Skip to content

מחשבות בעקבות טיול בצרפת: הגודל כן קובע

כאן הגודל כן קובע. מה שמדינה גדולה ומשופעת במשאבי טבע וסביבה עצומים יכולה להרשות לעצמה מדינה קטנה כמו ישראל מנועה מכך
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בבוקרו של יום א' האחרון שבנו מטיול קבוצתי שאורגן מראש בריביירה הצרפתית ובחבל פרובנס. בטיסה חזרה מניס בירת הריביירה הודיע לנו הטייס כי יתכן שהנחיתה בנמל בן גוריון תתעכב בגלל האירועים הביטחוניים ויהיה עלינו לחוג סביב חופי ישראל ולהמתין. נחתנו בשלום על פי לוח הזמנים המתוכנן וכבר בצהרי היום הייתה הזעקה בעירנו הקטנה גבעת שמואל בלב המרחב האורבני התל אביבי, ואצנו להיכנס לחדר הביטחון בדירתנו, אשתי, אנוכי ובתנו שהייתה בבית.

בשעות המועטות שלפני הטיסה עוד שוטטנו ברחובותיה הראשיים של ניס ונהנינו מן החופש והשלווה של המקום. תוך שאנו מהלכים בשדרה המרכזית של העיר נתקלנו לפתע בהפגנה קטנה אך רעשנית של פלסטינים ומוסלמים למיניהם נגד מדינת ישראל. השוטרים במקום הגיבו במהירות ותוך דקות מועטות הסיפור הסתיים.

נחיתה בנתב"ג (צילום: עמית מוסקוביץ', ויקימדיה)
ללא מרחבים. נחיתה בנתב"ג (צילום: עמית מוסקוביץ', ויקימדיה)

אני מן האנשים שאינם מרבים לצאת לחו"ל, אך בכל פעם שעשיתי כן הייתה לכך השפעה רבה עלי. מלבד תחושת החופש וההנאות הקטנות של החיים – אם היה זה באיטליה, באנגליה, בשוויץ או בצרפת – תמיד התלוו לכך מחשבות על הקונקרטיזציה של החיים ומה אנחנו יכולים ללמוד מן הגויים בארצנו הקטנה.

כך מצאתי עצמי מושפע עד מאוד מן המרחבים הגדולים שטיילנו בהם – שהיו בעיקרם הרריים ומכוסים ביערות וצמחיה אין סופית, והכל מסביב ירוק עד. מנגד גיליתי עניין רב בבתים הרבים הפזורים בשטח, בכפרים ובעיירות הקטנות בשיפולי ההרים ושלוחותיהם התלולות עד מאוד, וגם בערים גדולות יותר ומפורסמות כמו ניס וקאן השוכנות לחופו של הים התיכון. מה זה הדבר הזה? כיצד מערכת החיים הזאת עובדת ומצליחה כל כך.

הפיזור הגדול של היישובים השונים ובתוכם הבתים הבודדים בכל עיקול כביש ודרך עורר בי תהיות על החשמל שמגיע אליהם בכל מקום, מערכות המים והביוב המרכזיות שמשרתות אותם ופינוי האשפה. כמו גם בתי הספר במקום, המרכזים הקהילתיים והשירותים היישוביים האחרים. כיצד ילד קטן או נער ונערה הגרים בבתים המרוחקים על מדרונותיו של הר, מגיעים לכל מקום. כיצד הם הולכים לחוגים ונפגשים עם חברים וכדומה. ולבסוף, מהו חלקו של השלטון המרכזי אל מול המערכת האזורית והמקומית בכל מקום. אם זה עובד כל כך טוב, אז כנראה שמתקיים שילוב נכון בין יד מרכזית מכוונת ליזמות מקומית ולחופש פעולה רב.

התיירות היא הסיפור הגדול של האזור בו טיילנו, וכפי שנאמר לי על ידי המדריך, גם של צרפת כולה. מעל 30% מן התל"ג שלה נגזר מן התעשייה המרשימה הזאת. רבים מתפרנסים ממנה והדבר ניכר בכל תחום רלוונטי. אי אפשר לא לראות זאת ולהתרשם מן המכוונות והמקצוענות הזו. ציון 10.

כאן הגודל כן קובע. מה שמדינה גדולה ומשופעת במשאבי טבע וסביבה עצומים יכולה להרשות לעצמה, מדינה קטנה כמו ישראל מנועה מכך. מכאן נגזר הצורך האקוטי שלנו להתנהל באופן הרבה יותר איכותי בכל האמור לאורחותינו הציבוריות ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. התנהלות שכזו היא שם המשחק שלנו ועלינו להתמקד בה אם חפצי חיים אנו – בעיקר לנוכח המציאות הגיאופוליטית הבלתי אפשרית כמעט בה אנו חיים.

אך גם בצרפת לא הכול דבש. ההגירה הגדולה של מוסלמים אליה מצפון אפריקה מעמידה בפניה אתגר לא פשוט, שאת השלכותיו הקשות חווים תושביה מדי יום. התנאים הסוציאליים המאוד נרחבים ותשלומי הרווחה הגדולים במדינה זו עומדים לה לרועץ ומשפיעים לרעה על מדדי הפריון של המשק הצרפתי ועל יכולתו לעמוד בהצלחה בתנאי הכלכלה הגלובלית והתחרותית עד מאוד. גם כאן המציאות הציבה מחסום לרוחב הדרך ונראה כי תפיסת החיים הטובים השגורה בצרפת דורות רבים תצטרך להתאים את עצמה לתנאים החדשים.

[related-posts title="מאמרים קודמים של נמרוד נוי:"]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן