מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ממשלתית הקובעת כי שחרור או הקלה בעונשם של עבריינים בנסיבות מדיניות או ביטחוניות יתבצע בידי הממשלה בלבד ולא באמצעות חנינה של נשיא המדינה או מפקד צבאי. עוד מוצע לקבוע, כי שחרור כזה יהיה שחרור על תנאי הכפוף להמשך קיומו של אינטרס מדיני או ביטחוני שיקבע בהחלטת ממשלה.

עוד מוצע לקבוע גם תנאי שחרור סטטוטוריים, הנוהגים בפועל כבר כיום בחוק שחרור על תנאי ממאסר, בנוגע לאי חזרת המשוחרר למעגל העבריינות ועמידתו בתנאים נוספים שיושתו עליו בעת שחרורו. בנוסף, מוצע לקבוע הוראת מעבר הקובעת כי עבריין ששוחרר ממאסר באמצעות חנינה של הנשיא או מפקד צבאי, וקבעה הממשלה בהחלטה כי נסיבות השחרור היו עניין מדיני או בטחוני, יחולו על שחרור זה התנאים הקבועים בתיקון המוצע לחוק, בנוסף לכל תנאי אחר.

ח"כ אלקין: "ההצעה מציעה כלי להתמודד עם איום החטיפה, היא נולדה כאשר נחטפו שלושת הנערים אבל לצערי עלולה להיות רלבנטית גם בהמשך. ההצעה נועדה לייצר הרתעה מול החוטפים כאשר מי שחוטף ידע שבמקום לשחרר מחבלים הוא יצור תהליך הפוך שבו יוחזר מחבלים לכלא".

לדברי ח"כ אלקין הצעת החוק הזו חוצה את גבולות הבית הזה בין קואליציה לאופוזיציה כי היא עושה דבר מאוד הגיוני: "אם ממשלה מחליטה לשחרר מחבלים מתוקף נסיבות מדיניות, תהיה גם רשאית להחזיר אותם לכלא. ההיגיון הוא מוסרי כי רוצח כזה שמשתחרר לא מקבל חנינה אמיתית. אם היינו משכילים ללכת בדרך הזו לפני כמה שנים, יכול להיות שהיינו חוסכים את כל אותם ניסיונות חטיפה שהשב"כ הצליח למנוע וגם את המקרה של חטיפת הנערים שהשב"כ לא הצליח למנוע".

27 ח"כים תמכו בהצעה ועשרה התנגדו והיא תוחזר לוועדת חוץ וביטחון.