ישראל נכנסה למבצע צוק איתן, שהפך במרוצת הזמן למלחמה, עם נתונים כלכליים שליליים בחודש יוני. נרשמה הרעה בסחר החוץ של ישראל, כאשר בחודש יוני ירד יצוא הסחורות ב- 6.2%, לאחר גידול של 3.5% בחודש מאי; גביית המסים בחודש יוני הייתה נמוכה מהצפי המוקדם, ההכנסות ממסים ומאגרות הסתכמו ב-18.4 מיליארד שקל, כ- 0.9 מיליארד שקל מתחת לתחזית, כאשר פער זה התבטא במסים הישירים ובמסים העקיפים ובפעילות שוק ההון נרשמה מגמה שלילית של ירידה במדדי שוק המניות המקומי, זאת בניגוד למגמה החיובית במדדי המניות המובילים בעולם.

האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים נשארה יציבה, אם כי נמוכה משמעותית ממרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל. המדדים הריאליים השוטפים מצביעים על מגמה מעורבת בפעילות המשקית.

היתכנות להפחתת ריבית

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה להותיר את ריבית חודש יולי (הנקבעת בסוף חודש יוני) ללא שינוי ברמה של 0.75%. עם זאת, ההאטה ברבעון הראשון, שיעורי האינפלציה הנמוכים וצעדי ההרחבה המוניטארית בגוש האירו מגדילים את ההיתכנות להפחתת ריבית בחודשים הקרובים. אם כי לא ברור, כיצד תמנה בעקבות כך עליית המחרים בנדל"ן. במקביל, בציפיות האינפלציוניות ל- 12 החודשים הבאים, הנגזרות משוק ההון, נרשמה בחודש יוני עלייה של 0.1 נקודת אחוז לרמה של 1.5% וכפועל יוצא מכך הריבית הריאלית ירדה ל- 0.74%-.

יתרות המט"ח

יתרות המט"ח של בנק ישראל בחודש יוני הסתכמו בסך של 86.8 מיליארד דולר, גידול של 335 מיליון דולר לעומת חודש מאי. בתוך כך, רכש בנק ישראל 290 מיליוני דולרים במסגרת תכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין. מתחילת השנה גדלו יתרות המט"ח של הבנק ב- 5.0 מיליארד דולרים, כאשר מתוך גידול זה 1.75 מיליארד דולר נרכשו במסגרת תכנית הרכישות.

ההיבטים השליליים ביוני

סחר חוץ: בחודש יוני נרשמה הרעה בסחר החוץ של ישראל, לאחר השיפור שנרשם בחודש מאי. כך, בחודש יוני ירד יצוא הסחורות ב-6.2%, לאחר גידול של 3.5% בחודש מאי, זאת לאחר שנתון חודש מאי עודכן משמעותית כלפי מעלה. העלייה שנרשמה בחודש מאי באה לידי ביטוי בעלייה מתונה ביצוא הסחורות לכל היעדים, והתבטאה ברמת הטכנולוגיה העילית והמעורבת עילית בעוד שבענפי הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת מסורתית נרשמה ירידה. מנגד, הירידה שנרשמה בחודש יוני ביצוא באה לידי ביטוי בכל רמות הטכנולוגיה. יצוא השירותים עלה בחודש אפריל 2014 ב- 0.3% לעומת חודש קודם, כאשר יצוא השירותים ללא חברות הזנק גדל ב- 0.7%. במקביל, יבוא הסחורות רשם בחודש יוני ירידה של 4.3%, לאחר חודשיים בהם נרשם גידול ביבוא הסחורות. כתוצאה מהתפתחויות אלו נרשם בחודש יוני גידול נוסף בגירעון המסחרי, כאשר מחודש פברואר נרשמת מגמת גידול בגירעון המסחרי.

מסים: גביית המסים בחודש יוני הייתה נמוכה מהצפי המוקדם, כאשר ההכנסות ממסים ומאגרות הסתכמו ב-18.4 מיליארד שקל, כ- 0.9 מיליארד שקל מתחת לתחזית, כאשר פער זה התבטא במסים הישירים ובמסים העקיפים. על בסיס נתונים מנוכי עונתיות ובניכוי שינויי חקיקה, ירדו סך המסים בחודש יוני, בהשוואה לחודש מאי, בשיעור ריאלי של 4.6% לעומת חודש מאי, כאשר המסים הישירים ירדו בשיעור ריאלי של 3.3% והמסים העקיפים ירדו ב-4.3%.

שוק ההון: בפעילות שוק ההון נרשמה מגמה שלילית בחודש יוני. בתוך כך, נרשמה ירידה במדדי שוק המניות המקומי, זאת בניגוד למגמה החיובית במדדי המניות המובילים בעולם. בנוסף, היקף הנפקת המניות וההמירים היה נמוך יחסית לממוצע מתחילת השנה. במקביל, בשוק האג"ח הקונצרני נרשמה גם כן מגמה שלילית, שהתבטאה בירידה מתונה במדדי האג"ח הקונצרני המובילים. כמו כן, היקף הנפקת האג"ח הקונצרני שב לסביבת הרמה השנתית הממוצעת, לאחר ההיקף החריג בגודלו שנרשם בחודש מאי. מנגד, נרשמה ירידה בתשואה הממוצעת בשוק האג"ח הקונצרני. כאשר המדדים מתייחסים ל-60 סדרות אג"ח קונצרניות צמודות מובילות והתשואה הממוצעת מחושבת על כל סדרות האג"ח הסחירות הצמודות (כ-400).