התחיל לפתח במרץ אחרי שעבר תהליך של שיקום. בענק המוזיקה הוא מוכר כלי נגינה למיניהם, הן וירטואלית באתר אינטרנט, והן פיזית, בחנות שפתח בחולון אך העביר לגבעתיים כדי להיות קרוב לשגב. בזמן האחרון, כשהזיכרון שלו התחיל להתייצב והוא כבר מסוגל ללמוד מילים של שירים, הוא החליט לעסוק גם בהובלת שירה בציבור וכבר היו לו כמה הופעות מוצלחות.

שגב הלכה לתיכון לאמנויות בחיפה ולמדה שם אמנות קרמיקה, אך אחרי הצבא החליטה שאי אפשר להתפרנס מאמנות לשמה והלכה ללמוד את מה שנראה לה הכי קרוב, גרפיקה. חברה שעזרה לה להכין את תיק העבודות לקראת הקבלה לקורס אמרה לה שהיא עושה טעות. שהגרפיקה תייבש אותה, וכי עליה לעסוק באמנות. שגב לא שמעה לה ופיתחה קריירה מצליחה מאוד כגרפיקאית עצמאית. "התמחיתי בעיצוב אריזות. אנשי השיווק שעבדתי מולם היו מרוצים מאוד ולקחו אותי איתם מחברה לחברה, כך שלא נזקקתי לעשות לעצמי שיווק בכלל".

הקריירה הראשונה שלה נמשכה עד גיל 40, אז הסתיימו נישואיה. ואז אבדו לה גם האנרגיות והרצון להצליח. היא סגרה את הסטודיו שלה והתחילה לעבוד מהבית. במקביל היא איבדה את ההנאה מהעיסוק בתחום והורידה מאוד את נפח העבודה שלה.

הקש ששבר את גב הגמל הגיע כשהלכה להתמודד על מכרז קטן כלשהו, ושם פגשה את אחד ממוריה, מקצוען בעל שם, שהתחרה מולה על העבודה הקטנה הזאת, והיא החליטה שזה אינו העתיד שהיא מחפשת לעצמה.

מתחביב למקצוע

היתה לה משיכה גדולה לתחום הפסיפס אך לקח לה מספר שנים להתקרב אליו, כיוון  שבשנים הראשונות לאחר גירושיה הרגישה שהיא לא מסוגלת ליצור. ראשית התחילה לעסוק בתחום כתחביב, אך במהירות התמכרה אליו קשות. כשהמורה שלה סגרה את הסטודיו שלה כבר היתה בשלה לקבל את הצעתה לפתוח את הסטודיו שלה.

בתחילה פתחה את הסטודיו במטבח, אחר כך עברה לחצר, ולבסוף עברה לסטודיו במרכז בעלי מלאכה בגבעתיים. במקביל להעברת סדנאות פסיפס והובלת סיורים לאמני פסיפס, החלה להעלות תערוכות משלה, שבשיאן העלתה לפני כשנה תערוכת יחיד במשכן לאמנויות הבמה.

שגב מספרת, שגם עבודות הגרפיקה חזרו אליה, אך כיום היא בוררת את העבודות שמעניינות אותה ועושה אותן בנחת.

שמרון ושגב אינם מצטערים על הקריירה הראשונה שלהם. שניהם מצאו בה סיפוק והגשמה עצמית של כישורים שונים שלהם, אך מרגישים שעכשיו הם עושים את מה שהם באמת אוהבים, ומקווים להמשיך להתפתח בתחומים הללו. שניהם גם מציינים את חשיבות הרשת החברתית, דהיינו הפייסבוק, בהתפתחות הקריירה החדשה שלהם, בשיווק בדרך הנכונה להם וביצירת קשר עם אנשים בדרך לפיתוח הקריירה. קריירות חדשות וזוגיות חדשה מתעצמות בעולם המרושת.