מכה כלכלית קשה לתעופה ולתיירות בתקופת צוק איתן

אל על הודיעה כי היא צפויה להפסיד בין 40 ל-50 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה, הנחשב לרווחי ביותר. לפי הערכות, אובדן ההכנסות לכלל תעשיית התיירות בגין הפגיעה בתיירות הנכנסת מגיע להיקף של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, כאשר הפגיעה בבתי המלון עצמם צפויה להגיע ליותר מ-500 מיליון שקל. בשמונת ימי המבצע הראשונים הפסידו מפעלי תעשייה כ-345 מיליון שקל. מתרבות הדרישות להחליש את השקל כדי לסייע להתאוששות מפגעי המלחמה

Print Friendly

נזקי מבצע צוק איתן נוחתים עלינו על רקע פרסום המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני, שעלה ב-0.1%. מצביע בכך על צמיחה בקצב מתון הדומה לזה שאפיין את המשק בחודשים הקודמים. לעליית המדד ביוני תרמו במיוחד העליות במדד הייצור התעשייתי וביצוא השירותים, בעוד שהירידה ביצוא הסחורות ובמדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים מיתנו את קצב עלייתו. עתה קיים חשש, כי נותר ברבעונים הקרובים נרגיש את הפגיעה בתפוקה ובפריון, בעקבות הפגיעה הקשה בתיירות 2014 עסקי הבילוי ריקים, עובדים נעדרים מהעבודה ומתנהל גיוס מילואים נרחב.

ביצועי כיפת ברזל מעל גוש דן (צילום: רפי מיכאלי)

נזקים כלכליים, מתחת לביצועי כיפת ברזל מעל גוש דן (צילום: רפי מיכאלי)

האטה מחריפה

נתוני המדד המשולב חשובים, אבל נתוני המאקרו כלכליים של ישראל ברבעון השני העלו תמונה עגומה, שלפיה אנחנו צועדים לקראת ההאטה מחריפה. זאת לאחר שהיצוא התעשייתי ירד ברבעון השני ב-12.6% בשיעור שנתי, אחרי שברבעון הראשון ירד היצוא ב-7.6% בשיעור שנתי. הירידות ביצוא בשני הרבעונים התרחשו, למרות שבתקופתם הייתה התאוששות יחסית בכלכלה העולמית. במצב זה, חייבים יהיו משרד האוצר ובנק ישראל להתאחד ולהכריז על צעדים שיחלישו את השקל, כדי לעזור בכך להתאוששות מפגעי המלחמה.

תעופה ותיירות

מבצע צוק איתן תפס את ענף התעופה בתקופת הרבעון השלישי, הנחשב לתקופה שבה ההכנסות הן הגבוהות ביותר, המקרינות על מאזן הרווח וההפסד השנתי. בעקבות השינוי בנתיבי הטיסה אל ומנתב"ג התארכו זמני הטיסות וישנם עיכובים ואיחורים. בחברות הישראליות – אל על, ארקיע וישראייר – נוצר מחסור בטייסים ובעובדים במגזרים השונים, שגויסו בצווי 8. אלה שנשארו עובדים יותר והחברות מצליחות לקיים את מבצעיהן. אבל הדבר מתבטא בהוצאות נוספות לא מתוכננות. נוסף לכך הן נאלצות להתמודד גם מול ביטולי טיסות וחופשות רבים וירידה בהזמנות עתידיות, שזו מכה כלכלית קשה מאוד.

נזקים הכלכליים של מבצע צוק איתן תופסים, כאמור, את ענף התיירות, המאופיין במוצרים מתכלים, בשיא העונה של הרבעון השלישי וגורמים לסיטונאים, סוכני הנסיעות והמלונאים לספוג הפסדים כבדים. הם מנסים להתמודד מול קהל הלקוחות בנושאי דמי הביטול, בעיקר אם הלקוחות מזמנים יעדים חלופיים, אבל הם מתקשים מאוד לקבל החזרים מספקי התיירות בחו"ל – חברות שכר, מלונות, אוטובוסים אתרי ביקור וכו', שקיבלו את הכספים לפני פרוץ המשבר הביטחוני בישראל. תופעה דומה קיימת גם בתיירות הנכנסת.

אל על – חברת אל על דיווחה לבורסה, כי בעקבות מבצע צוק איתן היא צופה ירידה בהכנסות הרבעון השלישי לשנת 2014 בין כ-40 לבין 50 מיליון דולר, אשר צפויה להשפיע לרעה על תוצאות הרבעון. החברה הסבירה זאת כי בעקבות המבצע נרשמו ביטולי טיסות רבים על ידי נוסעים זרים וישראלים, הן בטיסות יוצאות והן בטיסות נכנסות וזאת בנוסף לירידה משמעותית בהזמנות לטיסות החברה, אשר למיטב הבנתה אפשר למבצע.

אל על ציינה עוד, כי "מידע זה מבוסס, בין היתר, על הערכות ואומדנים של החברה במועד פרסום הדיווח הזה, אשר התממשותם אינה וודאית והינה תלויה בין השאר במועד סיום הלחימה ובאפשרות החברה לבצע פעולות לצמצום הפגיעה, לרבות מתן אפשרות ללקוחותיה לדחיית מועד הטיסות שהוזמנו לתקופה זו, צמצום הוצאות הנובעות מאי קיום הטיסות ורישום הזמנות חדשות של נוסעי החברה".

טורקיה – התבטאויותיו החריפות של רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה וההפגנות האלימות בטורקיה נגד פעילות ישראל במבצע צוק איתן, בתוספת אזהרת מסע של הלוט"ר ומשרד החוץ וחידוש החרם שהכריזו ועדי העובדים, גרמו להרבה נוסעים לבטל את הטיסות וחבילות הנופש לטורקיה. בעקבות כך נתקלים הרבה ישראלים, ששילמו עבור חבילות הנופש הטורקיות ממיטב כספם, בבעיית דמי הביטול, שבמקרים רבים הם לא מוחזרים. חברת ישראייר, למשל, טוענת כי על פי החוק, אזהרת מסע אינה עילה לביטול טיסה על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקרים בהם הלקוחות ביצעו את הזמנת הטיסה כאשר כבר הייתה אזהרת מסע ליעד – מצב שהינו רלוונטי למרבית ההזמנות הקיימות.

סיטונאים וסוכני הנסיעות טוענים, כי חבילות הנופש לטורקיה נמכרו בעקבות המסרים הממשלתיים ששתי המדינות מתקדמות לקראת הפשרת היחסים ביניהן ועתה סופג היעד הזה מכה קשה, כאשר אין ביכולתם לעמוד בפיצוי מלא של הנוסעים שהזמינו מבעוד מועד את החבילות הטורקיות. לדבריהם חייבת לקבל החלטה בדבר מנגנון פיצוי מתאים.

חברת קשרי תעופה פרסמה הערת אזהרה בקשר לביצועיה בעקבות אירועי מבצע "צוק איתן" והאירועים האחרונים בטורקיה, אשר, להבנת החברה, הובילו את משרד החוץ לחדד את אזהרת המסע לטורקיה, הקיימת מזה זמן רב באתר המטה ללוחמה בטרור ומשרד החוץ. "החברה מתמודדת עם ביטולי הזמנות בהיקף מהותי ליעד, אשר להערכת החברה, עלולים לגרום לצמצום מספר הטיסות ו/או מספר המושבים בטיסות  אליו בזמן הקרוב.", מציינת החברה בהודעתה לבורסה. החברה מוסיפה כי  היא מציעה אלטרנטיבות נסיעה אחרות ללקוחותיה ופועלת על מנת לייצר את התנאים התפעוליים שיאפשרו לה לקלוט את הכמות הפוטנציאלית של הנוסעים לטורקיה ביעדים אחרים.

במקביל, בוחנת החברה את נושא ניצול ו/או החזר המקדמות ששולמו על-ידה בטורקיה, על מנת לשריין חדרים, למצב שבו צמצום כמות הטיסות ימשך תקופה ארוכה. החברה מעריכה כי היה וצמצום כמות הטיסות יימשך תקופה ארוכה, לרבות לגבי טיסות במהלך חודשים אוגוסט עד אוקטובר, ולא יהיו ביקושים מתאימים לחלופות המוצעות על-ידה –  הדבר עלול לפגוע במכירות וברווחיותה.

כמו כן מעריכה החברה כי היה ומבצע "צוק איתן" ו/או השלכותיו תמשכנה גם בחודש אוגוסט והביקושים לתקופת הקיץ לא יתאמו את הביקושים הצפויים לתקופה זו, הדבר עלול לפגוע במכירות וברווחיות החברה והיא אינה יכולה להעריך כיום את היקף הפגיעה הפוטנציאלית, אם בכלל.

מארגני התיירות - בעקבות הימשכות הלחימה, נעשתה בלשכת מארגני התיירות נכנסת הערכה עדכנית, לפיה כמות הביטולים בקרב מארגני התיירות הנכנסת היא בהיקף של 35% לחודשים יולי-אוגוסט, חודשים שמאופיינים בעיקר בתנועה של בודדים.

הביטולים ועצירת ההזמנות משפיעים באופן ישיר על הקטנה דרמטית במחזור העסקים של החברות ומורידים לטמיון השקעות שנעשו במהלך השנה שקדמה למשבר, מעריכים בלשכה.

בשלב זה למארגני התיירות הנכנסת הערכות ראשוניות לפגיעה בהכנסות בהיקף של-200 150 מיליון דולר ליולי -דצמבר.

הרבעון האחרון של השנה היה אמור להיות רבעון שיא עם תנועה של קבוצות ובודדים בהיקף של 1.1 מליון מבקרים וקיימת אי ודאות גדולה על עוצמת ההשפעה של מבצע "צוק איתן" על התיירות הנכנסת וכפועל יוצא על מארגני תיירות נכנסת. "יש סימן שאלה גדול לגבי אחוז המימוש של היקף ההזמנות הקיימות ואי ודאות לגבי רמת ההזמנות החדשות המיועדות להתקבל במהלך העסקים הרגיל. נתונים סופיים על היקף הנזקים הצפויים למארגני התיירות  נוכל למסור רק לאחר סיום מבצע 'צוק איתן'", אומרים בלשכה.

המטרות המרכזיות של חברי הלשכה והפעולות המתבצעות במהלך מבצע "צוק איתן" הן לשמור על למעלה מ-10,000 צינורות שיווק שאיתם חברי הלשכה עובדים;  למנוע ככל שניתן ביטולים של הזמנות לחודשים הקרובים;

במידה ויש ביטול מנסים לדחות את ההזמנה למועד אחר,לעבוד מול משרד התיירות ותעשיית התיירות בהכנת תוכנית ל"יום שאחרי".

המלונות- בהערכת מצב שנערכה בהתאחדות המלונות בישראל, בעקבות הכניסה הקרקעית של כוחות צה"ל לעזה, עלה כי תמונות המלחמה הקשות המשודרות בעולם והמשך הירי על הדרום ועל מרכז הארץ, הפגיעה בתיירות מתרחבת ובתי המלון מציגים צניחה בתפוסות. המלונות באזור הדרום ממשיכים לסבול מהפגיעה הקשה ביותר והתפוסות בהם לא עולות על 20%-30% (בזכות אירוח צוותי תקשורת וגורמי ביטחון).

בתל אביב ובירושלים צנחו התפוסות לכ-30%, גם בתי מלון שהשבוע מציגים 40%-50% , צופים כי בשבוע הבא תרד תפוסתם לכ-30%-35%. בחיפה עומדת בימים אלו התפוסה על כ- 40%-45% בזכות אורחים ישראלים בודדים (לא אירוח קבוצתי), שעדיין מגיעים לבתי המלון (אם כי קבוצות של ישראלים בוטלו בעקבות הכניסה הקרקעית לעזה). אם לא יהיה שינוי במצב הביטחוני, הצפי הוא ירידה נוספת לרמה של כ-30% תפוסה בחיפה.

בים המלח מציגים המלונות השבוע תפוסות של  כ-40%-50%. הצפי לשבוע הבא הוא לירידה לרמה של כ- 30% תפוסה, כאשר הרשתות שוקלות לסגור חלק מהמלונות. באילת בתי המלון נפגעו בשלב זה פחות מאשר ביתר חלקי הארץ. התפוסה בהם עומדת על  כ- 80%- 75%. אולם, ההתמקדות בנתוני התפוסות בלבד מטעה ומציגה תמונה חלקית בלבד, משום שבתי המלון בעיר יצאו במבצעים ובהוזלות מחיר (על מנת לשמר את כוח האדם, שגויס לקראת הקיץ), ולכן הם נפגעים בצד ההכנסות.

מהניתוח שנערך במחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל עולה בשלב זה, לאור העובדה שעתיד המצב הביטחוני אינו ודאי, של אובדן הכנסות לכלל תעשיית התיירות בגין הפגיעה בתיירות הנכנסת מגיע להיקף של  יותר מ- 2.2 מיליארד שקל כאשר הפגיעה בבתי המלון עצמם צפויה להגיע ליותר מ-500 מיליון שקל.

נדל"ן

מבצע צוק איתן תפס את שוק הנדל"ן לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראתה, כי בחודש יוני השנה הייתה צניחה כלל ארצית של כ-45% במכירת דירות. לאור המצב הביטחוני, האזעקות והריצות לתפוס מחסה, אמורים נתוני חודש יולי, שיתפרסמו באוגוסט, להיות, כנראה, נמוכים עוד יותר, בעיקר בדרום. הבעיה לא מסתיימת רק ברכישות הדירות, אלא מקבלת ביטוי גם בבניית דירות חדשות, שבו מורגשת עתה האטה, בעיקר בדרום. העובדים הזרים מעדיפים להסתגר בבתיהם ולא להגיע לאתרי הבניה והעובדים הפלשתינים עזבו את האתרים מוקדם, כדי לשבור את הצום בתקופת הרמדאן. נתונים אלה יגררו איחור בלוחות הזמנים, שמשמעותם תשלום לפיצויים לרוכשים.

מפעלי תעשייה

האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים העריך, כי הנזק הכלכלי המצטבר למפעלי התעשייה בארץ בתום 8 ימי לחימה (לא כולל את ימי הכניסה הקרקעית לעזה) מוערך בכ-345 מיליון שקל.
מפעלי הדרום כולל עוטף עזה ניזוקו ב-145 מיליון שקל ומפעלי מרכז הארץ עד מחוז חיפה ניזוקו ב- 170 מיליון שקל. הנזק בירושלים והצפון נאמד ב-30 מיליון שקל. הסקר כולל דיווחים מהשטח של כ-90 מפעלי תעשייה מכל הארץ, בחלוקה לפי מחוזות פעילות.

מהסקר מתברר, כי ב-8 ימי הלחימה הראשונים נרשמה פגיעה ברווח, בשיעורים שנעים בין 40%-20% באזור הדרום, וסביב ה-7% ביתר חלקי הארץ, בעיקר במפעלים רציפים (הפועלים 24 שעות ביממה) ובמפעלי מזון, שבהם גם יש בעיקר גם אובדן של חומרי גלם.

מתחשיב הסקר התברר, כי כ-40% מהנזק הכלכלי מקורו בפגיעה בפעילות מפעלי התעשייה בדרום, אשר מעסיקים פחות מ-20% מכלל העובדים בתעשייה בישראל. כמחצית מהנזק הכלכלי שהמפעלים ספגו בעקבות הלחימה דווחו במחוזות תל אביב, המרכז וחיפה. זאת בעיקר בשל ריכוז המועסקים הגבוה באזורים אלו – קרוב ל-60%. יתר הנזק רוכז במפעלים במחוזות ירושלים והצפון.

יצויין, כי האומדן של התאחדות התעשיינים לא כולל נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים, וכן לא כולל נזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקאות עתידיות, אי עמידה בלוחות זמנים וכדומה.

ירידות בחניות כחול לבן

מאז תחילת המבצע, נרשמה ירידה של 8% בהפעלת חניות בכחול לבן בכל רחבי הארץ. כך לפי נתוני פנגו+, משבוע תחילת המבצע 7-14.7 בהשוואה לשבוע שקדם שלפני תחילת המבצע. מובילות את הירידה בת ים עם ירידה מקומית של 72%, בהשוואה לשבוע הקודם למבצע, אשדוד עם ירידה של 68%, ראשון לציון ובאר שבע עם ירידה של 54%.

בערים הממוקמות הרחק מקו העימות הדרומי ישנן עליות בחניות כחול לבן. בראשן נמצאת טבריה עם עליה של 6%, הנובעת, ככל הנראה, בשל רצונם של ישראלים רבים לקחת הפוגה מהמצב המתוח באזורים שקטים יותר בארץ. אחריה ניצבת נתניה, עם עלייה של 2% בהפעלות החניה בשבוע הלחימה.

גם זמן החנייה התקצר בכל רחבי הארץ. מוביל את הירידות בזמן החניה הוא אזור ים המלח, בו התקצר זמן החניה מ-116 דקות בממוצע ל-95 דקות (ירידה של 22%) . אחריו עכו, שירדה ל98 דקות בממוצע, מזמן חנייה ממוצע של 109 בשבוע שקדם למבצע (ירידה של 10%). סוגרת את הרשימה כרמיאל, שאירחה בשבוע הראשון למבצע את פסטיבל המחולות השנתי. זמן החניה התקצר, בשל המאורעות, מ-129 דקות בממוצע, ל-120 דקות בממוצע (ירידה של 8%).

החניונים באזור המרכז, למרות שרובם תת קרקעיים, הצטרפו אף הם למגמת הירידה הארצית במספר החניות: הם ספגו ירידה של 14% בקירוב.

פרסום

בימי מבצע צוק איתן ישנה פגיעה קשה בתחום הפרסום, כאשר בחברות הפרסום כמעט ואין עבודה. ענף הטלוויזיה רשם את הירידה המשמעותית ביותר בהכנסות כספיות מפרסום מאז תחילת ימי המבצע והיא הגיעה ל-47%, בהשוואה לשבועיים שקדמו למבצע. כך מדווחת יפעת בקרת פרסום. ברצועת הפריים טיים נרשמה ירידה של 51% בהשקעות בפרסום ובמספר דקות הפרסום נרשמה ירידה של 37%.

זכיינית ערוץ 2 קשת ספגה אובדן הכנסות של כ-11.8 מיליון שקל, שזו ירידה של 54% בהכנסות. ערוץ 10 ספג ירידה של 10 מיליון שקל, ורשת רשמה ירידה פחות משמעותית.

בעיתונות הכתובה ישנה ירידה של כ-16% בפרסום. את הירידה הגדולה ביותר ספג עיתון כלכליסט, עם ירידה של 35% בהכנסות מפרסום, עיתון "הארץ" סופג ירידה של כ-26% ואילו שני העיתונים הגדולים – "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", סופגים כל אחד ירידה של כ-14% בהכנסות בפרסום.

גל פתוח- במקביל לפגיעה חמורה בנתח הפרסום, סופגים ערוצי הטלוויזיה הפסדים בגין הפעלת הגל הפתוח. העקבות הפעלת הגל הפתוח בחברות החדשות, הוקמו עשרות עמדות שידור בכל המדינה, הצבו צוותים בכל רחבי הארץ ופעילות באולפנים נמשכת במשך 18 שעות, תוך כדי השתלטות על ערוצי הטלוויזיה המסחריים. פעילות זו העלתה חדות כלפי מעלה את עלות הפעלתן. אם יום עלות שידורים רגיל של חברת החדשות, נע בין 250 לבין 300 אלף שקל, בתקופת הגל הפתוח מגיע יום שידורים לעלות של 500-600 אלף שקל. בעקבות כך מעריכים כי כל חברת חדשות זקוקה כבר עתה לתוספת של 4 – 5 מיליון שקלים.

 תביעות

בשבוע הראשון ללחימה הוגשו למס רכוש 662 תביעות בגין נזקים ישירים לרכושם של אזרחי ישראל מירי הרקטות מרצועת עזה. בכלל זה פגיעות במבנים, בכלי רכב ובשטחי חקלאות. עדיין לא ברור כיצד יטופלו הנזקים העקיפים, כמו היעדרות של לקוחות מבתי עסק, ממסעדות, מבתי קולנוע ועוד.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות

על אודות עירית רוזנבלום

עורכת וכתבת התיירות. עד 2011 כתבת התיירות של הארץ-דה מרקר. ילידת תל אביב ומתגוררת בה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, תיירות, תיירות בארץ, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.